שכר מינימום
 
  שכר מינימום הוא שכר העבודה הנמוך ביותר שמותר למעסיק לשלם לעובד על–פי החוק או על–פי ההסדר הנהוג. תקנות וחוקי שכר המינימום נוצרו במקורם, בסוף המאה התשע–עשרה ובתחילת המאה העשרים, כדי להגביר את מידת השוויוניות בהכנסות, וכדי ליצור 'רצפת הכנסה' מסוימת. המידה בה מושגות מטרות אלו והתועלת או הנזק הנגרמים מכינון שכר מינימום שנויים במחלוקת.

שכר מינימום קבוע במדינות רבות בעולם על פי שלוש שיטות עיקריות:
  • חוק שכר מינימום: קביעה של שכר המינימום בחוק כאחוז מסויים מהשכר הממוצע או משתנה אחר שנקבע בחוק. הסדר זה קיים במדינות לא מעטות, אך בשנים האחרונות פוחתת הנטייה לשימוש בו בגלל קשיחותו והצורך בשינוי החוק כדי לערוך בו התאמות.
  • תקנה נהלית: קביעה של שכר המינימום על-פי החלטת שר או פקיד ממונה במרווחים חודשיים או שנתיים. הסדר זה נפוץ מאוד במדינות עניות, בלתי-דמוקרטיות או כאלו הסובלות מאינפלציה גבוהה המחייבת התאמה של שכר המינימום לעתים תכופות.
  • שכר מינימום בהסכמה: קביעה של שכר המינימום מתוקף הסכם בין הממשלה, המעבידים ונציגי העובדים (או שילוב אחר כלשהו של שניים מהגורמים). הסדר זה נפוץ ברבות ממדינות אירופה. אין לו ברוב המקרים תוקף חוקי כלשהו, אך יש לו תוקף שבנוהג.

השלכות כלכליות
למרות שברוב המדינות המפותחות ישנו הסדר כזה או אחר של שכר מינימום, השפעותיו, וגובהו הרצוי (אם בכלל), הם נושא שנוי במחלוקת, שהעמדות בו נקבעות במידה רבה על-פי מיקומם של המשתתפים בדיון על קשת הדיעות בנושאי כלכלה.

שכר מינימום ואבטלה
על פי רוב המחקרים שנערכו, להעלאת שכר המינימום יש השפעה שלילית על התעסוקה, היינו, הוא גורם לגידול באבטלה. במקרים מועטים, בעיקר במקומות בהם גם אחרי ההעלאה היה שכר המינימום נמוך מאוד (לדוגמה, בברזיל) לא הייתה השפעה שלילית על התעסוקה. במקרים אחרים, לא הייתה השפעה שלילית על התעסוקה בגלל נוהג של אי ציות לקביעות שכר המינימום בחוק.

ישנן שתי תפישות בולטות ומנוגדות ביחס להשפעת שכר המינימום על התעסוקה. כל אחת מהן מגדירה אחרת את מהותו של שכר המינימום ואת השפעותיו.

תפישת הרף
לפי תפישה זו, גובה שכר המינימום מגדיר רף ההופך את כל העובדים שהמעביד אינו רוצה או יכול לשלם להם שכר בגובה כזה למובטלים. מאחר וחלק מן העובדים, כמו עובדי ממשלה ועובדים מאוגדים, לא ניתן לפטר, יאלצו מעבידיהם לשלם להם תוספת שכר. כתוצאה מכך, הנפגעים העיקריים משכר מינימום בגובה שמעל לגובהו הטבעי (כלומר, כזה הנקבע בשוק חופשי) יהיו עובדי קבלן, עובדים בלתי מאוגדים, בני נוער, עובדים במשרות חלקיות, וכדומה.

פגיעה נוספת, סמויה יותר, תהיה בהקטנה של מידת הנגישות לעבודה עבור אנשים שאינם עובדים ואינם מובטלים. אנשים כאלו—לדוגמה, צעירים, אנשים מוגבלים, עובדים במשרה חלקית מאוד, או אנשים שלא עבדו מעולם—יוכלו לצאת לעבוד רק כאשר שכר המינימום יהיה נמוך יחסית, שכן הביקוש לשירותיהם רווח רק בעבודות פשוטות בשכר נמוך. אבטלתם של אלו תהיה סמויה, שכן אנשים שאינם מנסים למצוא עבודה אינם כלולים במניין המובטלים.

כאשר שכר המינימום נקבע בגובה נמוך מאוד, הזהה או קרוב לגובה שכר המינימום כפי שיווצר בשוק חופשי, השפעתו תהיה אפסית בכל כיוון, ולכן לא תהיה לו כל משמעות. ככל ששכר המינימום יעלה, כך יידחקו אל מחוץ לשוק העבודה החוצה קהלים גדלים והולכים של עובדים, שעבודתם אינה מצדיקה שכר כזה, ושכוחם אינו מספיק כדי לכפות על המעביד תשלום שכר זה. התוצאה הסופית של העלאת שכר המינימום תהיה, לפיכך, העלאת שכרם של המועסקים במשרות ממשלתיות (ובמיוחד כאלו ששכרם קשור בממוצע השכר או במכפלה משכר המינימום) והורדת רמת חייהם של החלשים והעניים.

תפישת נקודת האיזון
לפי גישה זו, ניתן להעלות את שכר המינימום עד לגובה מסויים בלי להביא לפיטורי עובדים וגידול באבטלה. להיפך, במצבים מסוימים בהם יש שחיקה בתשלומי דמי אבטלה ותמיכות ממשלתיות שכר מינימום גבוה יותר עשוי להפוך את העבודה לאטרקטיבית יותר עבור מובטלים.

בעיה מעשית מרכזית בגישה זו הוא שהיא מניחה שחיקה בתשלומי דמי אבטלה ותמיכות ממשלתיות, שיהפכו את העבודה בשכר מינימום לאטרקטיבית יותר. לעתים קרובות, כורכים התומכים בחוקי שכר מינימום בחבילת הצעותיהם גם תמיכה בהעלאת דמי האבטלה והתמיכות הממשלתיות, כדי לקיים עבור המובטלים והנתמכים רמת הכנסה שתהיה בגובה שכר המינימום. בפועל, עלול להיווצר כאן מעגל קסמים, שבו ככל ששכר המינימום יועלה, כך תועלנה התמיכות כדי להשתוות לו והפיתוי ליציאה לעבודה עבור המובטלים ירד.

בעיה אחרת, עקרונית, קשורה בעצם הרעיון שניתן לקבוע ולשנות את כללי הביקוש וההיצע באמצעות צו או חוק. דבר זה אינו אפשרי, ולכן ככל ששכר המינימום יהיה נמוך יותר או שאכיפתו רופפת יותר, כך תקטן משמעותו ממילא. ככל ששכר המינימום יהיה גבוה יותר ואכיפתו תקיפה יותר, כך יתפלג השוק בין מעסיקים ומועסקים חזקים, שביכולתם או לכפות את שכר המינימום על המעסיק (לרוב, הממשלה) או לעקוף את החוק בדרכים שונות; ומעסיקים ומועסקים חלשים, שיאלצו לסגור את עסקיהם, להעבירם לארץ אחרת, או להפוך למובטלים.

הפשרה הקונסטרוקטיבית
הדרך המקובלת להתמודד עם בעיה זו—היינו, עם העובדה ששכר מינימום נחשב סיסמה אהודה, אך השפעתו על השוק שלילית—היא באמצעות פשרה שבה מכוננים חוקים או תקנות שכר מינימום, אך מלווים אותם באכיפה מזערית, בתקנות נלוות המעקרות אותו מכל משמעות; או ששכר המינימום נקבע באופן מכוון בגובה הקרוב מאוד לרמת שכר המינימום הקיימת בשוק באופן טבעי.

שכר מינימום ושוויון
אחת הטענות הבולטות של תומכי שכר מינימום הייתה כי הוא יביא לצמצום פערי ההכנסה ולהגברת השוויון בחברה, בכך שיגדיל את הכנסותיהם של העשירונים התחתונים באוכלוסיה ויקטין את רווחיהם של העשירונים העליונים.

כיום לא מקובל להעלות טענה זו, בעיקר מהסיבות הבאות:
  • רוב משתכרי שכר מינימום אינם שייכים לשני העשירונים התחתונים. למעשה, מנתונים שלוקטו במדינות המערב עולה כי העניים מהווים רק 5 עד 20 אחוז מכלל משתכרי שכר מינימום (בישראל, 18 אחוז).
  • מבחינת נתונים במדינות בהן הוחל שכר מינימום, אם באופן כולל ואם במגזרים מסוימים, עולה כי למרות שהשוויוניות בין משתכרים יחידים גדלה בעקבות החלת שכר מינימום, לא חל שינוי כלשהו בשוויוניות בהשוואה בין משקי בית. עובדה זו מעידה על כך שרוב משתכרי שכר מינימום הם מפרנסים שניים או שלישיים במשק בית, כך שהגידול בשכרו של המפרנס/ת הראשי/ת "אוזן" בפיטוריהם או הפחתת היקף העסקתם של מועסקים אחרים במשק הבית.
  • השפעת שכר המינימום על השוויוניות מתרחשת רק בתווך שבין העשירונים התחתונים. לדוגמה, עליה בעשירון התחתון מאוזנת בירידה בעשירון השני, אך בפער בין העשירונים התחתונים ככלל לעשירונים העליונים ככלל לא חל שינוי כלשהו.
  • העלאת שכר המינימום במצב בו ישנם מנגנוני הצמדה ביחס לשכר הממוצע מתגמלת למעשה את העובדים המאורגנים והמשתכרים היטב ממילא, לא את העובדים הבלתי מאורגנים ששכרם זעום.
שכר מינימום וצמיחה
חילוקי דיעות חריפים קיימים גם בשאלת השפעתו של שכר המינימום על הצמיחה הכלכלית. כרגיל, ישנן שתי גישות לנושא:
  • שכר המינימום מעודד צמיחה: לפי גישה זו, שכר המינימום מעודד צמיחה באותתו למשק לעבור לתחומי תעסוקה בעלי רווחיות גבוהה יותר. שכר מינימום גבוה, גורשת התיזה הזו, יביא לפיטוריהם של עובדים וסגירת מפעלים המבוססים על מספר גדול של עובדים בשכר נמוך. במקומם, יוקמו מפעלים המסתמכים על יותר ידע, פחות עובדים ושכר גבוה יותר לעובדים. בנוסף, עליית שכר המינימום תביא להגדלת כוח הקנייה של עובדים ובכך למתן עידוד נוסף לצמיחה על בסיס צרכני.
  • שכר המינימום פוגע בצמיחה: לפי גישה זו שכר המינימום אכן גורם לפיטורי עובדים וסגירת מפעלים המבוססים על מספר גדול של עובדים בשכר נמוך, אך עובדה זו אינה מהווה עידוד להקמת מפעלים אחרים בשכר גבוה יותר, משום שאלו שתי התרחשויות שאין קשר ביניהן. לדוגמה, אם בעקבות העלאת שכר המינימום משה סוגר את המפעל בדימונה ומפטר 50 עובדים בשכר נמוך, אין הדבר מהווה עידוד לחיים לפתוח בדימונה חברת תוכנה בשכר גבוה. בפועל, טוענים מתנגדי שכר מינימום, העלאת שכר המינימום תוביל לאובדן מוחלט של מקומות עבודה, משום שהעבודה במפעלים ה"זולים" תנוייד למדינות אחרות ומקומות עבודה אלו יאבדו למשק סופית. אשר לטענת הגדלת כוח הקנייה הצרכני: כאן יש איזון בין הגדלת כוח הקנייה של עובדי ממשלה ועובדים מאורגנים (שהם עיקר הנהנים מהגדלת שכר המינימום) והירידה בכוח הקנייה של עובדים מפוטרים.
 
 
מקורות: יש הרבה. טרם הוסיפותי.