כשלי רטרודוקציה
 
  כִּשְּׁלֶי רֶטְרוֹדוּקְצִיָה הוא סוג של כשל לוגי בו יש שגיאה ב קבוצה של כשלים לוגיים בהם יש שגיאה בטיעון רטרודוקטיבי. כשל זה מבוסס לרוב על סיבה שגויה או על דיווח שגוי. קיימים שני סוגים של כשלי רטרודוקציה: כשלי שגיאות סיבתיות וכשלי שגיאות דיווחיות.

כשלי שגיאות סיבתיות
בכשלי שְׁגִיאוֹת סִבָּתִיוֹת ההצהרה על סדירות סיבתית ידועה או משוערת) כוזבת, ולכן הסדירות אינה קיימת בפועל. אם ההנחה הראשית אינה נכונה, הטיעון משתמש במנגנון סיבתי שאינו פועל במציאות (או לפחות לא סביר שיפעל).

הסבר תמוה
בכשל הסיבתי הֶסְבֵּר תָּמוּהַּ מוצע הסבר עם מנגנון סיבתיות, שאינו מוכר או מקובל על הכלל כמו פעילות של יישויות שאינן קיימות או שאין הסכמה שהן קיימות או לכוחות מיסטיים שפעולתם אינה מובנת או מוכרת. התיאור הראשון של הכשל מצוי אצל פרנסיס בייקון בספרו "novum organum" משנת 1620.

הסבר תמוה מתייחס בדרך כלל ליישויות כמו חייזרים, רוחות, אלוהים או כוחות מיסטיים אחרים כמו תפישה על-חושית, כוח הפירמידות, מגנטיזם חייתי, וכדומה. הנטייה לאמץ הסברים מסוג זה טמונה בכך שמשום שאנו איננו פועלים באקראיות, כשאנו נתקלים באירוע שאינו נראה לנו אקראי, אנו נוטים לאמץ הסבר המטיל את האחריות לו על יישות הדומה לנו בכך שאינה פועלת באקראיות. כאשר איננו יכולים למצוא אדם אחר האחראי לאירוע או הסבר ברור והגיוני אחר, יש מקרים בהם אנו נוטים לאמץ הסברי "דאוס אקס מאכינה" לפתרון הבעיה.

דוגמאות
  • "לאבן המגנט יש נשמה משום שהיא מזיזה ברזל. הדבר מוכיח שהאלים מצויים בכל דבר". ההסבר מיוחס אצל אריסטו לפילוסוף היווני תאלס.
  • "אתמול קמתי וישר הרגשתי שמשהו רע קרה. מייד צלצלתי לאחותי ובאמת התברר שחברה שלה הובהלה לבית החולים לניתוח אפנדיציט. אחותי בוודאי שדרה לי באופן על-חושי את המצוקה שלה."
השערה מנוגדת לעובדות
בכשל הַשְׁעָרָה מְנֻגֶּדֶת לַעֻבְדּוֹת הטיעון מבוסס על ההנחה שמצב עניינים כלשהו יכול לנבוע רק מסיבה אחת, כאשר תיתכנה סיבות נוספות (כלומר, הרצף הסיבתי אינו ברור מראש). מבנה הטיעון הוא הבא: אילו הייתה מבוצעת פעולה ב' (שלא בוצעה) ולא א' (שבוצעה), כי אז ב' היה מוביל בהכרח ל-ג'.

כשל לוגי זה נפוץ מאוד כאשר מעלים ספקולציות "מה אם" (What If) בנוגע לאירועים היסטוריים או עתידיים. כמעט בכל המקרים, בגלל ששינוי באירוע היה פותח את הדלת למספר כמעט אינסופי של התרחשויות נוספות, חיזוי כזה נדון לכשלון. הבעיה המובנית בכשל היא ההטייה הקוגניטיבית לחשיבה שרוולית.

דוגמאות
  • "אם היינו הופכים את מכירת האלכוהול לבלתי חוקית, אנשים היו מפסיקים לשתות אלכוהול והיינו נפטרים מבעיית השתיינות". בפועל, כפי שנוסה במקומות שונים, פתרון זה אינו עובד.
  • "אם נבטל את תשלומי 'השלמת הכנסה' לכל מי שמקבלים השלמת הכנסה לא תהיה הכנסה והם ימותו מרעב". בפועל, הם ילכו וימצאו עבודה במקום השלמת ההכנסה.

כשל המהמר
בכשל המהמר מיוחסת הסתברות לאירוע אקראי, על בסיס התפישה שהתרחשויות עבר בסוג זה של אירוע משפיעות באופן כלשהי על הסבירות להתרחשות עתידית של האירוע. לכשל זה גם זני משנה: כשל המהמר ההפוך וכשל הלוטו.

כשל סיבה מורכבת
בכשל סִבָּה מֻרְכֶּבֶת המסובב נגרם על ידי מספר עצמים או אירועים, שהסיבה שזוהתה היא רק אחד מהם או רק חלק מהם. וריאציה של כשל זה היא "לולאת היזון" שבה המסובב הוא חלק מהסיבה.

דוגמאות
  • "התאונה נגרמה בגלל שהשיח נמצא במיקום גרוע". טענה נכונה, אך התאונה לא הייתה מתרחשת כלל לולא היה הנהג שיכור ולולא פסע על המדרכה הולך רגל.
  • "התפוצצות צ'לנג'ר אירעה בגלל מזג האוויר הקר". נכון, אך היא לא הייתה מתרחשת לו טבעות ה-O היו נבנות כהלכה.
  • "נכשלתי בבחינה כי הבוחן הקניט אותי". נכון, אבל נוסף על כך גם לא התכוננת לבחינה ובילית במסיבה עד אור הבוקר ביום שלפני.

סיבתיות לא משמעותית
בכשל סִבָּתִיּוּת לֹא מַשְׁמָעוּתִית העצם או האירוע המזוהה כסיבה למסובב הוא סיבה אמיתית, אך בלתי משמעותית בהשוואה לסיבות אחרות לאירוע. כשל זה אינו חל כאשר כל שאר הסיבות התורמות אינן משמעותיות אף הן. לדוגמה, אין זה כשל לומר שסייעת להביס את מפלגה א' בבחירות כאשר הצבעת עבור מפלגה ב', משום שקולך שווה בחשיבותו לכל הקולות האחרים.

דוגמאות
  • "העישון גורם לזיהום אוויר בתל-אביב". נכון, אך הזיהום הנגרם כתוצאה מעישון בטל בשישים לעומת הגזים ממפלטי מכוניות, לדוגמה.
  • "נפיחות כבשים בניו זילנד גורמות לחור באוזון". אולי נכון, אך בטל בהשוואה לגורמים אחרים.

נון קאוסה פרו קאוסה
בקבוצת כשלי נוֹן קָאוּסָה פְּרוֹ קָאוּסָה (לטינית, non causa pro causa, אין סיבה כסיבה) הסיבה אינה מזוהה באופן נכון.

בכשל אֶפֶקְט מְשֻׁלָּב או כֶּשֶׁל הַסִבָּה הַבּוֹדֵדֶת דבר אחד נחשב כסיבה לאחר, כאשר למעשה שניהם נובעים מסיבה שלישית שברקע. כשל זה נחשב לעתים קרובות לסוג מיוחד של כשל "פוסט הוק."

דוגמאות
  • "אנחנו חווים כעת מצב מוזר של אבטלה גבוהה, שנגרמת בגלל ביקושים צרכניים חלשים." למעשה, הביקושים הצרכניים החלשים הם תוצאה של האבטלה הגבוהה. הכשל של ראיית הביקוש הצרכני כמכתיב הפעילות בשוק אופייני לאוחזים בתפישות קיינסיאניות.
  • "העלייה בצריכת קרטיבים בחודשי הקיץ גורמת לעליה בפשיעה." למעשה, החום הוא הגורם המשמעותי המביא גם לעליה בצריכת קרטיבים וגם לעליה בפשיעה.

בכשל כִּוּוּן הָפוּךְ יש היפוך בכיווניות בין סיבה למסובב. הסיבה נחשבת למסובב, ולהיפך. לרוב, נובע הכשל מבלבול או אי הבנת סדר הדברים מבחינת זמנים, או כאשר יש ערפול בנוגע לסיבה האמיתית.

דוגמאות
  • בימי הביניים האמינו כי כינים מועילות לבריאות, משום שרק לעתים נדירות נמצאו כינים על אנשים חולים ולכן, כך האמינו, המחלה נגרמה בגלל עזיבת הכינים. בפועל, בגלל רגישותן לשינויים בחום הגוף נטו הכינים לנטוש אדם שסבל מחום גבוה. מאחר ולא ניתן היה להבחין בעליה בחום עד להוספת סימנים נוספים, הייתה המסקנה כי הכינים הן השומרות על הבריאות.
  • העישון נובע מסרטן.
  • ילדים המרבים לצפות בטלויזיה הם האלימים ביותר. או להיפך, ילדים אלימים נוטים יותר לראות טלויזיה. המחקרים שנעשו מורים כי אין קשר בין צפיה בטלויזיה, בלי התחשב בתוכן התוכניות המוצגות, ואלימות.

כֶּשֶׁל רֶגְרֶסְיָה הוא כשל בו נסיגה (רגרסיה) לעבר הממוצע אינה נתפשת כתנודה טבעית אלא כנגרמת מסיבה ספציפית. לעתים קרובות מדובר בסוג מיוחד של כשל פוסט הוק (מתאם אקראי).

בכשל פּוֹסְט הוֹק אֶרְגוֹ פְּרוֹפְּטֶר הוֹק (פוסט הוק או "מתאם מקרי") מניחים או טוענים כי אם אירוע מסויים מתרחש אחרי אירוע אחר, האירוע הראשון הוא סיבתו. הפיתוי ליפול בפח של כשל זה גדול במיוחד משום שרצף זמני הוא חלק בלתי נפרד מסיבתיות ומקשרי סיבה ומסובב. הכשל טמון בהנחה שהמסקנה יכולה להתבסס פשוט על סדר האירועים, אף שלא תמיד נכון הוא שהאירוע הראשון גרם לשני.

לעומת זאת, בכשל קוֹם הוֹק אֶרְגוֹ פְּרוֹפְּטֶר הוֹק (קום הוק או "מתאם מצביע על סיבתיות") מתייחסים לשני אירועים שהתרחשו בו זמנית כאילו יש ביניהם יחסי סיבה ומסובב.

כשל סיבתיות אחר הוא תֵּאוֹרְיָת הַצַלָּף הַבּוֹדֵד, שבו צבר אירועים שאינו משמעותי מבחינה סטטיסטית מוצא מהקשרו והופך בעיני המאזינים לסיבה העיקרית להתרחשות כלשהי. שם הכשל מבוסס על סיפור על צלף היורה באופן אקראי ברובהו מתוך מתבן, ואז מצייר מטרות סביב הצבר הגדול ביותר של פגיעות. הכשל קשור לאשלית צבר, שהיא הנטייה החשיבתית של בני אדם למצוא דפוסים שאינם קיימים בתוך התרחשות אקראית.

דוגמאות
  • "כאשר מחפשים בתנ"ך אפשר למצוא בקפיצות של מספר נתון של אותיות מלים בעלות משמעות." למעשה, ניתן לעשות זאת רק כאשר קובעים את המלים לחיפוש מראש ומציגים בפני הקהל רק אותם חיפושים שהעלו תוצאות ניתנות להבנה.
  • "ממחקרי עולה כי לב האדם פועל לא בקצב אחיד כי אם בקצב של שני רבעים, משום שבהאזנה לסטטוסקופ נשמע בבירור קצב של אחת-שתיים, אחת-שתיים ולא אחת-שתיים-שלוש-ארבע."

כשלי שגיאות דיווחיות
בקבוצת כשלי שְׁגִיאוֹת דִּוּוּחיוֹת ההנחה המשנית (כלומר, התוצאה, ההכרזה על עובדה נצפית כלשהי), כוזבת, אם בגלל תצפית לא מדוייקת ואם בגלל פירוש שגוי שלה. אם ההנחה המשנית כוזבת, אנו נדרשים להסביר דבר שלא התרחש מעולם.

דיווח יתר של העובדות
בכשל דִּוּוּחַ יֶתֶר שֶׁל הַעֻבְדּוֹת מוצע הסבר לעובדה שאינה קיימת, או שקיומה מפוקפק. הטוען מקבל באופן בלתי ביקורתי התרחשות אירועים אגדתיים או מיתולוגיים, שמועות או הפרזות ומידע שלא ניתן לאמת ולשחזר.

כשל זה נובע באופן טבעי מהעובדה שפריטי מידע רבים ביחס לאירועים אינם מצויים בידינו ושטווח הזכירה הישיר של האנושות מוגבל במשכו ובדיוקו. לדוגמה, היום לא ניתן ללמוד באופן ישיר מפיהם של עדים או באמצעות חומר קולנועי מצולם על אירוע כלשהו מן המאה התשע–עשרה, והידע שלנו מצטמצם באופן דרמטי ככל שאנו פוסעים הרחק אל תוך ההיסטוריה. מסיבה זו, אנו נוטים לקבל דיווחים ותיאורים כאילו היו אמת, גם אם הם למעשה מעוותים, מוגזמים או שקריים, במודע או שלא במודע.

דוגמאות
  • "ייתכן והמבול המתואר בתנ"ך נגרם על ידי מגיפה של הצפות והפשרה חלקית של הקטבים". כאן, הטוען מקבל את הסיפור התנ"כי כאילו היה אמת, אך מחפש הסבר 'רציונלי' כלשהו במקום ההסבר המסורתי שהיה זה פועלו של אלוהים. חשיבה ביקורתית הייתה גורמת לפקפק בעצם התרחשות האירוע.
  • "התנינים הלבקנים בביוב של ניו יורק הם צאצאיהם של תנינים זעירים שנמכרו לילדים כחיות מחמד. כאשר חיות המחמד גדלו, אנשים נפטרו מהן באמצעות השלכתם לאסלת השירותים". סיפור נאה, אך איש טרם הבחין בתנין בביוב של ניו יורק.

דיווח חסר של העובדות
בדִּוּוּחַ חֶסֶר שֶׁל הַעֻבְדּוֹת מוצע הסבר תמוה לעובדה מפתיעה או מסתורית, רק משום שלא כל העובדות הנלוות דווחו. העובדות הנוספות מצביעות על הסבר רגיל לחלוטין לעובדה. כשל זה מתואר לראשונה על–ידי ג'ון סטוארט מיל בספרו "מערכת לוגית" משנת 1843.

כשל "דיווח חסר של העובדות" אופייני לפסבדו-מדעים. לדוגמה, ספריו של אריך פון דניקן בנויים בעיקרם על שילוב של כשלי דיווח חסר ודיווח יתר של העובדות. גם סיפורי "מעגלי התבואה" ודיווחי העב"מים מבוססים בעיקרם על דיווח חסר של העובדות.

דוגמאות
  • "יש מספר רב של דיווחים על ספינות שאבדו במשולש ברמודה ביחס לאזורים אחרים באוקיינוס. זהו סימן ברור לכך שיש משהו מסתורי במקום!". בפועל, מספר קווים ימיים עמוסים מצטלבים במשולש ברמודה והמספר הגדול של ספינות שאבדו שם נובע מכך שיש מספר גדול יחסית של ספינות השטות באזור, בהשוואה לאזורים אחרים.
  • "רוחה של הבתולה שורה בתוך הפסל שלה. לעתים קרובות בוכה הפסל על סבלה של האנושות". ליתר דיוק, בגלל תנאי הלחות במקום, יש נטיה להתעבות של טיפות מים בבקרים ולמעשה, הכנסייה כולה 'בוכה' בבוקר.

נכתב: אפריל 2005.