היקש
 
  הֶקֵּשׁ או הקש לוגי או אינדוקציה בתחום המדע והלוגיקה הוא תהליך הגעה למסקנות, שבו יוצאים ממקרה או מקרים מסוימים ומגיעים מהם למסקנה מסוימת. בהקש תקף המקרים השונים תומכים תמיד במסקנה, אך אינם מספקים בהכרח וודאות ביחס לכלל המחלקה אליה שייכים המקרים המסוימים.

הקש לוגי עובר תמיד מן המקרה הנצפה אל הכלל המוקש ממנו. לדוגמה:
  1. כל הסוסים שנצפו באחו אכלו עשב.
  2. לכן, כל הסוסים אוכלים עשב.
ההקש במקרה זה תקף, משום שהוא התבסס על הערכה סבירה, שהתנהגותם של הסוסים הנצפים אופיינית גם לסוסים אחרים (כלומר, המקרה הנצפה יציג להתנהגות המחלקה כולה).

אפשר גם להגיע להקש שגוי, על בסיס אותה תצפית:
  1. כל הסוסים שנצפו באחו היו לבנים.
  2. לכן, כל הסוסים הם לבנים.
ההקש במקרה זה אינו נכון ומשקף כשל הכללה חפוזה או דגימה מוטה. בהחלט ייתכן שסוסים אחרים הם בעלי צבע שונה, או שקבוצת הסוסים הנצפית אינה מייצגת את כלל הסוסים.

כוחו של ההקש, משתנה בהתאם למספר התצפיות ולגיוונן, או בהתאם למידת הייציגות של הקבוצה הנבחרת לתצפית. הכלל הוא שככל שהקבוצה הנצפית יציגה או גדולה יותר וככל שמספר התצפיות גדל, כך מתחזק תוקפו של ההקש. עם זאת, לעולם אין ההקש מסוגל להגיע לוודאות מוחלטת, והוא יוגדר תמיד כסבירות ולא יותר מכך.

נכתב: דצמבר 2005.