ג'ורג' אבוט (ארכיבישוף)
 
  ג'וֹרְג' אָבּוֹט (George Abbot‏) (19 באוקטובר 1562 - 5 באוגוסט 1633) היה ארכיבישוף קנטרברי.

אבוט נולד בגילפורד שבחבל סרי, בן לאורג. למד ולימד בקולג' בליול שבאוקספורד ונבחר לראש יוניברסיטי קולג' בשנת 1597 ומונה לדיקן וינצ'סטר בשנת 1600. שימש שלוש פעמים סגנו של ראש האוניברסיטה (הצ'נסלור) ונטל חלק בולט בהכנת הגרסה הרשמית של הברית החדשה. בשנת 1608 עבר לסקוטלנד עם רוזן דנבר כדי לארגן את האיחוד בין כנסיות אנגליה וסקוטלנד. הוא נשא חן בפני המלך ג'יימס הראשון, שהפך אותו בעקבות זאת לבישוף ליצ'פילד וקובנטרי בשנת 1609, וכעבור פחות משנה לכס הארכיבישוף מקנטרברי, המשרה הרמה ביותר בכנסיה האנגליקנית.

כארכיבישוף, דגל אבוט במדיניות פוריטנית, נהג בחומרה בקתולים, התנגד בחומרה ליוזמות מתירניות כמו גירושי הליידי פרנסס הוורד והרוזן של אסקס, וליוזמות כמו ההכרזה המתירה עיסוק בספורט ביום ראשון. אבוט תמך בנישואי יורש העצר לנסיכה אליזבת מבוהמיה, והתנגד בתוקף לנישואי הנסיך מוויילס לנסיכה הספרדית הקתולית. מדיניות זו עוררה את הטינה הנושנה, עוד מימי אוקספורד, בינו לבין ויליאם לאוד, יורשו על כס הארכיבישוף.

בשנת 1622, כאשר עסק בצייד בפארק של לורד זוץ' בהמפשייר, פגע חץ שירה לעבר צבי באחד משומרי הצייד, שמת כעבור זמן קצר. המקרה עורר אצל אבוט התקף של דכאון, שעורר את אויביו לטעון כי התאונה פוסלת אותו מכהונה בתפקיד, מפני שצייד אינו עיסוק נאה לאיש כהונה. הנושא הועלה בפני ועדת עשרה, שהייתה חלוקה בדעותיה, וג'יימס הראשון הכריע בהצבעה לבסוף לטובת אבוט.

לאחר מכן, מיעט הארכיבישוף להופיע בפני מועצת המלך, אך נותר בקשר הדוק עמו עד מותו. עם עלייתו של צ'רלס הראשון לכס המלוכה, סר חינו של אבוט מלפני המלך, במיוחד בגלל סירובו לתת אישור לדרשה של ויקאר ברקלי רוברט סיבתורפ, שאישרה נסיון לא חוקי של צ'ארלס לגבות מיסים בלי אישור הפרלמנט. התנגדות זו הביאה לבידודו למשך שנה (בין השנים 1627 ו-1628), ודחיקתו הצידה לטובת לאוד.

הצורך בזימון הפרלמנט הוביל במהרה להשבתו באופן נומינלי למשרתו, אך אבוט נותר אורח לא קרוא בחצר, והותיר את משרת הארכיבישוף בפועל ללאוד.
חתימה: יולי 2006
 
 
מקורות:
  • שף-הרצוג, אנציקלופדיה של ידע דתי. (מהדורת 1914) אנגלית
  •