סוגרים במרכול
 


הייסגרו מרכולי תל-אביב בשבת? בית המשפט העליון בפסק דין של מרים נאור הפך על־פיה החלטה של בית־המשפט המחוזי, וקבע כי עיריית תל־אביב לא תוכל להמשיך ולהטיל קנסות על חנויות מכולת ומרכולים הפתוחים בשבת. העירייה תצטרך לשנות את חוק העזר שלה ולבטל את הקנסות על בתי־עסק הפתוחים בשבת, או לפעול באופן תקיף יותר למניעת פתיחתם.

החלטה מפוקפקת
השופטת נאור גורסת כי העירייה נוהגת מידה של צביעות. אם מבקשת העירייה למנוע פתיחת בתי־עסק בשבת, הרי שהיא יודעת לפעול במרץ רב. אם אינה חפצה בכך, פתוחה בפניה הדרך לשנות את חוק העזר משנת 1980 בנושא.

נאור, ואחריה רובינשטיין, גורסים כי העיריה פשוט מבקשת ללקט את הקנסות. הם סבורים כי לרשות העיריה עומדים אמצעים חריפים יותר, ומכאן מסתבר שהיא הייתה חייבת לשקול, לכל הפחות, את הפעלתם. בפסקה 41 כותבת נאור:

לרשות העירייה עומדות סנקציות נוספות על זו של הטלת קנסות. כך, השאלה בה נחלקים הצדדים היא – בהינתן שלעירייה סמכויות אכיפה נוספות לצורך אכיפת חוק העזר – האם הייתה העירייה חייבת להפעילן?


לעיריה, אומרת נאור בפסקה 54, "סמכות לבקש צו איסור פתיחה בהתאם לסעיף 264א לפקודת העיריות, [ו]מוטלת עליה חובה לבחון מעת לעת האם יש צורך להפעיל סמכות זו וכן סמכויות נוספות ככל שהן מצויות בידה."

טעות בסיסית של נאור ושל רובינשטיין, כך אני סבור, טמונה בהנחתם כי היעדר החרפה של האמצעים הננקטים על־ידי העירייה מעידה על התחמקות שלה מנקיטת האמצעים העומדים לרשותה. בחלק גדול של המקרים, זה אינו המצב. עיריות רבות נוהגות להשתמש באותה סנקציה ממש, פעם-אחר-פעם, ובלי החמרה. העירייה עשויה להטיל קנס על מי שהשליך פסולת על המדרכה, פתח את חנותו מעבר לשעות המקובלות, השאיר לכלוך על החוף, התרחץ בחוף אסור לרחצה והדוגמה הטיפוסית מכולן: חנה במקום אסור לחניה. הסנקציה במקרים כאלו היא, כמעט תמיד, אותה סנקציה פעם-אחר-פעם, ללא שינוי. החרפה של הסנקציה הננקטת מקובלת בעיקר בעניינים הנוגעים לתנאי הרישוי הבסיסיים ולביטחון אישי.

טעת חמורה של נאור
אך נאור טועה בעניין חמור בהרבה. השופטת מציינת בפסקה 34 כי "סעיף 264א לפקודת העיריות... הוא לדעתי מרכז הכובד של הדיון שלפנינו." כותרתו של סעיף זה היא "צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה" והוא קובע כי אם עירייה מתקינה חוק עזר

לפי סעיף 249(21) ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית-המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן – צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר.


כלומר, סעיף 264א' לפקודת העיריות מאפשר לעיריה לפנות לבית המשפט ולפעול נגד בית־עסק המפר את צו האיסור, עד כדי סגירתו של העסק.

נאור ממשיכה ונשענת על סעיף זה כדי לקבוע שלעיריה חובה וסמכות לפעול לפי ההיתר בסעיף 264א' לפקודת העיריות, במיוחד "כאשר אמצעי האכיפה בו בחרה העירייה לנקוט אינו נושא פרי."

אלא שעיון מהיר בחוק העזר לפתיחתן וסגירתן של חנויות מראה כי חוק העזר נסמך על "סעיפים 250 ו-251 לפקודת העיריות." סעיפים אלו מתירים לעירייה להתקין צווי עזר ולהטיל "תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות על ידי כל אדם" ו"מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרישיון או ההיתר."

חוק העזר אינו מזכיר כלל את סוגיית ימי המנוחה ומתמקד אך ורק בתקנות שעות הפתיחה, בימי שבת, חג, בימי חול, ובלילה. החוק מגדיר, לדוגמה, את שעות הפתיחה לבתי מרקחת, לבעל אטליז ולחנות בשוק, מגדיר את האגרות על פתיחת עסק בלילה ואת מגבלת הפתיחה בלילה של בתי עסק מסוימים, וכיוצא בזה. כלומר, חוק העזר אינו בא ליישם את הייעוד הקבוע בסעיף 264א' לפקודת העיריות ולשמור על ימי המנוחה או קדושת השבת—מטרתו היא להגדיר את 'חוקי המשחק' ככל שנוגעים הדברים למועדים ולשעות של פתיחת בתי עסק.

חוק העזר נשען על הסמכות שמעניק חוק העיריות לכונן חוק עזר, אך נמנע במפורש מקביעה כלשהי לגבי יעדים שהוא מבקש להשיג. נאור שוגה לחלוטין בסברה שחוק העזר נסמך על סעיף 264א' (או על סעיף 249(20) ו-(21), המגדירים את סמכותה של עיריה לקבוע כללי פתיחה וסגירה) וממילא היא שוגה בהנחתה כי חוק העזר אמור לשרת מטרות כשמירה על השבת או הגנה על יום המנוחה.

סערה מונפצת
המאבק לסגור את המרכולים בתל־אביב בשבת נמשך מאז החלו מרכולים להיפתח בשבת. בעלי המכולות המתאגדים נאבקים כבר שנים על זכותם לכפות סגירת מרכולים בשבתות, שכן הם מעדיפים שלא לעבוד בימי שבת. ההעדפה של צרכנים לקנות במרכולים נובעת משעות פתיחה ארוכות יותר וגם משירות ואיכות גבוהים יותר, בהשוואה לחנויות המכולת.

ב"וויינט" ניסו—אולי בתמרוצה של מירב קריסטל, הכותבת את רוב הכתבות בנושא; אולי בגלל יום חדשותי יבש במיוחד—להפוך את הנושא לעניין של ממש. כתבתה של קריסטל ציטטה את בעלי סופר באבא, יהודה גואטה, שטען כי הוא תומך בסגירת כל העסקים בשבת. גואטה טען, משום מה, כי הוא מפסיד מפתיחת העסקים בשבת ("עיריית ת"א עושה ממני חצי מיליון שקל [בשנה].... אני מחזיק כח אדם שאני צריך לשלם לו פי 2... שבת מהווה רק 4 אחוז מהמחזור") אך טוען כי בגלל שמרכולים אחרים פתוחים אין לו ברירה. גואטה או קריסטל לא הבהירו כיצד מיושבת הסתירה (אם לא משתלם, למה לו לפתוח?) וכיצד מסתבר המחזור הנמוך עם העובדה שטיב טעם נהנה מאוד מפעילות בסוף השבוע ("למעלה מ-50% מהפעילות שלו היא בסופי שבוע").

בכתבה נוספת הובאו חוות הדעת המלומדות של חברי כנסת. דב חנין הבריק בהצעה "לחנויות מכולת תורניות, במתכונת בתי המרקחת התורניים. יהיה סבב בין המכולות המעוניינות, שיאפשר חנות אחת פתוחה בכל אזור בעיר." נהוג לומר שבשמאל נמצאים הבחורות הזיווניות ביותר והבחורים החננות ביותר. עתה ניתן לומר בוודאות שבשמאל גם מעשנים את החומר הטוב ביותר.

וגם סובלים מדמנציה-לוגית צעד אחד לפני כולם. מרב מיכאלי גרסה כי "בשונה ממקומות בילוי ותרבות, בתי מסחר צריכים להיות סגורים בשבת." הסיבה לכך היא "מסיבות סוציאליות ותרבותיות. חשוב שיהיה יום מנוחה לכולן/ם וחופשה ביום אחר אינה דומה לחופשה ביום השבתון המשותף." אני מנחש שב"כולן/ם" מתכוונת מיכאלי לעובדות בבתי־המסחר. כלומר, במרכולים יש עובדות למודות סבל, להבדיל ממקומות הבילוי, בתי הקפה, הברים, הפאבים, בתי הקולנוע וכו' המופעלים, כידוע, על־ידי אוטומטוניות משוכללות, פרי פיתוחה של שלי יחימוביץ'. או שמא דואגת מיכאלי דווקא לצרכנים: "נכון, יהיה צורך לעשות קניות ביום שישי, אבל מצד שני לא יהיה צריך לעשות קניות בשבת." כך-או-כך, מבסוטון בלי אצטון.

ניצן הורוביץ, מועמד לראשות העיריה, גורס כי יפעל לשינוי החוק: "בג"ץ חושף באופן נוקב את מה שרבים חשים: המדיניות הפסולה של העירייה, שמתייחסת לתושבים ולעסקים הקטנים כאל פרה חולבת של דו"חות ומסים." כלומר, הוא ידאג לביטול הקנסות על פתיחה בשבת, כדי שהעסקים הקטנים יוכלו לפתוח בשבת גם הם? או שהוא מגדיר את אם-פם כעסק קטן ורוצה לפטור אותו מקנסות? או שהוא ישנה את חוק העזר כך שתאסר פתיחת בתי־עסק בשבת? או שלתושבים יחולקו שקיות חגיגת בסימן חגיגות עלית מפלס הכנרת?


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרטיטה בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (11)
 
 
מעצבן מאוד
26/6/2013
נכתב על ידי אחת

גם בסוגיה זו באה לידי ביטוי הפטרונות של אבירי זכויות האדם המתיימרים לדעת יותר טוב מהאדם עצמו באיזה יום הוא רוצה לעבוד ובאיזה יום לנפוש.
 
 
 
 
לא הבנתי מה לא בסדר עם מה שניצן הורוביץ אמר.
26/6/2013
נכתב על ידי אביתר

אם הקנס על פתיחה של חנות בשבת הוא אותו הדבר לסניף אזורי של "טיב טעם" ולחנות מכולת שכונתית, אז יש סיכוי סביר שבעל המכולת יאלץ לסגור בשבת אבל "טיב טעם" תוכל בקלות לספוג את הקנס.

 
 
 
 
הבעיה בדברי ניצן הורביץ זה חוסר הפירוט איך הוא ישנה את החוק
26/6/2013
נכתב על ידי עמוס

ציטוט:"הורוביץ על סגירת עסקים בשבת: אשנה את החוק
המועמד לראשות העיר תל-אביב הבהיר כי הוא אינו קורא למניעה מוחלטת של פתיחת בתי עסק בשבת, אלא למניעת המצב שבו היא אינה אוכפת ברצינות את החוקים שלה עצמה, וגורמת לבעלי העסקים שכן מוכרים את מרכולתם בשבת לשלם קנסות. לדבריו, יש לדאוג לכך שהחוק יתיר את פתיחתם של חלק מבתי העסק בשבת, "בפרופיל נמוך", כדבריו. "המצב הקיים הוא אכן ישראבלוף, כדברי השופט רובינשטיין", אמר ח"כ הורוביץ, "העירייה מתהדרת בתואר 'עיר ללא הפסקה' ומאפשרת לעסקים שונים לפעול בשבת, אך גם מטילה על אותם עסקים ממש קנסות ודוחות".

אם הורביץ היה אומר שיבטל את הקנסות ואת חוק שעות הפתיחה אז יש הגיון מסוים אבל לא ברור מדבריו אם החוק ישאר או יבוטל ולאיזה חלק מהחנויות וזה נשמע כמו תעמולה למציאת חן בלי להגיד שום דבר
 
 
 
 
לא הבנתי משהו
26/6/2013
נכתב על ידי גונזו

האם בכוחה של העיריה להתיר פתיחת בתי עסק בשבת?
 
 
 
 
לגונזו, כן, רשאית...
26/6/2013
נכתב על ידי אורי רדלר

למעשה, כבר בחוק הקיים יש היתר. לדוגמה, בעל בית קפה "רשאי לפותחו בימי שבת ומועדי ישראל".
 
 
 
 
בכתבה בוי נט כתב מיקי גיצין בעד "שינוי אמיץ של חוק העזר העירוני"
26/6/2013
נכתב על ידי אביתר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4397114,00.html

החלק שהפליא אותי בכתבה היה המשפט :
"... שבת חופשית והוגנת. שבת שבה תפעל תחבורה ציבורית, שבה מוסדות התרבות והפנאי יהיו פתוחים וגם תתאפשר צריכה מסוימת, אך לא פרוצה, שתבטיח שנוכל לקנות חלב או אבטיח בדרך לים. "

יש למישהו ניחוש למה מתכוון מנכ"ל תנועת ישראל חופשית כשהוא אומר "צריכה פרוצה" ?
 
 
 
 
הוא התכוון שהוא צריכה פרוצה
27/6/2013
נכתב על ידי עומר

בדרך אל הים...
 
 
 
 
ובכן
27/6/2013
נכתב על ידי דניאל

סיימתי לקרוא את ספרך "התמוטטות". בהחלט שווה את 92 השקלים ששילמתי.
 
 
 
 
דניאל - תודה....
27/6/2013
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
לקרוא ולא להאמין
2/7/2013
נכתב על ידי צחי

שמע אורי, אני די בשוק מהדברים שהצגת פה. אני פשוט קורא ולא מאמין, כי נראה שאתה צודק... נראה שלחוק העזר באמת אין קשר לסעיפים בפקודת העיריות הנוגעים לימי המנוחה ולסנקציות הקשורות בהם.
רק לפני שאני באמת מרשה לעצמי להתמסר לדברים שכתבת, מעניין אותי מאוד דבר מסוים שלא מובן לי - על פניו, נראה שחוק העזר (פתיחתן וסגירתן של חנויות) לא מטיל שום סנקציות על מי שעובר עליו. רשום בו "לא יפתח בעל חנות או בית קפה את עסקו ולא יחזיקו פתוח בימי שבת ומועדי ישראל אלא בהיתר מיוחד של המועצה". והשאלה שלי - ואם הוא בכל זאת יפתח? מה אז? איפה אני יכול למצוא את הסנקציה שתוטל עליו? אפשר לדעת למה זה לא רשום בחוק? מה לעזאזל המשמעות של ס' 9, עונשין - "בטל" ??

מבחינתי מדובר במידע קריטי. אמנם יפה שמת לב והצבעת על כך שאין שום קשר לסעיפים 249(21) ו-264א בעקבותיו, אבל בשביל שאני אהיה בטוח שמעבר לטעות (המהותית) של השופטת, באמת אין מניעה לפתוח עסקים בשבת במתכונת הנוכחית, הייתי רוצה לדעת איפה אפשר למצוא, אם בכלל, את הסנקציות המוטלות על מי שעובר על חוק העזר, וכן מכורח איזה חוק או תקנה יש לעירייה סמכות לגבות קנסות או היטלים ממי שכן פותח עסקים ביום שבת. חייב להיות משהו כזה.

תודה!
 
 
 
 
זליכה, זעירא והחור שבקיר?
4/7/2013
נכתב על ידי סתםאחד

http://orikatz.wordpress.com/2013/07/04/yaron_zalicha/#comment-2406