כשאתה מגיע לצומת והכביש פונה ימינה בלבד, פנה ימינה. אם הוא פונה שמאלה בלבד, פנה שמאלה. אם הוא פונה ישר בלבד, לא הגעת לצומת  
 
המחלקה לעצות לא שימושיות 27/11/2011
 
 
רשימת תגובות (8)
 
 
אם הוא פונה ימינה בלבד או שמאלה בלבד. זהו אינו צומת
28/11/2011
נכתב על ידי גלעד שליטא

אלא עיקול.
 
 
 
 
לפי דעתי זה יכול להחשב לצומת,
28/11/2011
נכתב על ידי אליסה

כל עוד לא עקלו לך את האוטו.
 
 
 
 
לתשומת לבכם, אף אחת מהאפשרויות אינה סותרת את האפשרות שזו אינה צומת
28/11/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
הגדרה של צומת: ( מ WIKI....)
29/11/2011
נכתב על ידי גלעד שליטא

צומת (לשון זכר; התי"ו שרשית: צ־מ־ת) הוא מפגש בין שתי דרכים או יותר

סוגי צמתים:
צומת T: צומת שבו דרך מסתיימת באמצעה של דרך אחרת, כך שמפגש הוא דמוי האות T. לצומת זה שלוש זרועות, ששתיים מהן מהוות דרך אחת. נקרא גם צומת קמץ, משום שהמפגש הוא דמוי קמץ.
צומת הצטלבות: מפגש שבו שתי דרכים חוצות זו את זו בצורת צלב. זהו המבנה הנפוץ ביותר של צומת.
צומת שבו יש חמש או שש זרועות. (לדוגמה - "צומת העשור" בקריות הידועה בשם "צומת צבר"[1] או צומת הרחובות מרמורק, יהודה הלוי, אבן גבירול, לסקוב וקרליבך בתל אביב[2])

כביש הפונה ימינה\שמאלה בלבד הוא כביש מתעקל.
 
 
 
 
אוף טופיק - מה עם המאמר על אסטוניה?
1/12/2011
נכתב על ידי יוסי

מתי אתה מפרסם אותו?

העם דורש צדק חברתי!
 
 
 
 
לגלעד - אני מאשים, אם כן, את המחלקה לעצות לא שימושיות
3/12/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

וליוסי - כתבתי מעט על אסטוניה. מקווה להרחיב בקרוב.
 
 
 
 
הבעיה היא בחוב?
3/12/2011
נכתב על ידי סתםאחד

שלום

רציתי לשמוע מה דעתך על תאוריית החוב של סטיב קין: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553334,00.html

האם הוא נחשב "אוסטרי"?, נראה כי הוא מטיף כנגד חובות שיוצרים צמיחה מזויפת אך דוגל בהלאמת הבנקים ובמחיקת חובות.
 
 
 
 
תגובה לסתםאחד
5/12/2011
נכתב על ידי יוסי

לדעתי הוא רחוק מאוד מלהיות אוסטרי.
הוא נכנס לכל מיני מאמבו-ג'אמבו כלכלני מקובל. לדוגמא - "ביקוש מצרפי" ודומיו, ביטויים חסרי משמעות כמעט לפי ההשקפה האוסטרית המקובלת שגורסת שלטווח ארוך הביקוש המצרפי שווה להיצע המצרפי,
"חוק סיי".
או במילים אחרות, מה שאתה מייצר, בסופו של דבר יהיה מה שתצרוך,
אז אין שום משמעות להתייחסות ל"ביקוש".

בנוסף, הוא לא מתייחס למבנה ההון. הוא מתייחס לתהליך הירידה במינוף כתהליך שלילי, אלא שאין ברירה וצריך לחוות אותו מהר.
התזה האוסטרית מתייחסת אליו כתהליך חיובי שעוזר לשמור על מבנה ההון.

מעבר לזה הוא מוסיף עוד כל מיני קשקושים שונים. המסקנות שלו מתאימות בחלקן לאסכולה האוסטרית, אבל הוא לא ממש מבין בכלכלה אלא רק בכל מיני מספרים.