פסיכולוגיה אנליטית
 
  פְּסִיכוֹלוֹגְיָה אָנָלִיטִית הידועה גם בשם פסיכולוגית מעמקים, פסיכולוגית ארכיטיפים, ניתוח חלומות או אנליזה יונגיאנית מבוססת על רעיונותיו של קרל יונג וממשיכי דרכו.

הפסיכולוגיה האנליטית מניחה כי לחלק התת-מודע בנפשו של אדם חלק חשוב בנפשו של אדם וכי קשר בין החלק המודע והלא מודע חשוב לאושרו של אדם. אדם שאינו מנסה לקשר בין חלקים אלו ולהגיע להבנת תת–המודע שלו יסבול, סוברים המאמינים בתאוריה זו, מתסמינים נפשיים שונים כמו פחדים, ודכאונות.

תת–המודע, לפי תפישות הפסיכולוגיה האנליטית, מתבטא באופן בהיר באמצעות חלומות, הכוללים סמלים (ארכיטיפים) המשותפים לכל בני האדם ושייכים לתת–המודע הקולקטיבי של המין האנושי. תהליכים של אינדיבידואציה ובעיקר החוויות שחווה פרט בחייו, עשויים ליצור הבדלים שעל–פני השטח בין הסמלים, אך פיענוח נכון של הסמלים יחשוף את המשמעות האמיתית שלהם.

הפסיכולוגיה האנליטית, כמו גם מונחיה והגותו של יונג, הם סוג של פסבדו-מדע או ענף חקר בעל מאפיינים מיסטיים, משום שהיא מבוססת על טענה או תאוריה שלא אומתה, שלא ניתן לאמתה, ושאינה נתמכת בממצאים ניסויים. הנחת הבסיס שלה היא כי קיים תת-מודע קולקטיבי המשותף לכל בני האדם, אף שהחיזוקים לרעיון זה קלושים.

הפסיכולוגיה האנליטית מבחינה בין שני סוגים של אישיות: מוחצנת (אקסטרוברטית) ומופנמת (אינטרוברטית). אצל האישיות המוחצנת זרימת האנרגיה הנפשית, ה"צ'י" או הליבידו, היא כלפי חוץ ואצל המופנם היא זורמת כלפי פנים. המוחצן חותר להרחבה ואילו המופנם להעמקה. בדומה לתחומי פסבדו-מדע אחרים כמו פיזיוגנומיה וגרפולוגיה, יש כאן כשל לוגי בסיסי של אשלית צבר ופוסט הוק: המאפיין הפיזי (פנימה והחוצה) מקושר למאפיין הנפשי, בלי שיהיה למעשה שום קשר הכרחי בין השניים.

באופן דומה, הארכיטיפים היונגיאנים אינם חורגים מכלל קביעות שרירותיות, חלקן מבוססות על תפישות מדע אינטואיטיבי, של טיפוסי אישיות או פנים באישיות האנושית, שאין להן ביסוס כלשהו, לבד מהרצון לשלב אלמנטים מיסטיים באדרת מדעית.

נכתב: ינואר 2006.