פניה אל הרגש
 
  פניה אל הרגש היא קבוצה של כשלים לוגיים מקבוצת כשלי אי-רלוונטיות, בהם יש כשלי היסק. בכשלי "פנייה אל הרגש" נעשה נסיון לשכנע באמצעות פנייה אל הרגש (תשוקות, תחושות בטן, שנאה ואהבה, וכדומה), שאינם רלוונטיים לטיעון.

סוגי כשל פניה אל הרגש
קיימים כמה וכמה כשלי פנייה אל הרגש:

אד אודיום
אַד אוֹדִיוּם (לטינית, argumentum ad odium, כדי להכעיס) הוא כשל לוגי בטיעון בו מנסה המשתמש לגרוף אהדה לטיעונו באמצעות ניצול רגשות של מרירות או כעס אצל הצד שכנגד.

דוגמאות
  • "עופר נמרודי דחף אותך בבית ספר, לכן אסור לך לקנות "מעריב" אף-פעם"
  • "רק תחשוב איך יראה הפרצוף שלו כשהוא יגלה, רק בשביל זה כדאי לך להצביע נגדו"
אד מטום
אַד מֶטוּם (לטינית, argumentum ad metum, או argumentum in terrorem, כדי להפחיד) הוא כשל לוגי של אי-רלוונטיות מקבוצת כשלי פנייה אל הרגש. בכשל "אד מטום" מנסה טוען לגרוף אהדה לטיעונו באמצעות פנייה לפחדים ולדעות הקדומות אצל הצד שכנגד.

דוגמאות
  • אם נפסיק לשלם דמי אבטלה והשלמת הכנסה, אנשים יתגלגלו ברחובות וירעבו ללחם.
  • אם לא תפסיק לשתות חשיש תהפוך לנרקומן בתחנה המרכזית כמו אלו שראינו בטלוויזיה.
  • ביטוח ישיר: כי החיים לא תמיד הוגנים.
  • אם לא תשלים את התואר באוניברסיטה, אף אחד לא ירצה להעסיק אותך.
  • שמפו קרמה: מגן על שורשי השיער מפני פגעי האקלים.
  • אקטימל: כי לגוף אין חלקי חילוף.
השימוש בטיעוני אד מטום נפוץ במיוחד בפרסום, כדרך להניע אנשים לרכוש מוצרי ביטוח, הגנה, ובריאות; ואצל פוליטיקאים, העושים בטיעון כזה שימוש כתכסיס רטורי. הפחד או הפנייה לדיעות הקדומות אינם רלוונטיים להחלטה. טיעוני אד מטום קשורים הדוקות לכשלי דילמה כוזבת, בהם מצב מעורר חששות או פחד מוצב כחלופה היחידה האפשרית להצעתו של הטוען.

יש המבלבלים לעתים בין טיעוני אד מטום וטיעוני אד בקולום (בשם הכוח). האבחנה בין השניים טמונה בכך שטיעוני אד מטום משמשים כאזהרה בלבד: משהו רע עתיד לקרות לשומע, אך אין בטיעון איום לגרום לשומע רע. טיעוני אד בקולום הם איום להעניש את השומע.

אד מיסריקורדיאם
אַד מִיסֶרִיקוֹרְדִיאָם (לטינית, argumentum ad misericordiam, בשם המסכנות) הוא טיעון בו מנסה הטוען לשכנע את קהלו לקבל את טיעונו באמצעות עירור רגשות האשמה או הרחמים שלהם.

טיעוני אד מיסריקורדיאם הם פעמים רבות טיעוני הצד החלש מצד כוחו או עמדתו, והניסיון לעורר רגשות אשמה או רחמים נועד לשנות מצב זה באמצעות שלוש פעולות עיקריות:
  • הצגת מצבו של הטוען כנחות.
  • הצגת מצבו של הצד שכנגד כשליט או נעלה.
  • רימוז לכך שיחס שוויוני יותר בין הצדדים הוא הנכון.
דוגמאות
  • אני מקווה שתוכל להוציא את הספר שלי. השקעתי בו את כל חיי ואני לא יודע מה אעשה אם הוא לא יפורסם אצלך.
  • תשמע, אם אתה רוצה שנפרד, פשוט תגיד. אל תדאג, כבר זרקו אותי הרבה פעמים.
  • לא נורא, תצאו לבלות, תיהנו, אל תחשבו עלי. אני אשב לי כאן בחושך.
  • אם אני לא אקבל השלמת הכנסה, לא יהיה לי לחם לתת לילד.
אשמה בגלל קרבה
אשמה בגלל קרבה הוא טיעון הגורס כי מישהו או משהו ראויים לגינוי בגלל האנשים או הארגונים המקורבים אליו. טיעון זה הופכי לטיעון "כבוד בגלל קרבה."

טיעוני "אשמה בגלל קרבה" אהודים מאוד על פוליטיקאים ואנשים אחרים העושים שימוש ברטוריקה דמגוגית בזכות היותו כלי הרתעה יעיל: האשמתו של יריב פוליטי בכך שהוא קרוב באופן כלשהו למישהו הראוי לגינוי, מביאה אותו יריב להתגונן.

דוגמאות
  • אתאיזם הוא טעות, בגלל שמרקס וסטלין היו אתאיסטים, ותראה מה יצא מהם.
  • צמחונות היא טעות! היטלר היה צמחוני, ותראה מה יצא ממנו.
  • אתה רוצה להגיד לי שאתה תומך בהפרטה? אתה לא יודע שגם נתניהו תומך בהפרטה? איך אתה יכול לתמוך במשהו שביבי תומך בו?
  • אוסמה בן לאדן הוא מוסלמי, ולכן האיסלם הוא דת גרועה.
  • שמה של מפלגת קדימה מזכיר לי מאוד את שמה של סיסמתו של מוסוליני 'אוונטי'. זו טעות גדולה של שרון.
זן ייחודי של "אשמה בגלל קרבה" הוא רדוקטיו אד היטלרום, הכולל את הטענה כי בשל העובדה שהיטלר או המפלגה הנאצית תמכו ברעיון מסוים, רעיון זה פסול ושגוי. המונח נטבע לראשונה על ידי לאו שטראוס, מאוניברסיטת שיקגו. הביטוי מבוסס על הטיעון הלוגי המוכר "רדוקטיו אד אבסורדום." שטראוס מנסח את הכלל בספרו על "זכות טבעית והיסטוריה" משנת 1950 כך:

במעקב אחר תנועה זו לקראת סופה נגיע באופן בלתי נמנע לנקודה שמעבר לה מוחשכת הזירה בצילו של היטלר. לרוע המזל, יש צורך לומר שבבדיקה שלנו עלינו להמנע מן הכשל שבעשורים האחרונים שימש לעתים קרובות כחלופה לרדוקטיו אד אבסורדום: הרדוקטיו אד היטלרום. השקפה אינה מופרכת פשוט מתוקף העובדה שהיטלר החזיק בה.

בשם ההומור
טיעוני "בשם ההומור" מנסים לשכנע את הצד השני באמצעות הומור וצחוק, על בסיס הרעיון שאם אתה צוחק עם מישהו, אתה מתקרב לעמדתו או מסכים עמה. לעתים קרובות, מוצג טיעון כזה באמצעות סיסמה שיש בה שימוש בהומור.

אין לבלבל בין שימוש בהומור או בצחוק לבין כינוי עמדת היריב "מגוחכת" או "מצחיקה." האחרון הוא טיעון אד פרסונם, שהוא סוג של טיעון אד הומינם. כשל לוגי אחר שנוטים לבלבל בינו לבין פנייה בשם ההומור הוא "אמפיבולה," שלעתים קרובות הוא כשל המעורר צחוק.

דוגמאות
  • "שמתי לב לעובדה המעניינת, שכל התומכים בהפלות כבר נולדו" (מימרה של רונלד רייגן).
בשם הלעג
בטיעונים מסוג זה מנסה הטוען לגרוף אהדה לטיעונו באמצעות הצגת טיעונו או עמדתו של היריב באור מגוחך ונלעג. הכשל מיועד לגרום ליריב להירתע מעמדתו משום שדבריו, עמדתו או הוא עצמו הוצגו באור שאינו מקובל חברתית.

דוגמאות
  • אתה תומך בשוק חופשי? נפלת על הראש? איך תשב עם החבר'ה ותדבר איתם?
  • אתה לא יכול לקרוא לתוכי שלך 'מיצי', זה פשוט מגוחך.
  • אתה תומך בגישה רציונלית. אתה פשוט תמים ונלעג.
בשם המשאלה
טיעון זה הוא כשל לוגי בו מישהו מניח כי העובדות ישתנו פשוט משום שהוא מביע משאלה כי כך יקרה. כשל "בשם המשאלה" קרוב מאוד ל"חשיבת משאלה," שהוא סוג של אמונה או הטיה קוגניטיבית לעבר תוצאה חיובית.

דוגמאות
  • "ניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים, כי גם הם רוצים בשלום" (חשיבת המשאלה במקרה זה מתבטאת בכך שהמשאלה (הפלסטינים רוצים בשלום) מסייעת להגיע לתוצאה הרצויה (ניתן להגיע להסכם שלום).
  • "לא ניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים, כי הם לא רוצים בשלום" (משאלה הפוכה, מסקנה הפוכה).
  • "שכר מינימום יחזיר ארבע מאות אלף איש לחנויות ויתרום לצמיחה" (הבעת המשאלה שלשכר מינימום תהיה השפעה חיובית מוצגת כדי לתמוך במסקנה ששכר מינימום יניב תוצאות חיוביות).
  • "אסקייפ, יש לאן" (סיסמת פרסומת: המשאלה שהפרסומת מנסה לטפח היא שמשחקים באמצעות הטלפון הסלולרי מייצגים חריגה מהשגרה ומעניקים למשחק אדרת רצויה חברתית).
בשם הפטריוטיות
בטיעונים מסוג זה (הקרויים באנגלית, Jingoism, ג'ינגואיזם) מנסה הטוען לגרוף אהדה לטיעונו או לדחות טיעון אחר באמצעות קריאה לקהילה, ובמיוחד תוך הסתמכות על אהבת המולדת.

הכשל ביסודו הוא שיטה של השתקה, הגורסת כי כאשר מועלה טיעון לא רלוונטי אך חזק (כמו "אהבת המולדת שוכנת בלב כולנו"), לא יוכל אף אחד מן המשתתפים בדיון להעלות טיעון אחר. הנטייה להסתמך על טיעון "בשם הפטריוטיות," מכאן, נוטה להתגבר ככל שהטיעון חלש יותר, ברוח מימרתו של המילונאי האנגלי סמואל ג'ונסון: "הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל."

דוגמאות
  • מי בעד חיסול הטרור? ירים את ידו!"
  • מי שעוסק בביקורת על המהלכים האחרונים תוקע סכין בגב האומה.
  • מי שמתנגד לשכר מינימום פשוט רוצה להגדיל את מספר העניים במדינה.
בשם הרצינות
בטיעון זה מנסה הטוען לגרוף אהדה לטיעונו, או לדחות טיעון מתנגד, באמצעות התייחסות למידת ה"רצינות" של הטיעון או הטיעון שכנגד. הטוען מנסה בכך לאפיין את הטיעון שכנגד כ"גחמני," "היסטרי" או "לא מכובד" ואת הטיעון שלו, על דרך הניגוד, כ"מכובד" ו"בוגר." פעמים רבות מלווה טיעון כזה בניסיון להעמיד את הטוען שכנגד על מדרגה נמוכה יותר במובנים אלו, בהשוואה לטוען. במקרים רבים, היזקקות לטיעון זה מעידה על חולשת הטיעון, אך במקרים אחרים היא מייצגת פשוט חמיקה מדיון.

דוגמאות
  • ההצעה שלך מודפסת על נייר מדפסת פשוט, במקום בעלון מהודר. זו הצעה לא רצינית.
  • תסלח לי, אבל הטענה הזו איננה ראויה לתגובה.
  • אין אדם נשפט בשעת צערו.
  • עם כל הכבוד, ההצעה של ח"כ גרשון איננה רצינית ולא הוכנה בקפידה.
בשם התועלת
טיעון נפוץ זה שואף לגייס אהדה לטיעון, או לדחות טיעון אחר, באמצעות התייחסות למידת ה'תועלת' שבטיעון שכנגד. מטרת הטוען היא לשכנע את השומעים כי טיעונו מתחשב בתועלתיות ובהגיון, ודוחה רגשנות וסנטימנטליות. טיעון זה נושק לעתים קרובות לטיעוני "בשם הרצינות."

דוגמאות
  • כל הטענות שיש לנו חובה לגבות מסים כדי להאכיל את העניים הן דייסה סנטימנטלית ולא יותר.
  • במלחמה בפשע אין לנו מנוס מלנקוט בצעדים החמורים ביותר, כולל עונש מוות, למרות ההתנגדות הרגשנית של המפגינים נגד הוצאות להורג.
  • חבורת נשים היסטריות לא תשכנע אותי לשנות את עמדתי בנוגע ל"מגנוליות מפלדה."
כבוד בגלל קרבה
בטיעונים מסוג זה נטען כי מישהו או משהו זכאי לכבוד בזכות האנשים או הארגונים המקורבים אליו. טיעון זה הוא ההופכי לטיעון "אשמה בגלל קרבה."

דוגמאות
  • הסוס הזה מקורב מאוד לקליגולה. לכן, סביר להניח שהוא יהיה סנטור מוצלח.
  • הרב עובדיה יוסף, כזכור, מקורב מאוד לבורא עולם ולכן אפשר לסמוך על מה שהוא אומר.
 
 
מקורות: