היפה, החנון והנאצים ואומריהם
 


הצעת חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים, התשע"ד –2013
ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שיזם חה"כ שמעון אוחיון, והיא תובא להצבעה טרומית כבר ביום ד' הקרוב. ההצעה אוסרת על שימוש במילה "נאצי" על כל הטיותיה, על "כינוי המתקשר לנאציזם ולמשטר הרייך השלישי בגרמניה או למי מראשיו, או מילה בעלת צליל דומה למילה נאצי על כל הטיותיה, שנעשה בה שימוש בשל דמיונה זה." האיסור הולך וכולל "כל ציור, צילום, שרטוט, פיסול וכיוצא בזה של צלב הקרס או של כל דבר אחר המצביע במובהק על זיקה לנאציזם."

אין זה המקום לעסוק בתועפות הטֹּפֶש והוויית הכסל שהולידה את הצעת החוק (שהוגשה כבר בעבר על־ידי אורי אריאל ועל־ידי יואל חסון). השהות בעולם הרגביסטי מדכדכת דיה עבורי, ואין צורך שאענה בה גם אתכם, מה גם שהעניין גם ייקבר קבורת חמור בעתיד הקרוב.

בכל זאת, יש כאן נקודה מעניינת. הצעת החוק היא יוזמה מובהקת של הימין הפופוליסטי, אך במהותה היא אינה שונה מנסיונות אחרים, הטיפוסיים גם לשמאל, לנסות לאסור אופני ביטוי והתנהגות שאינם עולים בקנה אחד עם טעמו או הרגישות המוסרית של מגיש הצעת החוק.

ימין ושמאל, אין שום הבדל
קשה לאתר הבדל עקרוני בין ניסיונות למנוע, בתוקף חוק, הפליה או אמירות לא נעימות נגד קבוצות באוכלוסיה, והניסיון למנוע את השימוש בכינויי "נאצי." במטבע דומה, הצעת החוק ל"איסור הפליה מחמת מקום מגורים" עוררה את התנגדות האגודה לזכויות האזרח לא מטעמים עקרוניים ("האגודה לזכויות האזרח תומכת ברעיון העומד מאחורי הצעת החוק") אלא משום שההצעה מנסה למנוע הפליה במקום בו הם דווקא מעוניינים בהפליה ("לפי הצעת החוק 'מקום מגורים' כולל בשטח המדינה גם את השטחים הכבושים").

האגודה לזכויות האזרח מציינת כי "הכוונה לחייב אדם ו/או חברה פרטית ליתן שירות במקום בניגוד לרצונו מהווה פגיעה באוטונומיה ובחופש העיסוק שלו. לטעמנו, אין אפשרות לכפות על אדם ו/או חברה פרטיים ליתן שירות במקום שאינם [כך במקור] מעוניינים לעבוד בו." אבל כאשר מתגלה הפליה בכניסה ל"קאנטרי באר שבע" גורסת האגודה כי "אפליה אינה עניינם הפרטי של מפלה ומופלה קונקרטיים אלא עניינה של המדינה, ואיסור אפליה הוא ערך חברתי מוגן שתפקידה לשמור עליו" וברוח אנטי-הפלייתית מפללת לכך ש"אולי אף יוגשו נגד עסקים מפלים כתבי אישום, דבר שייאלץ את בעליהם לחשוב פעמיים לפני שהם עורכים סלקציות מפלות." כלומר, כלל ה"פגיעה באוטונומיה ובחופש העיסוק של אדם ו/או חברה פרטיים" חל רק ביחס להפליה שאינה לפי טעמה או הרגישות המוסרית של האגודה.

ובמלים אחרות, בשני המקרים מוצגת העמדה לפיה ניתן וראוי להפוך סוגיות מוסריות ביחסים בין אדם לאדם לסעיפי חוק, ולהעניש את האדם שאינו מאמץ את ההליכות והנימוסים המקובלים עלינו. אם מקבלים את העיקרון, קשה למצוא הבדל בין זה לבין השאיפה של אנשים מסוימים לאסור בחוק אכילת בשר שאינו כשר, לחייב אנשים לבקר בתערוכות אמנות קונספטואלית,
למנוע הצגת דוגמניות רזות מדי במודעות פרסומת (כבר יושם), או כל דבר הבל אחר העולה על דעת הפופוליסט התורן.

הרעיון שביסוד הצעת החוק של אוחיון ושות' או עמדותיה המשתנות של האגודה לזכויות האזרח הוא כי הפיכת התנהגויות שאינן נאות או נעימות לעבירה פלילית תוכל "למנוע את התפשטות התופעה" (כך דברי ההסבר של אוחיון) או לגרום למי שאינם מתירים כניסת אנשים לבית־העסק שלהם "לחשוב פעמיים לפני שהם עורכים סלקציות מפלות" (כך האגודה). במלים אחרות, יש כאן תפישה הגורסת כי משטוּר ופליליזציה של אופני התבטאות והתנהגות יכולה להיות יעילה בצמצום התרחשותם. המפלים בכניסה לעסקם יצטרכו "לחשוב פעמיים" בשל העונש הצפוי להם, ואילו האיסור על אמירת נאצי, נאציפיקציה, או נאציונל-סוציאליזם בנסיבות שאינן מותרות יגרור "מאסר חצי שנה וקנס של 100,000 שקלים חדשים" ולכן יביא למניעת "התפשטות התופעה" ולטיהור הלשון והמחשבה מטינופתה.

המחקר בתחום הפליליזציה (קרימינליזציה) מצביע על כישלון חרוץ לניסיונות לשנות התנהגות המוכתבת על־ידי ביקוש. כך, לדוגמה, הפליליזציה של סמים היא כישלון מתמשך, וכך גם הניסיון למנוע סחר באברים, או לצמצם את הזנות באמצעות קרימינליזציה, או לצמצם הידבקות באיידס באמצעים של פליליזציה. מצב עניינים זה מבשר רעות לניסיונות לצמצם התנהגויות של הפליה או דחייה של קבוצות מסוימות, כאשר המניע העיקרי להתנהגות הוא כלכלי, באמצעות הפיכת ההתנהגויות לעבירה פלילית. במצב כזה, הפליליזציה פשוט מעלה את מחיר השירות או המוצר עבור הציבור בכללו, בלי לשנות את ההתנהגות מיסודה.

לא נובע מכך, עם זאת, שלא ניתן לצמצם אופני התנהגות שאינם מונעים על־ידי טעמים כלכליים באמצעות פליליזציה, שכן לכאורה אין לאיש מניע של רווח מכינוי האחר בשם מסוים. יש עדיין אפשרות שאנשים ימירו התנהגות מגונה אחת ברעותה ובמקום לומר "אתה מתנהג כמו היטלר" ייטו אחר "אתה מתנהג כמו סטלין," או שהחשש מזרועו הארוכה של החוק יגרום להם לוותר על "נאצי" לטובת "רשע" או "נבלה" או "חרא" הישן והטוב. בכל זאת, עדיין יכולים המחוקקים להתנחם בתקווה כי הפעם יהיו הדברים שונים והאיסור על התנהגות מסוימת לא יוליד הגברה של התנהגויות מקבילות.

אלא שלתקווה זו אין על מה לסמוך. מחקר מעניין של יוליה טימופיבה על פליליזציה של דברי שטנה מעלה כי האפקטיביות של חוקי הגבלה לבדם נמוכה מאוד, במקרים מסוימים החוקים אף נוטים להחמיר את המצב. קבוצות קטנות, העושות שימוש נרחב וקיצוני בדברי שטנה, נהנות מהד רחב יותר לדבריהן בזכות ההליך המשפטי ומיצובן כנרדפות או כמי שלוחמות למען חופש הביטוי, ובכך מוענקת להן בימה וגישה לציבור רחב יותר. כדי להימנע מכך, אם החוק ייושם בכלל, הנטייה תהיה להחילו על מטרות קלות—כלומר, אנשים מן השורה, שאינם רוצים או יכולים למנף את ה"נאצי" שלכם לכדי מאבק עקרוני.

הערה על קוטרים
אופנת הבכייה הבלתי־פוסקת על מה שאכלו לי ושתו לי יצאה לי מהאף. לא נמאס קצת מהקוטריי הבלתי־פוסק?

ועל "היפה והחנון"
היה היתה סדרה צנועה וחביבה בסגנון עדות הריאליטי, שזיווגה לכמה שבועות של תרפיה זוגית קבוצה של שחורדיניות לא חכמות במיוחד עם קבוצה של גברים עם אספרגר. השחורדיניות עודדו את האספרגרים לצאת מעט מקונכייתם. האספרגרים סייעו לשחורדיניות להתמודד עם הדימוי העצמי הנמוך שלהן. היה נחמד. לפרקים משעשע.

היה היתה. השנה ניסו בערוץ 10, בנימת הגוויעה הצווחנית המאפיינת את גישתם באחרונה, להפוך את הסדרה למשהו הרבה יותר ספקטקולרי ממה שהיא יכולה להיות. המנחה החביב מקדם, גם אם עילג ומגושם, הומר בחזזית לא מוגדרת, מחצית השחורדיניות הוחלפו ב"מושתלות הפקה" תמוהות עד ביזאריות ומחצית מהאספרגרים הומרו במקרים סוציאליים-קרקסיים, שלא ברור איך התגלגלו לשם. חנון מסין? חנון מיליונר? תאומות אנדרוגיניות עם פיגור שכלי? חנון מלווה באמו ובמילון פאסיב-אגרסיב המלא? משתתפים שעורקים כי נשברו בגלל טמטום בנות הזוג? הדחות שתזמורן גס ובוטה?

לז'אנר חוקים משלו. הצופים יודעים כי המוצג בפניהם אינו "ריאליטי" כי אם מחזה מתוזמר ומתוזמן. הם מודעים לכך שמה שמוצג לעיניהם הוא רק שבריר מוקצן מן הדברים. הם יודעים שחלק ניכר מהחנונים אינם מחוננים אלא בחורים מן השורה הסובלים מבעיה בתקשורת בינאישית. הם מבינים כי חלק מה'מודחים' אינם אלא אנשים שביקשו לנטוש את האירוע, ומבוקשם ניתן להם בדרך זו. הם מודעים לכך שחלק מהיפות רק מגלמות תפקיד. אבל הצופים מצפים, במקביל, כי משהו מהאמת שבדברים אכן יישמר. שמשהו ליבתי ב'מסע' שעורכים המשתתפים אכן יתקיים. ומכל מקום, שהאשליה כי מסע כזה מתקיים תישמר היטב. היה היה.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (3)
 
 
אם מישהו משתייךלנאו
18/1/2014
נכתב על ידי עמוס

 
 
 
 
אם מישהו משתייך לנאו-נאצים אסור לקרוא לו נאצי
18/1/2014
נכתב על ידי עמוס

לא מובן איך החוק יעבוד. יאסרו על סדרות שקוראים לאנשים נאצים. מה שמוזר שהימין שמואשם בשימוש בנאצים כדי להפחיד אותנו אוסר על ביטויים כאלו. ועוד לא הזכרתי שכמו בשמאל גם בימין משתמשים באופן תמידי בביטויים שקשורים לכך(בדר"כ קריאה נאצי לא זוכה לסימפתיה ציבורית ולא צריך חוק בשביל זה)
 
 
 
 
אכן, כי כן
18/1/2014
נכתב על ידי אורי רדלר

במאמר אליו הפניתי, מצויין כי הכלי האפקטיבי ביותר נגד שימוש בשפה מסוימת הוא הגינוי הסביבתי לה.