שלום, כאן שקר
 


אורי מוסנזון קישר בפייסבוק לסרטון האשמות השקרים של שלי יחימוביץ', עליו אמרה "כל השקרים והספינים של תשובה ומונופול הגז, אחד לאחד, ואני משיבה עליהם, אחד לאחד, ומסבירה את האמת." אורי מוסנזון הקשה: "אנא, כל חברבוקי הרציניים, אנשי השוק החופשי (גם אני בעד שוק חופשי, הוא לא כזה היום) התייחסו ברצינות למה ששלי אומרת פה. אני מת לשמוע טעוני נגד חזקים."

הנה כמה.

התקשורת נגדנו
יחימוביץ' פותחת בדבריה בקינה על כך שתשובה מקדם את ענייניו באמצעות שליטה בכלי התקשורת — כביכול יחימוביץ' היא קול בודד ואמיץ בערבה, כנגד שלל אמצעי התקשורת התומכים בתשובה. ואני תוהה: על איזה כלי תקשורת היא מדברת? הרי בידיעות או הארץ קשה לאתר מישהו התומך בעמדתו של תשובה. הרי לא היה אפילו פעם אחת בתוכנית כלכלית מישהו — מנחה או אורח — שתמך באופן ברור בעמדה של שוק חופשי או בעמדותיו של תשובה. כולם שם יחימוביץ'.

ניחא, נמשיך לטיעונים ממש.

המדינה הפרה
"המדינה הפרה הסכם שחתמה עם חברות הגז... האמת? מעולם לא נחתם הסכם בעניין המונופול" טוענת יחימוביץ'. ולא היא. הסכמים נחתמו גם נחתמו. ולא פעם אחת. ולא פעמיים.

יחימוביץ' מעלה כאן כמה רעיונות מוזרים. ראשית, היא גורסת כי נחתם הסכם על זיכיון לקידוח עם רציו, אך זה היה אמור לפקוע ברגע שרציו תמכור אותו. הרעיון הזה מנוגד לכל מדיניות הרישיונות של המדינה, וגם להיגיון הפשוט. רציו לא הייתה חותמת מלכתחילה על הסכם שאוסר עליה להעביר את הזיכיון, שכן זה היה מחייב אותה להמשיך ולקדוח גם אם נואשה מכך וגם אם אין לה מימון להמשך הקידוחים. גם למדינה היה אינטרס בהעברת הזיכיון — אם לרציו אין כסף, היא כמובן מעוניינת במישהו שימשיך להשקיע כסף בקידוח, ולא שהשדה יעמוד שומם.

יחימוביץ' גם מעלה את הטיעון שתשובה היה זקוק לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים כדי להחזיק בזיכיון על שטחי קידוח שונים, כי ההחזקה בשטחים רבים לקידוח היא מונופול. גם הטיעון הזה שגוי בכמה רמות. ראשית, כל זיכיון הוא בהגדרה מונופול — המדינה מוכרת רישיון לקידוח ולהפקה ורק הזכיינית רשאית לקדוח ולהפיק. שנית, לא ברור למה נדרש אישור הממונה על ההגבלים העסקיים לזיכיונות על שטחי קידוח — המדינה יכלה על נקלה לקבוע כל הגבלה שנראתה לה על היקף זיכיונות — והיא לא עשתה זאת, אולי גם על בסיס ההנחה שלא ימצאו שום דבר. שלישית, הממשלה לא קבעה מגבלה כזו מאותם טעמים שבגללם הקלה בתניות לקידוח — היא רצתה שיחפשו ורצתה שיקדחו ואחרי שחברות כמו בריטיש-גז ואחרות נואשו מהסיכויים למצוא גז, היא זו שהקלה בתנאים.

כדאי גם להזכיר כי לא "פקיד הגון" כלשון יחימוביץ' ולא יחימוביץ' עצמה או מי מחבריה לא התקוממו נגד העברת הזיכיון בזמן אמת. גם הם חשבו שלא ימצאו שום דבר.

מעבר לכך, נדמה לי שהטיעון על הפרת הסכמים של נובל ותשובה אינו מתייחס להפרת ההסכמים עם החלטות ועדת ששינסקי (ששינתה את תנאי הזיכיון רטרואקטיבית) ובוודאי לא לחוקיות העברת הזיכיון — הם מתייחסים להסכמות שגובשו עם הממונה על ההגבלים העסקיים, והחזרה שלו מהן.

לא יפותח לוויתן
"שקר," אומרת יחימוביץ', "עוד שקר, 'בגללנו, מי שנאבקים נגד המונופול לא יפותח לוויתן ולא יהיה גז טבעי'" — אך זה שקר, קובעת יחימוביץ', שכן הגז בשדה תמר יספיק לנו ל-14 השנים הבאות ו"בזמן הזה ניתן להסדיר בצורה נורמלית את משק הגז כך שהוא יהיה תחרותי. שום דבר לא בוער."

כמו בסוגיה הקודמת, יחימוביץ' מטה את הדיון: איש לא טען שלא מפיקים גז משדה תמר, שכן מפיקים ממנו גז ומשך הזמן שיספיק הגז ידוע לפחות חמש שנים. טיעונם של תשובה ונובל היה כי הם לא יפתחו את שדה לוויתן אם לא יהיו תנאים הולמים לפתחו. אחרי ועדת ששינסקי והמשך 'מהומות הגז' נמלטו כל החברות שהיו מוכנות להיכנס כשותפות ונובל גם הפסיקה בפועל את הפיתוח, עד לקבלת החלטה סופית. למעשה, שום דבר לא בער עד שהתברר שהופסק פיתוח שדה לוויתן — הלחץ וההיסטריה בנקודה זו היו של הממשלה, שהבינה שהיא הולכת לחרבן את העניין באופן בלתי־הפיך.

ויש עוד משהו שבוער: יחימוביץ' הרבתה לדבר על קרן שאליה יוזרמו ההכנסות ממיסוי הגז — הקטנת ההכנסות ו'דירוגן' לאורך שנים יביא לכך שההכנסות לא תוזרמנה לשום קרן אלא לתקציב השוטף — כלומר, הדיבורים על חסכון לעתיד הם עבודה בעיניים.


תשובה הגיע במאוחר
"עוד שקר, 'תשובה חיפש כאן גז כשאף אחד לא העיז לעשות את זה וסיכן מיליארדים מכספו'. האמת? חיפושי הגז במים עמוקים התחילו בשנת 1999, ביזמת דר' יוסי לנגוצקי, בשיתוף בריטיש-גז... עד 2005 החברות הללו מיפו את כל השטחים בים שלנו, כבר ידענו איפה יש סיכוי גבוה... ודלק ונובל נכנסו רק ב-2005! וזכו מהמוכן! זכו בכרטיס הגרלה מנצח!"

המממ... אם כן, מדוע נטשה בריטיש-גז את השדה אחרי שידעה איפה יש סיכוי גבוה? מדוע היא החליטה למכור את הזיכיון שלה בשווה פרוטה? מדוע החליט בני שטיינמץ לוותר על חלקו בשדות הגז בשנת 2008? יחימוביץ' מנסה ליצור תמונה שקרית, לפיה גילוי הגז היה עניין ידוע מראש — שעה שגז התגלה רק כחלוף עשור של קידוחים עקרים.

וזה מתקשר, אגב, לדר' יוסי לנגוצקי, שהיה מעורב בקידוח עד שבני שטיימנץ, שהוא היה נציגו, החליט לנטוש את הקידוחים. לנגוצקי גם קיווה, ואף ניסה לתבוע, שתשובה יעניק לו נתח מן הרווחים, אף שמעורבותו בקידוחים נגדעה עם נטישת שטיינמץ — העמדה האנטי-תשובתית שלו התעוררה אך ורק כשהבין שהוא לא יראה מתשובה כסף תמורת היותו "איש החזון."

הטיחו בי
"הטיח בי יו"ר דלק קידוחים עוד שקר, שבגללי וודסייד שהיו אמורים להיות עוד שותף למונופול, שבגללי הם ברחו מהארץ... האמת, עסקת וודסייד פוצצה בגלל שווסייד... סרבה לשלם מס הוגן... חוץ מזה הם הבינו עם מי יש להם עסק, והסתכסכו עם תשובה."

אולי לעולם לא נדע מה הסיבה האמיתית לנטישת וודסייד — אם מדובר בעימות סביב הסתייגותה של וודסייד ממגמת הפיתוח בהזרמה בצינורות, במקום מתקני הנזלה לייצוא למזרח הרחוק, ההולמים את תחומי המומחיות שלה — אבל אין כל בעיה לקבל את טענתה של יחימוביץ' כאן: מתווה המיסוי של ששינסקי הבריח את וודסייד. הסבר כזה משרת היטב את הטענה ההפוכה לשלה: התנאים בישראל הפכו לא רצויים לחברות הפקה, והן נמלטו מהשוק הישראלי וה"מס ההוגן" שבו.

תשובה הוא סופרמן
כעת עוברת יחימוביץ' לדון בטענה שמתווה ששינסקי היה אף הוא הפרה של הסכמים. לא נכון, היא אומרת, שכן לפני עשור, כשנדון הסכם שדה ים תטיס, תשובה נאבק בשינוי תמהיל המס, והצליח למנוע אותו. כלומר, לפי יחימוביץ' מתווה ששינסקי אינו הפרה של הסכמים חתומים, שכן תשובה הצליח לשכנע את הכנסת והממשלה במועד מוקדם יותר לא לשנות את ההסכמים. "אז שלא יבכו עכשיו," היא מסכמת, "הם עיכבו את המהלכים הצודקים, באמצעות הכסף שלהם, באמצעות הכוח שלהם."

קצת קשה להתמודד עם טיעונים כאלו, במיוחד כשיחימוביץ' מסרבת להביא לידיעת הציבור איזה חומר היא מעשנת, אך ניתן למצוא בו תמצית של החשיבה הדמגוגית: ניתן להפר את זכויות הקניין של אדם, אם מעלים טענה שאלו הגיעו אליו בזכות כוח השפעתו, כספו או כל דרך אחרת. יחימוביץ' סבורה שאם היא מפקפקת בכשירות החלטות הכנסת והממשלה במועד מסוים (ובלי להביא כל פריט מידע רלוונטי על הבסיס הקונקרטי לפקפוק), הרי שההתכחשות להחלטות הכנסת והממשלה במועד מאוחר יותר הופכת כשירה — אם תשובה היה מסכים ל-60 אחוז מס אז, לא היה כל צורך להחיל 60 אחוז מס היום.

חומר טוב, אין כל ספק.

והערת אגב נוספת: ישראל חתמה על הסכם לאספקת גז ממקור מצרי, שזכה במכרז לאספקת הגז במחיר נמוך במיוחד. האספקה בפועל התעכבה בשנים 2003-2007, וים תטיס סיפקה את הגז במחיר הנמוך עליו הוסכם. בדיון אליו מתייחסת יחימוביץ' ניסה תשובה לזכות במחיר אספקה ריאלי מים תטיס — אך כאן סופרמנתשובה כשל. למעשה, כשל פעמיים: כשהפך הגז המצרי זמין, בשנת 2007, סרבו המצרים למכור אותו במחיר הנמוך במיוחד שבזכותו זכו במכרז...

דרוג האשראי
"עוד שקר, המהלך יוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל. איזה שטויות! הפחדה חסרת שחר של תשובה, במו פיו, מונופולים פרטיים מושחתים הם שיורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל!" — כך יחימוביץ'.

אך זה בדיוק מה שנאמר, ולא מפיו של תשובה. דוח של סטנדרד-ופורס (S&P) בחודש מאי ציין כי אי־הוודאות הרגולטורית עלולה בסופו של דבר לפגוע בדירוג האשראי של ישראל: "אנחנו חושבים כי הקשיים שהתגברו עתה בפיתוח שדות הגז הטבעי בלב ים," כתבו בדוח דירוג האשראי, "עלולים להביא סיכון אשראי למדינה ולכלכלה המקומית." הדוח מנה בין הסיכונים את "משטר המס החדש והלא בדוק של ישראל, את דעותיו המתחלפות והמשתנות של הממונה על ההגבלים העסקיים, והליך האישור הארוך והבלתי־ברור לקישור משאבי הגז לחוף — שכולם לדעתנו אינם מציגים באור חיובי את מסגרת הממשל הישראלית, שהיא אחד מחמשת הגורמים המרכזיים בניתוח האשראי הריבוני שלנו."

במלים אחרות, יחימוביץ' היא שמשקרת.

אתם סתם חזירים
יחימוביץ' מעלה את הטיעון שהגנה על "מונופול" מצד "חסידי שוק חופשי" משמעה ש"אתם לא סוציאליסטים ולא קפיטליסטים, אתם סתם חזירים. מצד אחד, אתם רוצים מונופול בולשביקי, מצד שני שאומרים לכם פיקוח על המחירים אתם אומרים שוק חופשי! זה בולשביזם! גובים שישה דולר על יחידת אנרגיה כשזה עולה לכם דולר אחד!... אתם לא מאפשרים לציבור ליהנות מהורדה משמעותית ביוקר המחיה."

צריך להעיר בצד כי יש צביעות המעופפת בכך שהאויבת המובהקת והמוצהרת של הורדת יוקר המחיה — מי שטענה בעקביות כי עדיפים מחירים גבוהים בשוק — מתעטפת על הדוכן בגלימת אבירת ההוזלות; נעיר עוד כי יש כאן חוסר הבנה של ליבת הטיעונים של אנשי שוק חופשי: הם אינם תומכים בתשובה, הם ניצבים בתמיכה בחוקי הקניין, כיסוד מוסד בסיסי של חברה חופשית ומתוקנת.

לעצם הענין, כל הטיעון לא לגמרי ברור. יחימוביץ מנסה לטעון כי היא אינה סוציאליסטית, שכן היא נלחמת להורדת יוקר המחיה, אך חישוב קטן ומהיר יעלה כי הורדה כזו לא תיתכן, בפועל. נניח לרגע, כפי שטוענת יחימוביץ' כי כלל הכנסות חברות הגז ממכירת גז לישראל הוא 600,000 דולר, והוצאותיהם רק 100,000 דולר. במצב כזה, לפי מדיניות מס של 60 אחוז, הם ישלמו 300,000 דולר במסים. לעומת זאת, אם נפחית את מחיר הגז ב-50 אחוז, המס הנגבה יקטן ל-120,000 דולר ובחשבון החשמל תהיה הוזלה בהיקף מרבי של 18 אחוז (הוצאות הדלק של חברת החשמל הן כ-11 מיליארד שקל בשנה, מתוך סך כל הוצאות של כ-29.3 מיליארד שקל), וסך כל הסכום ממנו יהנו אזרחי ישראל, בפוטנציה, יקטן ל-233,000 דולר (במסים ובהוזלה במחירי החשמל).

אם לנסח זאת אחרת, אם שיעור המס זהה בכל המקרים, ככל שנקטין את הכנסותיהן של נובל ודלק, כך תגדל התמורה במחירי החשמל, אך תקטן התמורה במסים. ככל שנוריד את המחיר שמקבלים מפיקי הגז, כך תקטן התמורה הכוללת לאזרחי ישראל — במשטר המס הקיים, בשום מקרה לא נגיע למצב בו הורדת מחיר הגז תשתלם לאזרחי ישראל.

יוער יש היבטי צד המשפיעים על החישוב כאן, כמו העובדה שלא כל הגז יסופק לחברת החשמל, כי לא כל המשק יפעל על צריכת גז, וכדומה. במבט על, עם זאת, אין הדברים משנים את התמונה הכללית.

האמריקנים לא התערבו
"עוד שקר: ארצות־הברית כועסת ולוחצת על ראש הממשלה להשאיר את המונופול. איזה קשקוש? ראש הממשלה קיבל טלפון מנשיא ארצות־הברית אובמה? משר החוץ קרי? קיבל טלפון מאיזה סנטור, שכנראה מקבל תרומות מנובל אנרג'י, חברה אמריקנית... זה לא לחץ אמריקאי, זה לחץ של כסף."

הרעלת בארות נאה — עובדות זה לחלשים, כידוע — אך הטענה שקרית: המפלגה הקומוניסטית בישראל מדווחת כי "לפני כשבעה חודשים טלפן קרי אל ראש הממשלה והביע 'דאגה מפני אי הוודאות הרגולטורית בישראל' אחרי החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה לסגת מסדר הפשרה המינורי שגיבש מול מונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י" והמידע הזה אינו נחלת הקומוניסטים בלבד, שלא לדבר על כך שגם שגריר ארה"ב בישראל מפעיל לחץ, ואפילו לחץ ישיר ובוטה.

יחימוביץ' כמובן יודעת על זה. ומשקרת.

שלום בימינו
"עוד שקר: המהלך מסכן את השלום עם שכנינו, עם ירדן ועם הרשות הפלסטינית. האמת: דווקא מעורבות ממשלתית פעילה במאגרי תמר ולוויתן תאפשר הכוונה של הגז, לטובת צרכים מדיניים ואסטרטגיים של ישראל" — כך יחימוביץ'.

כלומר, אסור לייצא את הגז כי זה מנוגד לטובתם של אזרחי ישראל, אבל איסור יצוא הגז (או החשמל) לא יפגע ביחסים עם הצרכניות המתבקשות ביותר של הייצוא הזה. יחימוביץ' פשוט מחליפה את המילה "יצוא" ב"הכוונה של הגז" ולדעתה בכך היא גם הפכה את זה לשני דברים שונים.

נו, אורי מוסנזון, אתה כבר מרגיש שמזלזלים באינטליגנציה שלך, או שצריך להמשיך?

המשקיעים מתים לבוא לכאן
"עוד שקר: המשקיעים יברחו ואם תשובה יצא מלוויתן אף אחד לא ירצה לבוא. כמובן שמדובר בשטויות! זו תגלית הגז במים עמוקים הגדולה ביותר שהייתה בעשור האחרון בעולם. המשקיעים מתים לבוא לכאן. הם באים, מציצים, רואים מונופול והולכים. איך הם יבואו שיש מונופול. כבר עכשיו יש איתותים מחברות בינלאומיות לבוא לכאן."

אני לא יודע על האיתותים מחברות בינלאומיות לבוא לכאן — שוב, קשה להגיב לדברים אלו בלי מידע נוסף על טיב החומר אותו מעשנת ח"כ יחימוביץ' — אבל צריך להעיר כך: תגליות גז רבות הביאו לכך שמחיר הגז הטבעי ירד בעשור האחרון בשיעור של כ-65 אחוז, כשהסיבה העיקרית לכך היא גידול משמעותי בתפוקת הגז הטבעי. התפוקה הגולמית מישראל הייתה בשנה האחרונה כ-0.15 אחוז מהתפוקה העולמית, וספק אם באיזה מצב עתידי תגיע לרמה של יותר מאחוז מהאספקה העולמית. העתודות המוכחות של ישראל הן כ-0.1 אחוז מכלל העתודות העולמיות. זאת גם הסיבה לכך שהמעורבות בהשקעה היא של חברה צנועה, שאין לה כל דריסת רגל אצל מפיקות הנפט במזרח־התיכון או ברוסיה, שם נמצאים שני שליש מכלל עתודות הגז הטבעי. (נתונים נוספים: כאן.)

מעבר לכך, אם המשקיעים באים ומציצים, לא ברור מדוע הם נרתעים מהמונופול: אם הם מבקשים להיות שותפים לתשובה, טוב ויפה — הרי שהמונופול שלו אמור לעודד אותם. אם הם מבקשים לפתח שדות אחרים, לאור הצלחתו של תשובה ורווחיו הדשנים, גם כן טוב ויפה: ככל שהוא מרוויח יותר, כך כדאי להם לבוא ולהצטרף לחגיגה.

מחיר נמוך
"שקר: מחירי הגז בישראל הם הכי נמוכים בעולם. האמת, מחירי הגז בכל המדינות שנסמכות על גז מהפקה מקומית ולא מייבאות אותו נמוך בצורה משמעותית מאשר בישראל."

ההתפתלות הניסוחית ("בכל המדיניות שנסמכות על גז מהפקה מקומית ולא מייבאות אותו") נובעת מכך שדלק חשפה נתונים לגבי מחיר הגז המראים שמחיריו בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לרוב מדינות אירופה. ואלו כמובן לא רק נתונים של תשובה — אלו פשוט הנתונים (גם כאן; וגם כאן.) ההתפתלות של יחימוביץ', בניסיון למצוא הגדרת מחירים שלא ניתן לבדוק, פשוט מסווה אמת פשוטה: עוד שקר של יחימוביץ'.




הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (17)
 
 
בלגז
20/7/2015
נכתב על ידי גרי

תחת "אתם סתם חזירים", פסקה שלישית, עשית בלגן בין שקלים לדולרים ובכל מקרה הקטע הזה אינו נהיר. אם החברות מרוויחות פחות וזה משחק סכום אפס, הרווח כן אמור להגיע לציבור.
 
 
 
 
פניני יחימוביץ׳
20/7/2015
נכתב על ידי יובל

עוד פנינה מהפייסבוק של יחימוביץ׳: ״מחיר הגז תלוי רק בעלויות ההובלה שלו״ ועוד ״ירידת מחירי הגז בארה״ב נבעה מירידה עולמית במחירי האנרגיה״.
 
 
 
 
גרי, אבל זה לא משחק סכום אפס
20/7/2015
נכתב על ידי אורי רדלר

כתבת: ״תחת "אתם סתם חזירים", פסקה שלישית, עשית בלגן בין שקלים לדולרים״ - תודה, תיקנתי.

והמשכת: ״בכל מקרה הקטע הזה אינו נהיר. אם החברות מרוויחות פחות וזה משחק סכום אפס, הרווח כן אמור להגיע לציבור״ - אנסה להסביר:

החברות מרוויחות סכום כלשהו, שהוא ההכנסות בניכוי ההוצאות. ככל שהרווח גדול יותר, כך זורמים יותר כספי מסים לקופת הממשלה, אך מחיר החשמל גבוה יותר - ככל שהרווח קטן יותר (מחיר מכירה כפוי), כך זורמים פחות כספי מסים לקופת הממשלה, ומחיר החשמל נמוך יותר.

כך וכך, יש איזה איזון בין הדברים, ובכל אחד מהמקרים יש הקטנה של ההכנסה הפנויה והגדלה של ההכנסה הפנויה - אבל המשקל של המס ומחיר החשמל אינו זהה: כל שקל נוסף של רווח לחברות מניב הכנסה של 60 אגורות לציבור, אך כל שקל של הורדה במחיר אספקת החשמל מניב רק ירידה של 18 אגורות עבור הציבור.

המדיניות הנכונה עבור יחימוביץ', לשיטתה, צריכה הייתה להיות תביעה למיסוי גבוה ככל האפשר, תוך עידוד לתשובה לגבות סכומים גבוהים ככל האפשר.

משחק סכום אפס אינו מתאים לכאן כי פעולות כמו אי פיתוח לווייתן תנבנה קיטון בהכנסות גם עבור תשובה וגם עבור הציבור.
 
 
 
 
פניני יחימוביץ׳
20/7/2015
נכתב על ידי אורי רדלר

ופנינה אחת מפי מייקל דוקקיס, בעבר מועמד הדמוקרטים לנשיאות בארה״ב: ״מה שדרוש [ביוון]... הוא מדיניות של האיחוד שמחייבת את יוון להתמודד עם הבעיות העמוקות שלה, כמו גביית מס ורפורמות מבניות... [אבל מדיניות האיחוד האירופי] זו שגיאה קשה. הרי אם אתה אומר לאנשים שאתה תקצץ בהוצאות ותעלה במסים, ברור לכולם מה יקרה.״

כלומר, המדיניות הרצויה היא קיצוץ בהוצאות (רפורמות מבניות) והעלאת מסים - והמדיניות הלא רצויה היא קיצוץ בהוצאות והעלאה במסים.

מה חבל שהוא לא הפך לנשיא ארצות־הברית.
 
 
 
 
לפי שטייניץ בתנאי הרשיון צויין שהמדינה יכולה להעלות מסים
21/7/2015
נכתב על ידי someone235

"לא היה שום חוזה. כשהחברות קיבלו רישיון לחיפוש גז, הן חתמו על סעיף שהמדינה תהיה רשאית להעלות את המסים והתמלוגים אם יימצא נפט בעתיד".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html
 
 
 
 
לגבי דברי שטייניץ... הוא פשוט מספר סיפורים...
21/7/2015
נכתב על ידי אורי רדלר

ראשית, הגיון פשוט יאמר שאין דבר כזה חוזה שבו אחד הצדדים מסכים שהתנאים בו יחולו רק אם הוא מפסיד כסף מהעסקה. זה די מגוחך.

שנית, לא הייתה לממשלת ישראל כל בעיה לשנות את גובה המסים והתמלוגים עם הענקת הרשיון במקור. מרגע שהוא הוענק לפי תנאים מסוימים - והתנאים לא כללו את הרשות למדינה לשנות את מדיניות התמלוגים והמיסוי לגבי קידוח קיים - למדינה אין אפשרות כזו. ברור שלמדינה הייתה אפשרות לשנות את תנאי הרישוי לגבי קידוחים עתידיים ורשיונות עתידיים - אבל זה לא רלוונטי למקרה.

שלישית, ועדת ששינסקי עצמה הכירה בכך שמדובר בשינוי רטרואקטיבי, המנוגד עקרונית לרעיון החוזה והקניין - ולכן היא נמקה בדוח את החלטתה להפר את החוזה בכך שאין למדינה שטחים נוספים. כלומר, הטיפשות של המדינה בעבר מצדיקה את הפעולה הרטרואקטיבית שלה בהווה. משהו הדומה לכך שאתה קונה דירה מקבלן, משלם לו את הכסף, חותם על החוזה... וחמש שנים מאוחר יותר הוא ניגש אליך ותובע שתשלם לו עוד חצי מיליון שקל, כי הוא לא צפה שהאזור יהפוך מבוקש ויוקרתי.
 
 
 
 
זה בכל זאת משחק סכום אפס
22/7/2015
נכתב על ידי לא משנה

בתגובתך לגרי כתבת: "כל שקל נוסף של רווח לחברות מניב הכנסה של 60 אגורות לציבור, אך כל שקל של הורדה במחיר אספקת החשמל מניב רק ירידה של 18 אגורות עבור הציבור".

בפוסט כתבת: "ובחשבון החשמל תהיה הוזלה בהיקף מרבי של 18 אחוז".

איך עברת מאחוזים (בפוסט) לאגורות (בתגובה)? המעבר הזה לא מוצדק, כי האחוזים לא מתייחסים לאותו בסיס.

בשביל שהמעבר יהיה מוצדק אתה צריך להניח זהות-גודל בין ההכנסות של חברות הגז ובין ההוצאות של חברת החשמל. כלומר, אתה צריך להניח שההוצאה היחידה של חברת החשמל היא רכישת גז.

אבל הרי ציינת שרכישת דלק מהווה רק 18 אחוז מההוצאות. אז אין ולא תהיה זהות. ואסור לך להמיר אחוזים לאגורות.

במלים אחרות: בהנחה שהחשמל מיוצר כולו מגז, בהחלט יתכן ש-18% מחשבון החשמל המצרפי של אזרחי ישראל זה אותו סכום כמו 50% מהכנסות חברות הגז, משום שחשבון החשמל המצרפי גדול בהרבה מהכנסות חברות הגז.
 
 
 
 
התייקרות הגז
22/7/2015
נכתב על ידי אילון

בשורה התחתונה:

כל ייקור של מחיר הגז מספק למדינה 60% מהעליה של המחיר. הצרכנים לכאורה "חוטפים" 40%... אלא שהצרכנים מרוויחים גם חלק מאותם 40% דרך הפנסיות שלהם... בסופו של יום מגיעים לכך שעל כל שקל של עליה במחיר הגז הציבור מקבל משהו כמו 70-75 אחוז מהעליה... ואפילו לא דיברנו כאן על הגז המיוצא - שגם הוא ממוסה ומגיע אל הציבור (דרך הממשלה או הפנסיות).

כמובן שגם לא לקחנו בחשבון את היתרונות הנוספות שמקבל הציבור בדמות זיהום אוויר ירוד, בטחון אנרגטי רב שנים, הוזלת עלויות לתעשיה ועוד.... אבל זה בגלל שכבר החלטנו שלציבור מגיע (וכמה מגיע? "עוד")
 
 
 
 
נקודה נוספת למחשבה
23/7/2015
נכתב על ידי לא משנה

בחברת החשמל יש חתולים שמנים מאוגדים וחוב גדול. יחימוביץ' היא תמיד בעד חתולים שמנים מאוגדים ונגד דיאטה. החוב ההולך ותופח מגדיל את ההסתברות לדיאטה. הוזלת הגז מפחיתה את ההסתברות לדיאטה. ולכן, החתולים השמנים המאוגדים הם בעד הוזלת הגז, ויחמוביץ' איתם.
 
 
 
 
ייקור הגז טוב לאזרחים? - אורי פספסת
27/7/2015
נכתב על ידי עפר

לשיטתך אם נעלה את מחיר הגז ל10000 דולר ליחידת חום ומתוכם כ-6000 דולר תשלום מיסים זה לטובת האזרח? במצב זה שותפויות הגז ירוויחו כ-3999 דולר ליחידת חום. ברור שזה בא על חשבון מישהו (רמז צרכני החשמל ומפעלי התעשיה המשתמשים בגז).

טעות נוספת יוצרת זהות בין רווח למדינה ורווח לאזרח. אתה משווה 60 אגורות של מס שנבלעים בתקציב המקורביזם לבין 18 אגורות חופשיות ממס שנשארות אצל האזרח?

אמנם ייתכן מאוד ש18 האגורות האלה בכלל לא יגיעו לאזרח אלה יישארו אצל החתולים השמנים של חברת חשמל כמו שציין "לא משנה" בתגובה הקודמת.

לאזרח עדיף מחיר גז נמוך ככל האפשר בהנחה ש:
1.המחיר לא מונע את פיתוח משק הגז
2.החתולים השמנים של חברת חשמל לא גונבים את כל השמנת
3.מפעלי התעשיה המשתמשים בגז נמצאים בסביבה תחרותית ומגלגלים את ההוזלה במחירי האנרגיה למוצרים הסופיים.
 
 
 
 
כן 18
28/7/2015
נכתב על ידי אורי רדלר

לא משנה יקר,

כתבת:

איך עברת מאחוזים (בפוסט) לאגורות (בתגובה)? המעבר הזה לא מוצדק, כי האחוזים לא מתייחסים לאותו בסיס.



שים לב שאמרתי "מכל שקל," כלומר 100 אגורות. המעבר מ-18 אחוז ל-18 אגורות מובן בהחלט, דומני.

אבל שים לב שוב לחישוב: אמרתי ש"(הוצאות הדלק של חברת החשמל הן כ-11 מיליארד שקל בשנה, מתוך סך כל הוצאות של כ-29.3 מיליארד שקל)." כלומר, הוצאות הדלק הן כ-37 אחוז מכלל הוצאות חברת החשמל. לכן, להורדה של 50 אחוז במחיר (כפי שכתבתי: "אם נפחית את מחיר הגז ב-50 אחוז") יש משקל מרבי של הורדה בפועל של כ-18 אחוז בחשבון החשמל.

אם לתמצת את החישוב:
כלל הוצאות חברת החשמל על דלקים: 11 מיליארד שקל
כלל הוצאות חברת החשמל (כולל דלקים): 29.3 מיליארד שקל
הפחתה של 50 אחוז בעלויות הדלקים: 5.5 מיליארד שקל

לכן, אם מניחים שכל הדלקים הם גז, ומניחים שהירידה במחיר הגז מבוטאת במלואה בירידה במחיר לצרכן, הוצאות חברת החשמל בכ-18.7 אחוז ל-23.8 מיליארד שקל, והמחיר לצרכן יורד בכ-18.7 אחוז.

ואעיר בצד — אנחנו מניחים כאן שתי הנחות: א) תמסורת מחיר מלאה (כלומר, כל ירידה במחיר הדלקים מתבטאת בירידה במחיר החשמל, ולא מקוזזת בעלויות מנהל או עלויות אחרות) ב) ההנחה נכונה אם חברת החשמל משתמשת אך ורק בגז טבעי, ולא בתמהיל הנוכחי, בו הגז הטבעי מהווה רק כ-40 אחוז מסך כל רכישות הדלקים של החברה.
 
 
 
 
לעפר
28/7/2015
נכתב על ידי אורי רדלר


לעפר, כתבת:

לשיטתך אם נעלה את מחיר הגז ל10000 דולר ליחידת חום ומתוכם כ-6000 דולר תשלום מיסים זה לטובת האזרח? במצב זה שותפויות הגז ירוויחו כ-3999 דולר ליחידת חום. ברור שזה בא על חשבון מישהו (רמז צרכני החשמל ומפעלי התעשיה המשתמשים בגז).



המחיר לא יטפס לרום כזה מהטעם הפשוט שהכדאיות הכלכלית בקניית גז טבעי תיעלם. גם היום, העלות של ייבוא דלק פחמי נמוכה יותר מהזרמת גז טבעי, ומחירי הדלקים האחרים ירדו, וכל מה שיש לעשות הוא לא לקבוע איסור על חברת החשמל להשתמש בדלקים חלופיים זולים יותר. זו, אגב, אחת הטעויות הבסיסיות בניתוח המצב: דלק/נובל אולי מונופוליסט בתחום הגז, אך וודאי לא בתחום האנרגיה, ולכן יש גבול עליון סביר בהחלט למחיר שהיא יכולה לגבות גם בלי שום מעורבות בתמחור.

בתנאים אלו, הרווח לאזרח/מדינה יהיה תמיד ממצב של תמחור חופשי גם למוכרים וגם לקונים.

כתבת עוד:

טעות נוספת יוצרת זהות בין רווח למדינה ורווח לאזרח. אתה משווה 60 אגורות של מס שנבלעים בתקציב המקורביזם לבין 18 אגורות חופשיות ממס שנשארות אצל האזרח?



זו אינה טעות, שכן הצגתי את הטענות 'לשיטתם': קיבלתי את ההנחה של יחימוביץ' ושות' לפיה כל תוספת אגורה להכנסות המדינה היא תוספת אגורה לרווחת כל פרט בישראל. זה שההנחה שגויה אינו מעלה ואינו מוריד — הראיתי שגם לפי גישתם אין רווח מכך.

וכתבת:

לאזרח עדיף מחיר גז נמוך ככל האפשר בהנחה ש



גם בתניות שכתבת, מחיר גז נמוך ככל האפשר אינו עדיף — עדיף מחיר הנקבע בשוק, גם אם השוק מעוות, בין קונים ומוכרים. התניות שאתה קובע מגדירות, בפועל, מעורבות עמוקה מאוד של הממשלה כדי "לייצר תחרות" גם בהמשך, מה שיבטיח שהמחיר לא יתורגם בפועל לירידה במחירים.
 
 
 
 
עדיף לקבל חמש וחצי פעמים 18 אגורות מאשר פעם אחת 60 אגורות
28/7/2015
נכתב על ידי לא משנה

אורי, אני אצטט שוב מתוך תגובתך לגרי:

"כל שקל נוסף של רווח לחברות מניב הכנסה של 60 אגורות לציבור, אך כל שקל של הורדה במחיר אספקת החשמל מניב רק ירידה של 18 אגורות עבור הציבור".

הניסוח הזה מאוד מטעה בעיני. הוא יוצר הקבלה בין השקל שבחלק הראשון של המשפט והשקל שבחלק השני, ומעורר את הרושם המוטעה שמדובר באותו שקל וצריך להחליט מה לעשות איתו: או שהציבור יקבל ממנו 60 אגורות או 18. ברור שעדיף לציבור לקבל 60.

כך לפחות אני הבנתי את המשפט הזה כשקראתי אותו.

במציאות (בהנחה שהדלק מוחלף כולו בגז וההנחה על מחיר הגז היא 50%), על כל שקל בחלק הראשון של המשפט יהיו בערך חמישה וחצי שקלים בחלק השני (מקווה שהפעם לא התבלבלתי בחישוב). כלומר, הבחירה היא בין לקבל 60 אגורות פעם אחת ובין לקבל 18 אגורות חמש וחצי פעמים.

עדיף כמובן לקבל 18 אגורות חמש וחצי פעמים.

אתה צודק כמובן שטעיתי במספר, בתגובתי הקודמת, כשכתבתי:
"אבל הרי ציינת שרכישת דלק מהווה רק 18 אחוז מההוצאות".

צריך לתקן את זה ל-37, כפי שציינת.
מעבר לכך, הכל שם נראה לי נכון.
 
 
 
 
ניסיון נוסף
28/7/2015
נכתב על ידי לא משנה

נניח שמישהו מוכן לתת לי החזר של 50 אגורות על כל שקל שאני משלם ארנונה, או 50 אגורות על כל שקל שאני משלם שכר דירה.

איזה החזר כדאי לי לבחור?

לפי שיטת רדלר, אני צריך להיות אדיש. 50 אגורות זה 50 אגורות.

לשיטתי, היות שאני גר בדירה שכורה, כדאי לי לבחור באפשרות של החזר על שכר דירה, כי אני משלם הרבה יותר על שכר דירה מאשר על ארנונה, ולכן 50 אגורות על כל שקל של שכר דירה יסתכמו לסכום גדול בהרבה מאשר 50 אגורות על כל שקל של ארנונה.

ובחזרה לדוגמה המקורית: 18 אגורות על כל שקל של חשמל מסתכמים לסכום גדול יותר מ-60 אגורות על כל שני שקלים שחברות הגז מרוויחות. (למה על כל *שני* שקלים? כי מחיר הגז יוזל ב-50% לכל היותר).
 
 
 
 
אורי לא הבנת אותי כלל
29/7/2015
נכתב על ידי עפר

אני התייחסתי לפסקה:
אם לנסח זאת אחרת, אם שיעור המס זהה בכל המקרים, ככל שנקטין את הכנסותיהן של נובל ודלק, כך תגדל התמורה במחירי החשמל, אך תקטן התמורה במסים. ככל שנוריד את המחיר שמקבלים מפיקי הגז, כך תקטן התמורה הכוללת לאזרחי ישראל — במשטר המס הקיים, בשום מקרה לא נגיע למצב בו הורדת מחיר הגז תשתלם לאזרחי ישראל.
כדי להמחיש למה לא יתכן שהעלאת המחיר טובה לאזרח העלתי אותה לאבסורד. אפשר להמחיש גם בכיוון ההפוך נניח שמפיקי הגז מחלקים אותו בחינם וסופגים את כל עלויות ההפקה. יכול להיות שמצבו של האזרח הורע?
בפסקה האחרונה התכוונתי שלאזרח עדיף שהמחיר שייקבע בשוק יהיה הנמוך ביותר בתנאי שלא יספג בחוסר היעילות של חברת חשמל.
 
 
 
 
תגובת אורי מוסנזון, משוחזרת
23/8/2015
נכתב על ידי אורי מוסנזון

היי אורי, ראשית, תודה שנענת לבקשתי וענית בצורה עניינית לטענות של יחימוביץ'.

אני מצטער שלקח לי כל כך הרבה זמן לענות. קשה לי אפילו להסביר בדיוק למה. כל פעם שניסיתי להתחיל לקרוא את הטענות, ולענות עליהם אחת אחת, הרגשתי שראשי מתמלא ערפל סמיך. פסקה כמו זו:

"יחימוביץ' מעלה כאן כמה רעיונות מוזרים. ראשית, היא גורסת כי נחתם הסכם על זיכיון לקידוח עם רציו, אך זה היה אמור לפקוע ברגע שרציו תמכור אותו. הרעיון הזה מנוגד לכל מדיניות הרישיונות של המדינה, וגם להיגיון הפשוט. רציו לא הייתה חותמת מלכתחילה על הסכם שאוסר עליה להעביר את הזיכיון, שכן זה היה מחייב אותה להמשיך ולקדוח גם אם נואשה מכך וגם אם אין לה מימון להמשך הקידוחים. גם למדינה היה אינטרס בהעברת הזיכיון — אם לרציו אין כסף, היא כמובן מעוניינת במישהו שימשיך להשקיע כסף בקידוח, ולא שהשדה יעמוד שומם."

גרמה לי להרדם שוב ושוב על המקלדת. אני אפילו לא בדיוק מבין למה. תחבירית היא נראית בסדר.

דיברת שם על הסכמים שהופרו והייתי רוצה לדעת בדיוק אילו. אני הבנתי שהממשלה באמת שינתה תנאים אבל לא הפרה הסכמים ושהשינוי הוא במסגרת דרגות החופש שיש לה.

הטענה היחידה שדיברה אלי היא עניין הסיכון. גם אני לא מבין את הטענות על "הימור בטוח" כאשר היזמים מקבלים רגליים קרות ואפילו יוסי לנגונצקי לא הצליח להחזיק בידיו חלק.

כל הסיפור של הגז מבלבל אותי מאוד. ניסיתי לסכם לעצמי את הסיפור כמו שאני מבין אותו (קישור) אבל שוב נתקעתי והבנתי שחסר לי ידע.

אז איך, תשאל, למרות שאני כל כך מבולבל אני מביע עמדות כל כך נחרצות נגד תשובה ונובל אנרג'י?
התשובה היא שראיתי מספיק עדויות לחוסר היושר שלהם ולנסיון שלהם ליצור שיח מוטה. יש להם אינטרס ברור לעשות את זה.
הסיפור השלם עדיין לא לגמרי ברור לי אבל אני מעדיף לפעול לפי קירוב ראשון מאשר לא לפעול. אי פעולה היא החלטה לטובת אלה שאני מאמין להם פחות.
 
 
 
 
תגובה לאורי מוסנזון
23/8/2015
נכתב על ידי אורי מוסנזון

לאורי, תגובתי (עברתי דירה ולכן לא הייתי פנוי כדי להגיב):

א. אשר לפסקה שהרדימה אותך שוב על המקלדת: זה מובן, שכן זו סוגיה משפטית וכלכלית שאינה בהירה במיוחד.
בתמצית, רעיון הבסיס יהיה ברור מאוד אם נחליף כאן קידוח בבנייה: כאשר חברה קבלנית כלשהי רוצה לבנות בניין, היא חוכרת אדמה מהמדינה כדי לבנות על אותה אדמה. לעתים, עם זאת, החברה הקבלנית עלולה להיתקל במצב בו היא אינה יכולה או רוצה לבנות את המבנה בעצמה — לדוגמה, אם מחיר הדירות באזור ירד וזה לא משתלם לה; או אם היא שקועה בחובות והבנקים לא מוכנים להלוות לה כסף; או אם היא מעדיפה להתמקד בפרויקטים אחרים, רווחיים יותר; וכן הלאה.

טענתה של יחימוביץ', בהקשר זה, היא שאם החברה הקבלנית אינה יכולה/רוצה לבנות על הקרקע, היא אינה יכולה למכור את רשיון החכירה למישהו אחר, והאדמה צריכה לחזור לרשות המדינה. וזו יכולה להיות טענה מאוד הגיונית, אם אכן היה סעיף כזה בחוזה. אבל לא סביר שיהיה סעיף כזה בחוזה כי: א) אף שעל אדמה לא יוחכר בתנאים כאלו (תבנה או תפסיד); ב) למדינה אין אינטרס בחוזה כזה (כי לא ייבנו בתים).

זה הסבר על דרך ההיגיון - אפילו בלי לראות את החוזה הספציפי.


ב. לגבי הסכמים שהופרו: סוגיה חשובה ראשונה נוגעת לרטרואקטיביות.

עקרונית, אין אפשרות לשנות חוזים ותנאי חוזה אחרי שנחתמו. המדינה, למשל, הייתה יכולה לקבוע בחוזיה עם הקודחים (כלומר, בהסכמי הרישוי או הזיכיון) שינוי של התנאים אם נמצא גז או אם לא. זה לגיטימי לחלוטין. היא גם הייתה יכולה לקבוע שינוי של התנאים לכל קידוח עתידי בשטח שאין לו רישיון - וגם זה לגיטימי.

מה שהיא אינה יכולה לעשות — לכל הפחות, לא במקום בו קיים שלטון חוק — הוא לחתום על חוזה שאומר שהמדינה מקבלת תמורת הרישוי א', ואז לבוא ולשנות את החוק כך שיאמר שהמדינה תקבל ב'.

אם לשוב להקבלה של תחום הדיור: מה שעשתה ועדת ששינסקי דומה לבעל דירה שהשכיר לך את הדירה ב-4,000 שקל, אך אחרי חמישה חודשים בא ותובע ממך לשלם לו מעתה 5,000 שקל, כי באזור הוקם גן חדש ויפה.

אפשר לטעון, כמובן, כי האפשרות הזו הייתה מובנית בחוזה מלכתחילה (כלומר, שהמדינה חתמה על הסכם רישוי שאומר שהיא תקבל בנסיבות מסוימות א' או ב'), אך לכל ברור כי אף חברה לא הייתה מבצעת קידוחים לפי תנאים כאלו. האם אתה היית חותם על הסכם בו נאמר "והיה ואורי מוסנזון לא מצא גז, יחולו ההפסדים עליו; והיה ואורי מוסנזון מצא גז, יועברו רווחיו לידי המדינה, לפי שיקול דעתה."

למעשה, ועדת ששינסקי הייתה מודעת לכך שלא ניתן לשנות חוזים רטרואקטיבית והיא נימקה את תמיכתה בשינוי רטרואקטיבי בטענה שהמדינה, בטיפשותה, מכרה זיכיונות לרוב השטח, ולכן אין לה יכולת להטיל מסים גבוהים על זיכיונות עתידיים.

ג. הסוגיה האימפרסיוניסטית: אני מבין כי התרשמותך הרעה מחוסר היושרה של נובל אנרג'י ודלק מובילה אותך להביע עמדות נחרצות נגדם, על אף שאתה אומר כי אינך מבין את הסוגיה על בוריה ("אני מעדיף לפעול לפי קירוב ראשון מאשר לא לפעול").

אני מוצא כמה בעיות בעמדה זו:
1. אתה מניח, בלי כל יסוד ממשי, שרק צד אחד מנסה "ליצור שיח מוטה." האם יחימוביץ'/חנין/וכו' אינם בעלי אינטרסים הנובעים מעמדתם, התומכת בכוח המדינה לעשות כרצונה, בניהול מחירים ריכוזי ובהתנגדות לעצם קיומם של עסקים פרטיים או עסקים גדולים? נדמה לי כאילו אתה מניח כאן הרשעה של צד אחד וזיכוי של השני לפי נטיית הלב המקדמית שלך.
2. יתר על-כן, כמה וכמה מאבות הוועדות שקבעו כללים שאתה תומך בהם (ששינסקי, לדוגמה) תומכים במתווה הגז. כלומר, הם היו זכאים כל עוד החזיקו בעמדה שאליה אתה נוטה מראש, והפכו לבובות על חוט של נציגי הרשע כאשר הם אינם מחזיקים בה? זה לא נשמע לי מאוד אובייקטיבי.
3. אתה מדבר על ניסיונן של החברות "ליצור שיח מוטה" באמצעות עובדות שאינן נכונות. אבל למיטב ידיעתי, כל העיתונים וכמעט כל העיתונאים בתחום הכלכלה וכל התוכניות הכלכליות בטלוויזיה, וכמעט כל הדוברים בענייני כלכלה ברדיו תמכו בקול אחיד או כמעט אחיד בוועדת ששינסקי א', ועדת ששינסקי ב', ובממונה על ההגבלים העסקיים. איזה שיח מוטה נוצר כאן? האם כשאתה עובר על הכתבות בדה-מרקר או בכלכליסט אתה מגלה שהשיח שם נשלט או מוטה בידי תשובה? אין לטיעון הזה יסוד. למעשה, נדמה כאילו נטיית האישור שלך היא לראות בכל קול שאינו מסכים עם יחימוביץ' ושות' במאה אחוז ניסיון "ליצור שיח מוטה."
4. עצם הלוגיקה הבסיסית שלך אינה שונה מלוגיקה של משתתפים בלינץ'. כך אין מקבלים החלטות, לטעמי: אתה שומע שרצחו בחור לבן וטוב, ואתה מתקרב עם ההמון וקילשוניו אל בית המעצר, ששם יושב לו איזה שחור עלוב, שעיניו מתרוצצות בפחד חשוד מפינה לפינה — אתה לא יודע דבר על נסיבות האירוע, אבל השחור באמת נראה חשוד, וההמון משוכנע לחלוטין בצדקתו, אז אתה מצטרף לכנופייה ותולה אותו על עץ האלון הקרוב כי אתה "מעדיף לפעול לפי קירוב ראשון מאשר לא לפעול"...