פסבדו-מדע
 
  פְּסֶבְדּוֹ-מַדָּע מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להתמך על–ידי המדע, אך על–פי דעת עיקר הקהילה המדעית אינם עומדים בדרישות מתודה מדעית. האפשרות של הבחנה בין שיטה "מדעית" ו"לא-מדעית" על בסיס הבחנות מתודולוגיות שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדע והיסטוריה של המדע.

יש מבקרים של פסבדו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי–מזיק. אחרים, כמו ריצ'רד דוקינס וקרל סייגן רואים את כל צורות הפסבדו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסבדו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.

סיווג פסבדו-מדע
פסבדו מדע אינו עומד בקריטריונים להחשב מדע (כולל מתודה מדעית) וניתן לזיהוי על פי שילוב של המאפיינים הבאים:
  • טענה או תאוריה שלא אומתה תחילה בניסויים.
  • טענה או תיאוריה שלא ניתן לאמתה או להפריכה מדעית.
  • טענה שאינה נתמכת בממצאים ניסויים.
  • טענה הסותרת תוצאות ניסויים מוכרות.
  • טענה לתוצאות שלא ניתן לחזור עליהן או לשחזרן בניסוי.
  • תוצאות שאינן נמסרות לביקורת עמיתים לפני פרסומן (מה שמכונה "מדע של מסיבת עיתונאים.")
  • טענה שתאוריה מנבאת דבר אותו אינה מנבאת.
  • טענה שתאוריה מנבאת משהו שהוּראה כי אינה מנבאת.
  • הפרת כלל התער של אוקהם, העיקרון ההיוריסטי של בחירת ההסבר הדורש את המספר הקטן ביותר של הנחות נוספות כאשר יש מספר רב של הסברים אפשריים (וככל שההפרה מופרזת יותר, כך גדלה הסבירות שמדובר בפסבדו-מדע).
  • העדר התקדמות והבאת ממצאים נוספים לחיזוק הטענות.

  • יש להבחין בין פסבדו-מדע להתגלות, תאולוגיה או רוחניות, משום הראשון, בניגוד לאחרונים טוען שהוא מציע תובנות ביחס לעולם הפיזי באמצעים מדעיים. אופני חשיבה המסתמכים על ה"על-טבעי" או מה שבא באמצעות "התגלות" אינם נחשבים לפסבדו-מדע, משום שהם אינם טוענים לכתר מדעיות וגם אינם ניצבים בסתירה לחשיבה המדעית המקובלת. גם ידע מקובל מעשי אחר שאינו נחשב מדעי לא ייחשב לפסבדו-מדע.

    יש להבחין במטבע דומה גם בין פסבדו-מדע והכרזות מטעות במדע פופולרי, שבו אמונות נפוצות נחשבות למדעיות, אף שאינן כאלו. הנושא שנוי במחלוקת, עם זאת, משום שרבים סבורים כי מדע פופולרי מטשטש את הקו התוחם בין מדע לפסבדו-מדע אצל הציבור בכללו.

    פסבדו-מדע מול פרוטו-מדע
    חשוב להבחין גם בין פסבדו-מדע לפרוטו-מדע. פרוטו-מדע הוא מונח המשמש לעתים לתיאור היפותזה שלא נבחנה באופן מספיק בשיטה מדעית, אך עולה במובנים אחרים בקנה אחד עם תחומי מדע קיימים או שהיא מציעה הסבר סביר לתוצאות שאינן עולות בקנה אחד עמם.

    פסבדו-מדע, לעומת זאת, חסר באופן כללי ניסויים בכמות מספקת או שאינו ניתן לבדיקה ניסויית כלל, ותומכיו עיקשים בדעתם כי התוצאות המדעיות הקיימות, שאינן מחזקות את טענותיהם, שגויות כולן. פסבדו-מדע אינו מותאם בדרך כלל להליכים מדעיים רגילים כמו ביקורת עמיתים או פרסום בכתבי–עת מקובלים. במקרים מסוימים, שימוש במתודה מדעית לא יוכל להפריך היפותזה פסבדו-מדעית וכשלון כזה בהפרכת תאוריה שלא ניתן להפריכה יצוטט לעתים קרובות כהוכחה לנכונותו של פסבדו-מדע מסוים.

    עבור רוב אלו שאינם בקיאים בתחום, פרוטו-מדע ומדע "אמיתי" נראים דומים עד להטעות לפסבדו-מדע. ההבחנה הבסיסית והחשובה ביותר היא ניתנות לבדיקה. השערה כלשהי, מדהימה או לא קבילה ככל שתשמע, עשויה להיות מדע אם היא ניתנת לבדיקה. אם בדיקה כזו אינה אפשרית בתנאים סבירים, סביר להניח שמדובר בפסבדו-מדע.

    כמובן שייתכנו מקרים בהם מושמעות טענות הפוכות, כאשר כל צד מציג בדיקות מדעיות (או "מדעיות") לתמיכה בעמדתו. במקרה כזה, ההכרעה הופכת קשה עד למאוד. לדוגמה, גם מתנגדיו וגם תומכיו של פרוטוקול קיוטו על התחממות גלובלית מסתמכים על חוות דעת של מדענים הטוענות שהתחממות גלובלית קיימת או לא קיימת. שימוש כזה במדע לתועלת עמדות פוליטיות מכונה לעתים "מדע זבל."

    מקרים אחרים בהם מושמעות טענות שלדעת גורמים אחדים הן פסבדו-מדע הם, לדוגמה, מחקרים העוסקים בחיפוש או תקשורת עם חוצנים כמו פרויקט SETI לחיפוש אחר אינטליגנציה חוצנית, ופרויקט CETI לתקשורת עם אינטליגנציה חוצנית. מה שהופך את שני הפרויקטים למדע בעיני רוב המומחים הוא העובדה שפרויקטים מסוג זה אינם מתיימרים לידיעה כלשהי (במקרה זה, ידיעה שחוצנים קיימים או שתקשורת עמם אפשרית) אלא טוענים שיש סבירות מסוימת, נמוכה ככל שתהיה, לקיומם. אמונה או סברה זו נבחנת לאור נתונים קיימים ועשויה להשתנות בהתאם להשתנות הנתונים העומדים לרשותנו או באמצעות ניסוי.

    דוגמה לתחום חקר שהיה יכול להחשב פרוטו-מדע אך התברר כפסבדו-מדע הוא הדיקור הסיני, האקופונקטורה. הדיקור הסיני אינו פסבדו-מדע ממהותו, משום שטענותיו ניתנות לבדיקה מדעית. במהלך השנים, עם זאת, לא הצליחו הבדיקות המדעיות לאשר את רוב הטענות של העוסקים בדיקור. המשך התעקשותם של אלו על כך שיש תמיכה מדעית בדיקור סיני מעידה ככל הנראה על–כך שמדובר בפסבדו-מדע.

    בעיית התיחום
    בעיית התיחום שבין מדע לפסבדו-מדע עומדת כאחד הנושאים המטרידים ביותר בפילוסופיה של המדע. הפוזיטיביזם הלוגי גורס כי רק קביעות המבוססות על תצפית אמפירית הן בעלות משמעות, ובמשתמע גורס כי כל קביעה המבוססת על אופן אחר של היקש או היסק, כולל קביעות מטאפיזיות הוא חסר משמעות.

    קרל פופר דחה עקרון זה של הפוזיטיביזם הלוגי והציע במקומו את עקרון ההפרכתיות. עקרון זה זכה לביקורת מאנשים כמו תומס קון, שטען כי ההפרכתיות לא שחקה תפקיד סיבתי משמעותי במעבר בין תאוריות מדעיות, ומתומכי פופר כמו אימרה לָקָטוֹש, שהציע קריטריון נוסף שמבחין בין תוכניות חקר פרוגרסיביות ודגנרטיביות.

    טענה אחרת, הנפוצה בין תומכי פסבדו-מדע, מפקפקת אם בכלל ניתן להתוות קו ברור בין מדע לפסבדו-מדע באמצעות הצבעה על מקרים רבים בהם דיסציפלינות הנחשבות היום "מדע" הפגינו או מפגינות מגמות הנחשבות בעיני רבים לפסבדו-מדע כמו היעדר אפשרות לשחזור ניסויים (בגלל הכרח בכלים יקרים או לא יישימים) או היעדר יכולת להפריך תוצאות ניסוי.

    דוגמאות של פסבדו-מדע
    בתחום הביולוגיה
    • אנטומיה שטחית חוקרת צורות ויחסי גודל בגוף האדם וטוענת כי פני השטח מעידים על מבנים עמוקים יותר הנסתרים מן העין.
    • ביופוטונים הנחה שיש מנגנון תקשורת בין תאים באמצעות אור. לעתים נטען כי זהו המצע המדעי לצ'י.
    • בריאתנות: אמונה דתית שמקור כל הקיים ביקום הוא תוצר של סיבה ראשונית שהיא אלוהים. הבריאתנות אוחזת בדרך כלל בתפישה קוסמולוגית המנוגדת לתורת האבולוציה.
    • ויטליזם תאוריות הגורסות כי יש להבין ולהתייחס לחומר חי באופן שונה לחלוטין מחומר שאיננו חי. לדוגמה, חקלאות ביודינמית.
    • מורכבות רבה מדי: הוא הרעיון שהתאוריה האבולוציונית של התפתחות החיים באמצעות ברירה טבעית לבדה אינה מספקת או שהיא פגומה, וכי היה צורך במנגנון נוסף כלשהו כדי להסביר את מקור החיים.
    • שדות מורפוגנטיים טענה כי שדות מורפוגנטיים גורמים לדברים חיים לגדול או להתנהג בדפוסים שנקבעו על ידי יצורים שחיו קודם לכן.
    • תכנון תבוני: תפישה הטוענת כי החיים והיצורים החיים מצביעים על–כך שתכננו. טיעונה העיקרי הוא שהחיים מורכבים מכדי שפשוט "התרחשו."
    • טרנסמוטציות ביולוגיות היא השערתו של קורנטין לואיס קרברן כי יצורים יכולים להמיר אלמנטים כימיים, לדוגמה, נחושת לברזל.

    בתחום הדיבינציה
    • אסטרולוגיה: מערכת השערות, אמונות, טענות וידע המפרשים את המציאות ובמיוחד אירועים הקשורים בבני–אדם בהתבסס על המיקום והתנועות של גופים שמימיים אמיתיים ומומצאים.
    • גאומנסיה: שיטת דיבינציה המבוססת על פירוש סימנים על האדמה או דפוסים של בוץ או אבנים המפוזרים בשטח. מתייחס גם לערכה של תאוריות ונהגים המבוססים על זיהוי או שינוי של אנרגיות הקשורות לאדמה, כולל הזרמה, פנג שווי, וקווי דרקון (קווי ליי).
    • הזרמה (Dausing): שיטת דיבינציה שבה המזרימים טוענים כי הם מסוגלים למצוא מים, מתכות וחפצים נעלמים באמצעות צפייה בשינויים בתנועתו של מקל.
    • כוח הפירמידה: תאוריה הטוענת כי לפירמידות יש כוח מרפא ואנרגיה רוחנית.
    • כירומנטיקה: התיימרות להעריך את אופיו או עתידו של אדם באמצעות 'קריאה' בכף ידו.
    • נומרולוגיה: הוא תחום חקר הטוען לקשר מיסטי בין מספרים ואופיים או פעולתם של עצמים פיזיים ובני אדם.
    • ניבוי עתידות: שיטה שבה אדם מנבא מה יתרחש בעתיד, בדרך כלל של אדם בודד, באמצעות שיטות על-טבעיות או מיסטיות.
    • צפייה בכדור בדולח: שיטה עתיקה שבה צופים בעצם—פעמים רבות כדור בדולח—במטרה לראות את הנסתר.
    • קרטומנסיה: סוג של ניבוי-עתידות באמצעות חפיסת קלפים.
    • ראייה מרחוק: צורה של ראיית נסתר שבאמצעותה יכול הרואה, כביכול, לראות עצמים או אירועים המרוחקים ממנו בזמן ובמקום.
    • תיקשור: טענה ליכולת מיוחדת כביכול של אדם לקבל מידע ממקורות לא–ידועים.
    • תפישה על-חושית (ESP): טענה ליכולת לדעת דברים באופן שאינו חושי (קטגורית אב של רוב הפסבדו-מדעים בתחום הדיבינציה)

    בתחום הגאולוגיה
    • כדור הארץ החלול היא תאוריה הגורסת שכדור הארץ חלול ושתוכו מאוכלס בגזע של יצורי-על אנושיים או חוצנים וייתכן שגם בדינוזאורים.
    • כדור הארץ שטוח היא תאוריה הטוענת כי כדור הארץ שטוח, בניגוד לטענה המקובלת שכדור הארץ עגול.
    • קווי ליי היא תאוריה המגלה קירבה בין מקומות בעלי עניין גיאוגרפי כמו מגליטים עתיקים.
    • תורת הקטסטרופות היא תאוריה הגורסת שכדור הארץ הושפע מאירועים פתאומיים, קצרים ואלימים שהיו לעתים בעלי השפעה גלובלית. התאוריות של עמנואל וליקובסקי שייכות לקטגוריה זו. סוג אחד של תורת קטסטרופות מקובל היום—התאוריה שכדור הארץ חווה לעתים התנגשויות עם עצמים חלליים כמו אסטרואידים וכוכבי שביט שהיו גדולים דיים כדי להשפיע לזמן מה על האקלים בכדור הארץ ולגרום להכחדתם של יצורים מסוימים.

    בתחום הפיזיקה
    • אוטודינמיקה היא תאוריה חלופית לתורת היחסות, שלגביה נטען כי הנחותיה שגויות.
    • אנרגיית האורגון היא טענה לא מוכחת של וילהלם רייך לקיומה של אנרגיית אורגון.
    • היתוך קר היא תאוריה שלפיה ניתן לקיים היתוך גרעיני בטמפרטורת החדר. לדוגמה, הטענה שמימן יכול לעבור היתוך גרעיני בתוך פלדיום.
    • צילום קירילי הוא צילום באמצעות חשמל, שלו מוצעות פרשנויות על-טבעיות רבות.
    • תאורית ההתפשטות היא תאוריה המנסה להציע חלופות לתאוריות הפיזיות הבסיסיות באמצעות הסברים הקשורים בהתרחבות החומר.
    • תאוריית הידרינו טוענת כי אטום חמצן זעיר, הידרינו, מגיע קרוב משמשערים לגרעין האטום.
    • תאוריית היים היא תאוריה של בורקהארד היים היא תאוריה של הכל עם מקבץ חסידים גרמנים ואוסטרים קטן.
    • תאורית המשתנה הסמוי היא תאוריה של מיעוט בין הפיזיקאים הטוען כי האופי הסטטיסטי של מכניקת הקוונטים משמעותו היא שהוא יישים רק לאסופות חלקיקים.
    • תנע נצחי הוא תאוריה שניתן לבנות מכונות היכולות ליצור בעת תנועתן אנרגיה רבה יותר משהן מכלות, בניגוד לחוק שימור האנרגיה.

    בתחום הרפואה
    • אירידולוגיה תאוריה המתיימרת לאפשר אבחון בריאותו של אדם באמצעות בחינת דפוסים בקשתית העין.
    • ביו-אנרגיה היא תאוריה שיסודה בוילהלם רייך, הטוענת כי יש אנרגיית חיים מסתורית בשם "אורגון."
    • ביוריתמוס תאוריה המחפשת דפוסים של שינויים בפיזיולוגיה, רגשות ואינטלקט.
    • דיקור סיני הוא הנוהג להכניס מחטים דקות לנקודות שונות בגוף כדי לכוון מחדש את הצ'י, פעולה האמורה לשפר את בריאותו ורווחתו של אדם. זהו מרכיב ברפואה סינית מסורתית.
    • הומאופתיה מערכת של רפואה אלטרנטיבית שבה נעשה שימוש בתמהיל דליל במיוחד של חומרים האופייניים למצב המטופל. במקרים רבים אין אפילו מולקולה אחת של החומר בתמיסה המדוללת.
    • השערת דואיסברג היא תאוריה של פיטר דואיסברג הטוענת כי הסיבה העיקרית למוות מאיידס היא שימוש בסמים שונים ולא וירוס HIV. ר' גם הערכה מחדש של האיידס.
    • כוח הגבישים תאוריה הטוענת כי לגבישים יש כוחות מרפאים ומיסטיים על-טבעיים.
    • כירופרקטיקה חלק מהתאוריות של הכירופרקטיקה מייחסות מחלות שאינן קשורות לחוט השדרה לבעיות שדרתיות.
    • להיטי תזונה מתייחס לנטייה לאמץ דפוסי אכילה ותזונה חדשים, בלי שהטענות שביסודם ייתמכו במחקר כלשהו.
    • ניתוח נפשי הוא סוג של ניתוח לכאורה המבוצע על ידי הילר באמצעות ידיו החשופות או כלים לא מקובלים.
    • קינסיולוגיה מעשית שיטה של אבחון בעיות בתפקוד אברים בגוף באמצעות בדיקה האם שרירים מסוימים נחלשו או לא.
    • רפואת מגנטים רפואה חליפית המבוססת על הרעיון שהפרעות רפואיות שונות ניתנות לטיפול באופן יעיל באמצעות חשיפה לשדות מגנטיים.
    • שיטת בייטס לשיפור הראייה, המבוססת על תאוריה של התאמת פעולת העין שאינה מקובלת על רוב הביולוגים או האופטלמולוגים.
    • קידוח גולגולת מתייחס לפעולה המכונה "טרפנציה"—קידוח חור בגולגלתו של אדם כדי לשחרר לחצים ולהביא אדם למצב נעלה יותר של מודעות.
    • רפלקסולוגיה שיטת ריפוי הטוענת כי יש קשר בין אזורים בכף הרגל ואזורים אחרים בגוף ועיסוי כף הרגל עשוי לשפר את מצב הבריאות.

    בתחום הסוציולוגיה
    • אאוגניקה תאוריה הגורסת כי נדרשת התערבות כדי למנוע מצב בו החברים ה"מותאמים פחות" בחברה יתרבו יותר מה"מותאמים יותר", כאשר המותאמות נבחנת על–פי נתונים כמו אינטליגנציה, גזע, תכונות מוסריות, וכדומה. אאוגניקה כוללת גם כמה טכניקות חברתיות ל"שיפור גנטי" של המין האנושי, החל בסירוס וכלה בהשמדת עם.
    • דמוסייד (democide) היא תאוריה הגורסת שמשטרים טוטליטריים גורמים למקרי מוות, למרות שבמקרים מסוימים מועלית הטענה בלי שתגובה בנתונים מספריים נאותים.
    • דרוויניזם חברתי היא ערכת תאוריות שחסידיה טוענים כי היא שולטת ביחסים החברתיים הטבעיים באנושות. תאוריות אלו מתיימרות להיות יישום של תאוריית האבולוציה של דרווין באמצעות ברירה טבעית בחברה בכללה.
    • מימטיקה היא גישה לדגמים התפתחותיים של העברת מידע המבוססת על רעיון ה"מים."
    • מרקסיזם היא תאוריה הגורסת כי החברה מתפתחת בהדרגה בהשראת "רוח ההיסטוריה" לעבר מהפכה של הפרולטריון.

    בתחום הפסיכולוגיה
    • אניגרמה הוא מיון של מאפייני אישיות המתיימר להציע תובנות ביחס ליחסים בין אישיים ובין אדם לעצמו.
    • אנגרמה היא תופעה שלפי טענות הדיאנטיקה (פסבדו-מדע שעליו מבוססת הסיינטולוגיה) מאפשרת קישור דפוסי נוירונים באמצעות הפעלתם בו-זמנית.
    • גרפולוגיה הוא חקר כתב ידו של אדם וקישורו להתנהגותו, מידע אישי ומאפיינים אנושיים אחרים.
    • זיכרון מודחק הוא הטענה שיש זיכרונות מודחקים שניתן לחשוף באמצעות תרפיה.
    • פאראפסיכולוגיה הוא ענף מדעי העוסק בחקר תופעות נפשיות שאינן ניתנות להסבר באמצעות המדע המקובל.
    • פוליגרפיה היא הטענה לאפשר איתור הונאה או שקר באמצעות "גלאי שקר" (פוליגרף) העוקב אחר משתנים פיזיולוגיים שונים.
    • פיזיוגנומיה מבוססת על האמונה שחקר מראהו החיצוני של אדם, ובמיוחד פניו, מאפשר ללמוד על תוכן אישיותו.
    • פסיכואנליזה מבוססת על האמונה שיש רבדים מוגדרים בנפשו של אדם, ביניהם יש קשרים מובהקים מסוימים.
    • פסיכולוגיה אנליטית מבוססת על האמונה שיש תת-מודע קולקטיבי ובו סמלים המשותפים לכל בני האדם.
    • פרנולוגיה הוא סוג חקר הטוען כי ניתן לקבוע מאפייני אישיות ונטייה לפשיעה על בסיס צורת הגולגולת.
    • פתוגנומיה הוא חקר התשוקות והרגשות.
    • קריאת אישיות היא שיטה לקריאת אישיות שפותחה בשנות העשרים. השיטה מתיימרת לקבוע מהי אישיותו של אדם באמצעות שילוב של מבדקים אתנולוגיים, סוציולוגיים, פתולוגיים, וכן הלאה.
    • קריאה צילומית היא טענה שניתן ליצור דימוי מלא ושלם של עמודים מודפסים.
    • שטיפת מוח היא תאוריה הגורסת כי ניתן לשנות באופן לא-רצוני את המערכת הערכית הבסיסית של אדם באמצעות שימוש בטכניקות מניפולציה מתוחכמות.

    בתחום הזנולוגיה
    • עב"מולוגיה הוא מונח המתייחס לחקר עב"מים, כולל טענות שחלק מהעב"מים הם כלי רכב של חוצנים, המאוישים בחייזרים.
    • פסבדו-ארכיאולוגיה מתייחס לפרשנות, לרוב שערורייתית, המונעת מתוקף שכנוע אידאולוגי לטענות שאינן עומדות במבחן ביקורתי ומדעי.
    • וריל השקפת עולם שבה יש מיסטיקה נאצית וטענה שקיימים יצורי על נאצים ידידותיים בתוך כדור הארץ.
    • קריפטוזואולוגיה הוא חקר חיות מיתולוגיות שרבים מניחים כי הן קיימות, אף כי אין הוכחה לכך לפי שעה.

    שונות
    • גלגול נשמות היא תאוריה שלפיה אחרי מותו הפיזי של אדם חלק מהותי ממנו, המכונה "נשמה", מופיע שוב בתוך גופו של אדם אחר.
    • ולטאיזלרה היא תאוריה של הנס הורביגר לפיה ביקום קיים מאבק מתמיד בין קרח לאש.
    • יצירת יש מאין היא הטענה כי ניתן ליצור חומר יש מאין באמצעות כוח הרצון וריכוז.
    • כרונולוגיה חדשה כוללת מספר תאוריות שונות הדוחות את הכרונולוגיה הקיימת ומציעות חלופה ארוכה יותר, קצרה יותר או שונה באופן מהותי אחר.
    • סיוע תקשורתי היא אמצעי חלופי לביטוי עבור אנשים שאינם יכולים לדבר או שהם מוגבלים מאוד באופן הביטוי שלהם ואינם יכולים להצביע על דברים באופן אמין.
    • קוביית הזמן של ג'ין ריי כוללת טענה כי יש ארבעה ימים בו-זמניים בכל יום על פני האדמה וכי הזמן הוא ריבועי ולא קווי.
    • קודים תנ"כיים היא הטענה כי בתוך התנ"ך מוכמן מידע אותו ניתן לחשוף באמצעות דילוגי אותיות כאלו ואחרים בטקסט התנ"כי.
    • אפרוצנטריזם היא הטענה כי המצרים במצרים העתיקה היו שחורים וכי היוונים שאבו מהם את ידיעותיהם.

    נכתב: יוני 2005.