טיעון מן הבורות
 
  טִעוּן מִן הַבּוּרוּת (לטינית, argumentum ad ignorantium) או "טִעוּן מְהֶעְדֵּר דִּמְיוֹן" הוא טיעון מקבוצת כשלי הסחה השייכת לכשלי אי-רלוונטיות. בכשל זה נטען כי בגלל שמשהו לא הוכח ככזב, הרי שהוא נכון. ובמהופך, טיעון כזה עשוי להניח כי מאחר ומשהו לא הוכח כנכון, הרי שהוא כוזב (וכאן זהו מקרה מיוחד של כשל "דילמה כוזבת") מאחר ומונח כי כל הפרופוזיציות ידועות כנכונות או ידועות ככוזבות). טענה זו מתומצתת לעתים במימרה: "היעדר עדויות אינו עדות להיעדר."

"טִעוּן מְהֶעְדֵּר דִּמְיוֹן" מבוטא לעתים בנוסחה "א' הוא אבסורד (משום שאיני יכול להעלותו על דעתי), ועל כן הוא אינו נכון". לעתים, מבלבלים בין טיעון כזה לטיעון רדוקטיו אד אבסורדום התקף מבחינה לוגית. טיעון תקף כזה ינוסח כ"א' מוביל באופן לוגי למסקנה בלתי אפשרית (אבסורדית), ועל כן א' חייב להיות בלתי נכון." במבנה כזה חייבים להראות כי א' מוביל לסתירה (כמו "לא א'" או "ב' ולא ב'"). בטיעון מתוך הבורות א' הוא משהו שהדובר רואה בו "אבסורדי" ולא משהו שהדובר יכול להוכיח שיש בו סתירה.

דוגמאות
  • "אם אינך יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים, הרי שהוא קיים."
  • "קשה לי לדמיין שאפשר לטוס במהירות מספיק גבוהה כדי להנתק מכוח המשיכה, ולכן לעולם לא נטוס לחלל."
נכתב: אפריל 2005.