אבראקדברא |
||
| אבראקדברא היא מילת כישוף מיסטית המשמשת כדי להעלות רוחות טובות להגנה מפני מחלות. הביטוי משמש גם קוסמים מודרניים, כשהם מעמידים פנים של שימוש בכוחות על–טבעיים כדי לסייע להם באוּמנות האשליות שלהם. המילה מוזכרת לראשונה ב"de medicina praecepta" של קוינטוס סרנוס סמוניקוס, רופאו של הקיסר הרומי קרקלה, במאה השנייה לספירה.
צירוף האותיות שימש בקמעות כשהוא רשום בדמות משולש על פיסת קלף שנענדה בקמע סביב הצוואר ונחשבה בעלת תכונות ריפוי לכאבי שיניים, מלריה ופגעים אחרים. אופן הרישום המקובל היה, לדוגמה: A B R A C A D A B R A B R A C A D A B A B R A C A D A A B R A C A D A B R A C A A B R A C A B R A A B R A B A א ב ר א ק ד ב ר א ב ר א ק ד ב א ב ר א ק ד א ב ר א ק א ב ר א א ב ר א ב א צורת רישום מצטמצמת זו הייתה מקובלת כדרך להצביע על צמצום כוחו של השד, המחלה, הרוע, וכו'. מקור המילה מקור המילה אבראקדברא בשם האל הבזילידיאנים ומוצג על קמיעות רבים. לפי מייקל קוויניון התבססה המילה על המילה היוונית אבראסאדברא (αβρασαδαβσα), כשהשינוי מסיגמא, σ, ל-c היה כנראה טעות בתעתיק (אולי משום שסיגמא סופית, ς, נראית לעתים כ-c). הבזילידיאנים, שהיו כת גנוסטית באלכסנדריה שהאמינה באל אברקסס, יצרה את מילת הקסם המיסטית הזו ככל הנראה על בסיס שמו של האל. טענה אחרת שמציין קוויניון היא שהשם מבוסס על המלים העבריות "אב", "בן" ו"רוח הקודש" שבשיבוש ניכר ניתן לקרוא אותה כ"אקדש". טיעון מפוקפק באותה מידה מעלה הקבליסט אריה קפלן בפירוש שלו ל"ספר יצירה" הקבלי, כאשר הוא טוען שהמילה מבוססת על "אֶבְרָא כּדברא" בארמית, שמשמעותו "אברא כּדבּרִי". נכתב: 28 בנובמבר 2005. |
||
מקורות: |
||
רשימת תגובות (2)
נכתב על ידי אליסה
גרסת המקור הארמי מפוקפקת יותר מן האחרות? |
||||
נכתב על ידי אורי
שהגרסאות השונות אינן וודאיות. ההכרעה היא, בשורה התחתונה, על פי תפישתו של הכותב. כמובן, ייתכן שאני טועה. |
||||
כל הזכויות שמורות לאורי רדלר
