פטריקיוס
 
  פָּטְרִיקִיוּס (לטינית, patricius) הוא שמה של משרה מיוחדת בתקופת האימפריה הרומית המאוחרת. השם מבוסס על קסטת האליטה הפטריקית בתקופת הרפובליקה הרומית.

המונח "פטריקי" חדל להיות בעל משמעות מעמדית מובחנת כלשהי בסוף ימי הרפובליקה הרומית. הקיסר הרומי קונסטנטינוס החיה את המונח בדמות התואר פטריקיוס, שהפך לתואר כבוד עבור אנשים שהפגינו שירות נאמן לאימפריה. מספרם של הפטריקים בממלכה הוגבל, ולעתים היה רק פטריק אחד. במאה החמישית לספירה שימש התואר בדרך כלל לאדם שהחזיק בכוח מאחרי הקלעים באימפריה, בדרך כלל גנרל בצבא הרומי. עם הפטריקיוס הבולטים באותה תקופה נמנו סטיליקו, קונסטנטיוס השלישי, פלביוס אאטיוס, בוניפקיוס וריקימר. המונח שימש בתקופות מאוחרות יותר גם אחרי קיצה של האימפריה הרומית. לדוגמה, האפיפיור סטפניוס השלישי העניק תואר "פטריקיוס הרומים" לשליט הפרנקי פיפין השלישי.

פטריקיוס בולטים
  • פלביוס יוליוס קונסטנטיוס: 335-337
  • פלביוס סטיליקו: 394-408
  • קונסטנטיוס השלישי: 417-421
  • קסטינוס: 420 לערך
  • בוניפקיוס: 432
  • פלביוס אאטיוס: 433-454
  • פטרוניוס מקסימוס: 445-455
  • ריקימר: 456-472
  • גונדובאד: 472-473
  • אודואקר: 476-493
  • אל-חארית אבן ג'בלה: 529-569

נכתב: יוני 2005.