אפקט פורר
 
  אפקט פורר הוא הטיה קוגניטיבית בה יש נטייה להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי של אדם, כאילו היה תיאור זה מיוחד לו, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו להיות יישים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע בהסברת נטייתם של אנשים רבים לקבל פסבדו-מדעים כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות כנכונים. "אפקט פורר" מכונה לעתים "אפקט בארנום," על שם איש הקרקס פ.ט. בארנום.

ניסוי פורר
הפסיכולוג ברטרם פורר (Bertram R. Forer) ערך בשנת 1948 ניסוי, במסגרת קורס מבוא לפסיכולוגיה, בו השתמש בתיאור אישיות מעורפל שהופיע בטור אסטרולוגי בעיתון. התיאור, סבר פורר, היה עשוי להתאים כמעט לכל אדם:

יש‭ ‬לך‭ ‬צורך‭ ‬שאנשים‭ ‬אחרים‭ ‬יאהבו‭ ‬ויעריצו‭ ‬אותך, אך‭ ‬אתה‭ ‬נוטה‭ ‬להיות‭ ‬ביקורתי‭ ‬ביחס‭ ‬לעצמך. למרות‭ ‬שיש‭ ‬לך‭ ‬כמה‭ ‬חולשות‭ ‬אנושיות, אתה‭ ‬מסוגל‭ ‬בדרך‭ ‬כלל‭ ‬לפצות‭ ‬עליהן. יש‭ ‬לך‭ ‬יכולות‭ ‬רבות‭ ‬שאינך‭ ‬עושה‭ ‬בהן‭ ‬שימוש‭ ‬ושלא‭ ‬ניצלת‭ ‬לתועלתך. למרות‭ ‬שכלפי‭ ‬חוץ‭ ‬אתה‭ ‬נראה‭ ‬בעל‭ ‬משמעת‭ ‬ושליטה‭ ‬עצמית, בתוכך‭ ‬אתה‭ ‬נוטה‭ ‬להיות‭ ‬מודאג‭ ‬וחסר‭ ‬בטחון. לעתים‭ ‬יש‭ ‬לך‭ ‬ספקות‭ ‬אם‭ ‬עשית‭ ‬את‭ ‬ההחלטות‭ ‬הנכונות‭ ‬או‭ ‬את‭ ‬הדבר‭ ‬הנכון. אתה‭ ‬מעדיף‭ ‬מידה‭ ‬של‭ ‬שינוי‭ ‬וגיוון, ומאבד‭ ‬סיפוק‭ ‬כאשר‭ ‬ישנן‭ ‬הגבלות‭ ‬ואיסורים‭ ‬על‭ ‬פעולתך. אתה‭ ‬גם‭ ‬מתגאה‭ ‬ביכולתך‭ ‬לחשוב‭ ‬באופן‭ ‬עצמאי, ואינך‭ ‬מקבל‭ ‬את‭ ‬הצהרותיהם‭ ‬של‭ ‬אנשים‭ ‬אחרים‭ ‬בלי‭ ‬שתנתנה‭ ‬לך‭ ‬הוכחות‭ ‬מספקות. למרות‭ ‬זאת, גילית‭ ‬כי‭ ‬לפעמים‭ ‬לא‭ ‬כדאי‭ ‬להיות‭ ‬גלוי‭ ‬מדי‭ ‬בפני‭ ‬אחרים. לעתים, אתה‭ ‬מתנהג‭ ‬באופן‭ ‬מוחצן‭ ‬וחברותי‭ ‬ומפגין‭ ‬חיבה‭ ‬לאחרים, אך‭ ‬במקרים‭ ‬אחרים‭ ‬אתה‭ ‬מופנם, מהוסס‭ ‬ומרוחק. חלק‭ ‬משאיפותיך‭ ‬נוטות‭ ‬להיות‭ ‬לא‭ ‬מציאותיות.

במסגרת הניסוי, ערך פורר מבחן אישיות לתלמידי קורס המבוא, התעלם מתשובותיהם, ונתן לכל אחד מהתלמידים את ההערכה שלעיל. הוא ביקש מהם לדרג את ההערכה שקיבלו בציון שבין 0 ל-5, כש-5 הוא הציון להערכה המתאימה באופן "מעולה" לאישיותו, 4 הציון להתאמה "טובה," וכן הלאה. הציון הממוצע היה 4.26 בפעם הראשונה בה ערך פורר את הניסוי, והעיד על־כך שהתלמידים דירגו את ההערכה הבדויה, בממוצע, בדרגה שמעל ל"טובה." פורר ואחרים חזרו על הניסוי מאות פעמים נוספות עם תלמידי פסיכולוגיה, כשהציון הממוצע היה ונותר בערך 4.2.

תוצאות הניסוי יכולות להסביר, לפחות באופן חלקי, מדוע אנשים רבים סבורים כי פסבדו-מדעים כמו אסטרולוגיה, ביוריתמוס, כירומנטיקה, גרפולוגיה, ודומיהם מספקים להם תיאור אישיות מדוייק. פורר סבר כי הסיבה לדירוג הדיוק הגבוה של הניתוח הסתמי היא שאנשים נוטים להאמין לטענות ביחס לעצמם ביחס ישר לרצון שלהם שהטענות תהיינה נכונות.

לפי פורר לבני אדם ישנ נטיה לקבל הצהרות מפוקפקות ואפילו כוזבות לחלוטין ביחס לעצמם, כל עוד הן נשמעות חיוביות או מחמיאות דיין, על בסיס התקווה כי התיאורים יהיו נכונים. אנשים הפונים לגרפולוגים, קוראי–מחשבות, אסטרולוגים, מדיומים, קוראי כף–יד, וכדומה אינם מבקשים לשמוע את האמת ביחס לעצמם, אלא תיאור התואם את משאלות ליבם, ונוטים להתייחס לאמירות שהם שומעים בהתאם למידת ההתאמה של הדברים לאותן משאלות.

נכתב: יוני 2005-מאי 2009.
 
 
מקורות:
 
 
רשימת תגובות (1)
 
 
דיון שהתנהל ב"אונה השמאלית"
29/5/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אחיה פ. הגיב ואני הגבתי גם באונה השמאלית. הדיון מובא להלן:



לא ממש הבנתי את הקשר בין הניסוי לבין מסקנתו: "לפי פורר לבני אדם ישנה נטיה לקבל הצהרות מפוקפקות ואפילו כוזבות לחלוטין ביחס לעצמם, כל עוד הן נשמעות חיוביות או מחמיאות דיין, משום שקיימת תקווה כי התיאורים יהיו נכונים. אנשים הפונים לגרפולוגים, קוראי–מחשבות, אסטרולוגים, מדיומים, קוראי כף–יד, וכדומה אינם מבקשים לשמוע את האמת ביחס לעצמם, אלא תיאור התואם את משאלות ליבם, ונוטים להתייחס לאמירות שהם שומעים בהתאם למידת ההתאמה של הדברים לאותן משאלות."



התיאור שהובא בניסוי לא היה מחמיא. הוא היה תיאור המתאים כמעט לכל אדם באופן כללי. הציון הגבוה שקיבלה ההתאמה נובע מכך, ולא מהרצון של האנשים להיות מוחמאים. ייתכן שזה אכן כך, ואנשים יסכימו עם מחמאות שייאמרו להם, אך זה לא בא לידי ביטוי בניסוי. אחיה פ. 17:27, 6 בדצמבר 2005 (IST)





אם ננתח את הנאמר בתיאור, אפשר לפצל את התיאורים לשני סוגים של אמירות: תיאורים אוניברסליים המתאימים לכל אדם, גם אם רובנו מודים בהם בעיקר לעצמנו, ותיאורים חיוביים. אין כל תיאור שלילי בנאמר, מה ששונה למדי מהמציאות.



תיאורים אוניברסליים (מתאימים לכל אדם):

  1. בתוכך אתה נוטה להיות מודאג וחסר בטחון.
  2. לעתים יש לך ספקות אם עשית את ההחלטות הנכונות או את הדבר הנכון.
  3. יש לך צורך שאנשים אחרים יאהבו ויעריצו אותך.
  4. גילית כי לפעמים לא כדאי להיות גלוי מדי בפני אחרים.
  5. חלק משאיפותיך נוטות להיות לא מציאותיות.
  6. לעתים, אתה מתנהג באופן מוחצן וחברותי ומפגין חיבה לאחרים/במקרים אחרים אתה מופנם, מהוסס ומרוחק. (יודע איך נוהגים בחברה).




תיאורים חיוביים:

  1. אתה נוטה להיות ביקורתי ביחס לעצמך (התייחסות אובייקטיבית לעצמי)
  2. למרות שיש לך כמה חולשות אנושיות, אתה מסוגל בדרך כלל לפצות עליהן (יכולת לפצות על חולשות)
  3. יש לך יכולות רבות שאינך עושה בהן שימוש ושלא ניצלת לתועלתך (יכולתך רבה)
  4. כלפי חוץ אתה נראה בעל משמעת ושליטה עצמית (המשמעת העצמית שלך מעולה)
  5. אתה מעדיף מידה של שינוי וגיוון, ומאבד סיפוק כאשר ישנן הגבלות ואיסורים על פעולתך (אתה אדם סקרן, מגוון וחופשי ברוחו)
  6. אתה גם מתגאה ביכולתך לחשוב באופן עצמאי, ואינך מקבל את הצהרותיהם של אנשים אחרים בלי שתנתנה לך הוכחות מספקות (ביקורתי, חושב עצמאי).




בקריאה קרה נגעתי במנגנונים הנוספים המופעלים כאן, ושפורר וניסוי פורר אינו נוגע בהם, כמו תחומי השונות האנושית. לדוגמה, ההכרזה "לעתים אתה מתנהג באופן מוחצן... במקרים אחרים אתה מופנם" מתייחס לדיכוטומיית "מידת המופנמות וההחצנה" שכולנו נמצאים במקום כלשהו על הקשת שלה.



נסה לדמיין, כחלופה, תיאור שיכלול גם אלמנטים שליליים, המשותפים לרוב בני האדם, ואינם כלולים כאן:

  1. לעתים, אתה מרגיש איבה ועוינות גם לאנשים הקרובים אליך ביותר.
  2. לעתים אתה אומר דברים שאינך מתכוון אליהם, או פשוט משקר, ואחר כך שוכח מכך.
  3. לעתים, אתה נוטה לקנא באנשים המוכשרים ממך בתחומים מסוימים.
  4. היו פעמים בחייך בהן התנהגת באופן לא הגון ביחס לאנשים הגונים שביקשו את עזרתך.
  5. כשאתה רואה אדם שאינו ידידך נפגע, אתה חש לרוב אדישות או אפילו סיפוק.



    התיאורים הללו היו מתאימים לרוב בני האדם גם כן, אך הכללתם בתוך התיאור הייתה מפחיתה במידה משמעותית את ההסכמה לו, למרות שתיאורים כאלו אינם פחות אוניברסליים מבחינת נכוחותם. אורי 15:38, 7 בדצמבר 2005 (IST)