לפעמים, עדיף לשתוק
במיוחד אם אין לך מסר מאוד חשוב להעביר. וגם אם כן, לפעמים כדאי רק לרמוז, לא ככה? (ותרגעו, לסאגה הזו לא יהיה חלק רביעי)
 
ב. ברבור 12/1/2011
רשימת תגובות (11)
 
 
נרגעתי.
12/1/2011
נכתב על ידי אליסה

 
 
 
 
אוף טופיק
12/1/2011
נכתב על ידי שומר הלילה

הי אורי.

אני זוכר שבאיזשהו דיון נשכח באינטרנט, הצגת עשרה קרטריונים לבחון האם דיסיפלינה מסוייימת היא פסאודו-מדע. האם אתה זוכר את המקור לאותם קריטריונים. ואם לא, האם אתה זוכר את הקריטריונים עצמם?
 
 
 
 
אתה מתכוון לזה?
13/1/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

http://www.quackwatch.com/01QuackeryRelatedTopics/pseudo.html
 
 
 
 
ויש גם את זה מויקי-
13/1/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אני מניח שידו של אורי היתה במעל?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%91%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%93%D7%A2
 
 
 
 
תשובה פלוס זרם התודעה
13/1/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

אני חושב שהתכוונת לזה. זה ה'ערך' כאן על פסבדו-מדע (את הערך בוויקיפדיה אני כתבתי, בעיקרו, ומכאן הדמיון).
מתוך הערך:
פסבדו מדע אינו עומד בקריטריונים להחשב מדע (כולל מתודה מדעית) וניתן לזיהוי על פי שילוב של המאפיינים הבאים:

  • טענה או תאוריה שלא אומתה תחילה בניסויים.
  • טענה או תיאוריה שלא ניתן לאמתה או להפריכה מדעית.
  • טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים.
  • טענה הסותרת תוצאות ניסויים מוכרות.
  • טענה לתוצאות שלא ניתן לחזור עליהן או לשחזרן בניסוי.
  • תוצאות שאינן נמסרות לביקורת עמיתים לפני פרסומן (מה שמכונה "מדע של מסיבת עיתונאים."
  • טענה שתאוריה מנבאת דבר שאינה מנבאת.
  • טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת.
  • הפרת כלל התער של אוקהם, העיקרון ההיוריסטי של בחירת ההסבר הדורש את המספר הקטן ביותר של הנחות נוספות כאשר יש מספר רב של הסברים אפשריים (וככל שההפרה מופרזת יותר, כך גדלה הסבירות שמדובר בפסבדו-מדע).
  • העדר התקדמות והבאת ממצאים נוספים לחיזוק הטענות.


  • =======
    עד כאן מהערך. אני מניח שאפשר להתייחס בעיקר למאפייני היעדר יכולת להפריך או לאמת והיעדר התקדמות במחקר. זאת הייתה אחת הסיבות שטענתי שמימטיקה צריכה להחשב פסבדו-מדע, אך בדיון בוויקיפדיה עלה, קצת במפתיע, שיש כלל נוסף, שלא הבאתי בחשבון:

  • טענה או תיאוריה אינם יכולים להיחשב פסבדו-מדע אם הרבה מהחברים שלי חושב שיש בתיאוריה המון דברים מעניינים.

  • ואם אני כבר נודד במחוזות המימטיקה. נתקלתי בעניין ההוא בפעם הראשונה ב"האייל הקורא," כמדומני. דיברו הרבה על "ממים" ואני לא ממש הבנתי על מה הם מדברים. אחר כך הבנתי, בהדרגה, שזה מסוג הנושאים שמאפשרים להעלות כל מיני רעיונות "מעניינים," שההגדרה שלהם מספיק מעורפלת כדי שאפשר יהיה לרמז מהם לכל דבר, בלי להתחייב לשום דבר קונקרטי. ה"ממים" האלה היו בו זמנית גם דברים מאוד קונקרטיים (הרי במדע מדובר!) וגם דברים מאוד סוציולוגיואמורפים כמו 'מנטליות' או 'תפישה' או 'צייטגייסט'. זה די איכסי בעיני.
     
     
     
     
    חושב=חושבים
    13/1/2011
    נכתב על ידי אורי רדלר

     
     
     
     
    אחלה.
    13/1/2011
    נכתב על ידי שומר הלילה

    אבל את עשרת הקריטריונים האלו גיבשת או איגדת בעצמך, או שיש מקור שעשה זאת לפניך באופן מסודר?
     
     
     
     
    זיקקתי את זה ממקורות שונים
    14/1/2011
    נכתב על ידי אורי רדלר

    אין כאן נקודות שהגיתי בעצמי. הכל קיים, כמובן, אבל ניסיתי לקחת את כל המקורות שקראתי ולזקק אותם לרשימה תמציתית. אם להיכנס ללוגיקה של הרשימה, הרעיון הבסיסי הוא לקחת את כל המקורות שקראתי ולבחון מה הדבר הבסיסי ביותר שאפשר לומר על כל פסבדו-מדע.

    כאן, הדבר הזה הוא שבתחום החקר הטענה או התיאוריה המרכזי לא אומתה תחילה בניסויים (נקודה 1). מכאן נובעת השאלה: האם בכלל ניתן להפריך את התיאוריה? (נקודה 2) האם נמצאו לה תמיכות כלשהן? (נקודה 3) האם היא עולה בקנה אחד עם ניסויים קודמים? (נקודה 4) ואם יש סתירה, מדוע אי אפשר ליישב אותה? (נקודה 5)

    עתה, יש לנו תיאוריה שלא אומתה, לא ניתן לאמתה או להפריכה, אין לה תמיכה בניסויים, ואם יש, היא עומדת בסתירה למסכת הניסויים המוכרת לנו ואין לנו דרך להתיר זאת בדרך המקובלת של ניסוי. עולה השאלה, כיצד התיאוריה הזו כבשה לה מקום? (נקודה 6) ומה בעייתי באופן בסיסי בה? (נקודה 7 ו-8). ולסיכום, באופן כללי, ניתן לומר שהיא סותרת את עקרון התער של אוקהם, ואין בה התקדמות (עקרונות 9 ו-10).

    ואם אנחנו כבר כאן, שווה לקרוא את הפרק השנון מאוד (מעמ' 92) כאן על 'בניית' פסבדו-מדע מאפס.
     
     
     
     
    רוב תודות
    14/1/2011
    נכתב על ידי שומר הלילה

     
     
     
     
    עוד עוף טעופיק
    15/1/2011
    נכתב על ידי שומר הלילה

    עוד מקרה קלאסי של "הורדתם חסמים ועכשיו החיים שלנו לא טובים כבעבר":

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000615024


     
     
     
     
    החיים של הסוכנים, כמובן...
    16/1/2011
    נכתב על ידי אורי רדלר