הביצים המרובעות של יחימוביץ'
 



"התכנית לכלכלה הוגנת" של שלי יחימוביץ', תחת השם התמוה Yair312, היא עניין משמח, בהכללה: יחימוביץ' אכן מתייחסת ברצינות רבה לנושאי חברה וכלכלה—השתדלות הראויה לכל שבח. לו רק היה לה מושג על מה היא מדברת, היינו כולנו בעולם טוב יותר. כמובן, אם יש לה מושג מה היא עושה, בהחלט ייתכן שכולנו נהיה בעולם טוב יותר.



הערה על רצינות ונרקיסיזם
התכונה היחידה המצליחה להאפיל על רצינותה (הראויה לשבח) של יחימוביץ' היא הנרקיסיזם שלה. התכונה הזו היא חזון נפרץ בין פוליטיקאים ואנשי תקשורת, אך דומה כי יחימוביץ' ניצבת בחזית המערכה גם כאן, עם הקדמה רוויית "אני" ותמונה מחמיאה (?) אך מטושטשת להפליא. ציון נרקיסיסטיותה של יחימוביץ' לא בא ללעוג לה אלא כדי לתת הסבר סלחני: רק שילוב של נרקיסיזם, היעדר מודעות עצמית, רצינות מוחלטת, נטולת חוש הומור עצמי, והבנה לקויה בענייני כלכלה יכולה להסביר כיצד השתלבו ב"תכנית לכלכלה הוגנת" שיבושים וטעויות שבכל הקשר אחר היו עשויים להובילנו לראות בהם שקרים מודעים. יחימוביץ' פשוט נורא-נורא-נורא רוצה שהדברים יסתדרו כפי שהיא רוצה שהם יסתדרו והעובדות פשוט זולגות הצידה.

הפערים המבהילים
נקודת המוצא של התכנית היא הטענה כי "בעשור האחרון העמיקו הפערים... ואי השוויון... התעצם והגיע לממדים מבהילים" (עמ' 4). הדוגמה הראשונה לכך (למעשה, יש דוגמה קודמת, תרשים שגוי פרי "מרכז אדווה"—אבל ברשותכם, אתעלם כאן ובהמשך מנתוני הגוף הזה) היא תרשים עמודות הגורס כי ישראל נמצאת במקום הלפני אחרון בהשקעה באזרח. בסוגריים מצוין כי החישוב הוא "(ללא ביטחון וריבית)."

מדוע דווקא "(ללא ביטחון וריבית)"? האם אין לטורקיה הוצאות ביטחון? האם בהולנד לא משלמים ריבית? הרי הוצאות הביטחון הגבוהות הן תוצר של מצבנו הביטחוני והוצאות הריבית הגבוהות הן תוצר של העובדה שישראל נדרשת לחיות במציאות כלכלית בה איש אינו ערב לה והלוואותיה, לפיכך, יקרות יותר. העניין לא לגמרי ברור.

ואולי, ברור לחלוטין. אם כוללים את הוצאות הביטחון והריבית, כראוי, ישראל מדורגת סמוך לאמצע הרשימה.

something

למעשה, אם נבחן את מיקומה של ישראל לאורך זמן נבחין כי לא צעדיו הכלכליים של נתניהו הם שחוללו את המפנה. עד שנת 2007 דורגה ישראל בצמרת הרשימה, וטיפסה מטה מעדנות אחרי המשבר של 2002-2003. בשנת 2007 התחולל מפנה מהיר וחריף—אך לא בישראל. שיעור הוצאות הממשלה ביחס לתמ"ג ירד בשנים 2007-2010 בפחות מ-2.5 אחוז—אך שורה ארוכה של מדינות חוו משבר חריף והוצאותיהן גדלו. כלומר, זה לא שישראל ירדה כמו שנורווגיה, בריטניה, פולין, ספרד, איטליה, גרמניה ושות' טיפסו מעלה. בחלק מהמקרים, כמו אצל נורווגיה, אסטוניה, צ'כיה, פולין, שוודיה ואחרות המשבר פינה מקומו להמשך מתווה ההורדה בהוצאות הממשלה כחלק מהתמ"ג.

הנתונים לא רק מוצגים באופן מעוות ומטעה, הם גם מטעים ביחס להטעיה—שהרי שיעור ההוצאות לריבית ולביטחון מכלל תקציב הממשלה ירד במידה ניכרת מאוד לאורך העשור האחרון. כלומר, החלק המופנה להשקעה אזרחית דווקא גדל.

בעמוד הבא, כדי לחזק את הנקודה, נטען כי "תנועת המספריים של שחיקת השכר מחד ועלייה בהיקף ההוצאות ויוקר המחיה מאידך הביאה לדרדור מתמיד במצבו של מעמד הביניים ולמצוקה הולכת וגוברת של העניים ביותר בחברה." וכעדות לכך מובא התרשים הבא, שמקורו באוניברסיטת תל־אביב.

something

אלא שהתרשים לא רק שאינו מאשר את הטענה שהמצב הנוכחי הוא תוצר של "קפיטליזם קיצוני ומיושן מבית מדרשו של בנימין נתניהו" אלא דווקא מפריך אותה. לא ניכנס כאן לשאלה מהם בדיוק "העשירים" (הכוונה, מן הסתם לעשירון העליון) ומהו בדיוק ה"יחס" האמור (בין הכנסות? של איזה עשירון לעומת איזה עשירון?), אך גם בעין אחת עצומה ניתן לראות כי השינוי הדרמטי במצבם של העשירים ביחס למעמד הביניים והעניים ביחס למעמד הביניים באה דווקא בתקופת הקפיטליזם הלא קיצוני והחדשני של רבין וכי היחס בין עשירים למעמד הביניים יציב להפליא כבר למעלה מחמש עשרה שנים, שעה שהיחס בין עניים למעמד הביניים דווקא התייצב ואף השתפר בתקופת "הקפיטליזם הקיצוני והמיושן מבית מדרשו של בנימין נתניהו."

דומה כי תרשים כלשהו, מתאים לטענה או לא, משמש כאן רק כדרך להגביר את צבעוניות הטקסט—יחימוביץ' מסתמכת על־כך שקוראיה אינם נבונים דיים להסתכל בתרשים בפועל.

הקץ לאשפוז במסדרון
במסגרת הקריאה לשים קץ לאשפוז במסדרון מציגה התכנית תרשים של מספר מיטות אשפוז כללי לאלף נפש בישראל. התרשים קצוץ תחתית, כדי להראות את ההידרדרות החמורה (מכ-2.15 מיטות לאלף נפש בשנת 2002 ל-1.9 מיטות לאלף נפש בשנת 2011). כחיזוק, מוצג ממוצע OECD בתחום זה, המצביע על פער מהותי במספר המיטות לאלף איש.

אלא שהנתונים הם מטעים וחלקיים. ראשית, מצבה של ישראל ביחס לעולם לא הידרדר. בשנת 2002 דורגה במקום ה-23 מבין 32 מדינות OECD שדורגו אותה שנה. בשנת 2009 היא דורגה 24 מבין 35 מדורגות. שנית, מספר המיטות לאלף איש בישראל הוא גם תוצר של גישה כללית ושל מדיניות אשפוז. לדוגמה, בשוודיה יש 2.76 מיטות לאלף (לעומת 3.35 בישראל—הכל נתוני 2009, הכל נתוני OECD) ובארצות־הברית 3.08 מיטות לאלף. יש כאן גישה שונה.



המדיניות הרווחת ברוב מדינות המערב היא של הפחתה במספר המיטות לאלף נפש. יש דוגמאות חריגות כמו קוריאה ותורכיה (עליה) וחריגות לכיוון ההפוך, כמו אירלנד (ירידה חריפה) אך בניכוי המקרים החריגים האלה המגמה הכללית הייתה של ירידה של כ-15 אחוז במספר המיטות לאלף נפש בעשור האחרון—וישראל אינה חריגה כאן: בדנמרק הייתה ירידה של 18.65 אחוז, בנורווגיה, 22.3 אחוז, בבריטניה 17.3 אחוז, בשווייץ 14.3 אחוז, בבלגיה 14.1 אחוז, בקנדה 12.36 אחוז, וכיוצא בזה.

התמונה חוזרת על עצמה בדוגמאות אחרות: המטרה (היה "עשור שחור") מסומנת ואז נבחר בקפידה החץ הסטטיסטי שיוצג במרכזה, אם הוא מטעה, שגוי, לא נכון או לא מייצג.

מתמטיקה, הרי זה כה פשוט
תכנית הבריאות היא הסעיף הראשון בתכנית לכלכלה הוגנת. התכנית מציעה כינון ביטוח סיעודי ציבורי לכל, ביטול הפרטת שירותי בריאות לתלמיד, הרחבת תשתיות האשפוז הכללי, שיפור איכות שירותי הבריאות, עדכון קבוע של סל שירותי הבריאות, והגדלת השוויוניות בתשלומי ביטוח בריאות. מכל טוב. העלות הכוללת של אלו היא 16.3 מיליארד שקל, שמקורם יהיה העלאת מסים שונים.

הסעיף הראשון, ביטוח סיעודי ציבורי, אמור לעלות 4.2 מיליארד שקל להיות ממומן מ"העלאת דמי ביטוח בריאות ב-0.5 אחוז." לפי הביטוח הלאומי התקבולים מדמי ביטוח בריאות, נכון לשנת 2010, הם 20.4 מיליארד שקל. כלומר, העלאה של חצי אחוז תניב הכנסות של כ-100 מיליון שקל. מימון ההוצאה הזו—ככל הנראה שנתית וקבועה, יתבע העלאה של כ-20 אחוז לפחות בדמי ביטוח הבריאות.

הסעיף השני מציע (ללא נקיבה באופן המימון, ולכן נניח כאן ובהמשך כי הוא מייצג תקציב שיבוא מהעלאת המיסוי) את ביטול הפרטת שירותי בריאות התלמיד. כיום הם עולים למדינה במימון השירותים המופרטים כמעט 100 מיליון שקל. לפי ההצעה יוגדל הסכום פי חמישה.



הסעיף הבא הוא הפחתת ההשתתפות העצמית "תוך שיפור האיכות, הגמישות והזמינות של שירותי הבריאות": 3 מיליארד שקל. אחריו בא עדכון קבוע של סל הבריאות: 4.5 מיליארד שקל. הסעיף הבא, שמימונו "רגולציה—ללא עלות תקציבית" קורא לתשלום דמי בריאות בחלוקה שוויונית יותר. היום משלמים שני העשירונים העליונים כ-60 אחוז מדמי ביטוח הבריאות בכללם, ולטעמה של התכנית זה מעט מדי. הסעיפים האחרונים, גם הם "רגולציה—ללא עלות תקציבית" קורא לחיסול בתי־החולים הפרטיים ולחיסול הביטוחים הפרטיים. בפועל, בהתחשב במקורות ההכנסה של הקופות, הסעיף הזה יביא להפיכתן לגופים ממשלתיים.

בשורה התחתונה
הצעת השינויים והשיפורים תביא להעלאה ניכרת בהשקעה בבריאות, שתבוא כמעט בלעדית מכיסי האזרחים. הגישה האופטימביצ'ית גורסת כי רגולציה תהיה ללא עלות שתגולגל הלאה ותמומן מכיסו של הציבור. אף שאין שום היגיון בגישה זו, לא נערער עליה כאן ונניח כי מקור המימון יימצא ממיסוי ישיר ולא מהעלאת מיסוי עקיף (שהוא, הרי, בלתי־שוויוני בתכלית). לכן, משמעותה של העלאה של 16.3 מיליארד שקל במימון התכנית תהיה, ככל הנראה, העלאה של מסי הכנסה. במקרה שלפנינו, המתווה מצביע על העלאה של כ-13.4 אחוז במס ההכנסה והעלאה של 20.6 אחוז במס הבריאות.

סה"כ עלות ממוצעת למשפחה לפי ההצעה: 7,087 שקל לשנה (לפי 2.3 מיליון משפחות)

מערכת חינוך הוגנת
הדיון הקמצני (במקום) והנדיב (בתקציבים) במערכת־החינוך קורא להגדלת תקציבים למערכת החינוך בשיעור של 18.9 מיליארד שקל. בין השאר קוראים שם להוספת 10 מיליארד שקל למערכת החינוך היסודי והעל יסודי כדי לממן חיסול החינוך הפרטי ("הפחתה הדרגתית של תשלומי הורים על חינוך ילדיהם, תוך הצבת יעד לביטולם") ושיפור תנאי השכר של מורים. עוד קוראת התכנית לחינוך חובה חינם מגיל שנתיים (6.9 מיליארד שקל) ולהעסקה ישירה של כלל המורים (2 מיליארד שקל).

סה"כ עלות ממוצעת למשפחה לפי ההצעה: 8,217 שקל לשנה (לפי 2.3 מיליון משפחות)

עד כה, נזכיר, הסתכמה העלות הממוצעת למשפחה ב-15,304 שקל לשנה.

תחבורה
בתחום התחבורה ההצעה העיקרית היא לקדם מאוד את התחבורה הציבורית, ובמיוחד באוטובוסים, עם הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית, מסלולים מהירים, נסיעה חינם או במחיר מוזל מאוד ואף "פיתוח אפליקציות מבוססות SIRI." כל זה יעלה הרבה כסף: 17.25 מיליארד שקל.



לטענת התכנית "רוב המימון יגיע משינוי סדרי עדיפויות בתוך הפרויקטים הקיימים במשרד התחבורה." תקציב משרד התחבורה לשנת 2011 היה 0.4 מיליארד שקל ותקציב הפיתוח עמד על 8.2 מיליארד שקל.

מסכום זה מוקצים כבר עתה כ-3 מיליארד שקל לטובת תמיכות בתחבורה הציבורית. עוד 975 מיליון מוקצים לפיתוח כבישים עירוניים (מה שקשה להניח כי ייפגע בתכנית שעיקרה הגברת התחבורה הציבורית בערים), 1.1 מיליארד מוקצים לפיתוח רכבת ישראל, עוד 4 מיליארד מוקצים לכבישים בין עירוניים (הרחבת כביש 2, שדרוג כביש 70, תחזוקה וכיוצא בזה). חלק מהתשלומים מותנים ואחרים באים גם מקרנות (כמו קרן המע"מ של הרכבת).

ספק אם בקריאה לתחבורה ציבורית יעילה יותר ניתן לשלב חיסול תקציבי התחבורה הציבורית של הרכבת, וספק אם הדגש על פיתוח התחבורה באוטובוסים לצורכי יוממות עולה בקנה אחד עם ביטול סלילת כבישים בינעירוניים. מכאן, איך תקציב של 8.2 מיליארד שקל יאפשר הקצאה נוספת של 17.25 מיליארד שקל.

סביר להניח כי תקציב התמיכה בתחבורה הציבורית יוקצה לצרכים אלו, ואם נניח כי פיתוח הכבישים הבינעירוניים יקוצץ במחצית, כי אז יעמדו לרשותנו מתקציבי התחבורה כ-5 מיליארד שקל. שאר הכסף, 12.25 מיליארד, ייגבה במסים.

סה"כ עלות ממוצעת למשפחה לפי ההצעה: 5,326 שקל לשנה (לפי 2.3 מיליון משפחות)

עד כה, נזכיר, הסתכמה העלות הממוצעת למשפחה ב-20,630 שקל לשנה. בחישוב לפי שכר ממוצע, העליה הממוצעת במיסוי תהיה 1,198 שקל נוספים לחודש (לפי 3.3 מיליון שכירים ועצמאיים).

רווחה וביטחון סוציאלי
סעיף חשוב נוסף הוא שינוי מערכת הביטחון הסוציאלי כדי לספק הארכת חופשת הלידה בתשלום בשבועיים (1.2 מיליארד שקל), העלאת דמי הבטחת הכנסה (2.34 מיליארד שקל), הגדלת מימון שירותי הרווחה ברשויות המקומיות (1.75 מיליארד שקל), ביטול מימון פרטי של שירותי הרווחה (0.7 מיליארד שקל), והעמקת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון (0.275 מיליארד שקל) והעסקה ישירה של עובדים סוציאליים (0.75 מיליארד שקל).

סה"כ עלות ממוצעת למשפחה לפי ההצעה: 2,528 שקל לשנה (לפי 2.3 מיליון משפחות)

עד כה הסתכמה התכנית בעלות נוספת של 53.265 מיליארד שקל והעלות הממוצעת למשפחה הסתכמה ב-23,630 שקל לשנה. בחישוב לפי שכר ממוצע, העליה הממוצעת במיסוי תהיה 1,345 שקל נוספים לחודש (לפי 3.3 מיליון שכירים ועצמאיים).

השלטון המקומי ושות'
נעבור כאן בחטף על כמה סעיפים משניים בתכנית: הגדלת תקציבי האיזון לרשויות המקומיות (3 מיליארד שקל), הגדלת כוח השיטור (3.3 מיליארד שקל), ביטול הפרטות, יתר עצמאות למשרדי הממשלה בניצול התקציב אל מול משרד האוצר, שילוב חישוב החיסכון המתוכנן בחוקים (ולא רק עלותם), הגבלת חוק ההסדרים, והעלאת שכר עובדי המדינה (3 מיליארד שקל). סה"כ העלות המקובצת כאן: 9.3 מיליארד שקל.



סיכום החלק הראשון
בסיכום כולל של פרק זה בתכנית, העלות הייתה 62.56 מיליארד שקל במיסים נוספים. העלות הממוצעת למשפחה היא 27,202 שקל לשנה או, מזווית אחרת, ירידה של 1,579 שקל בשכר הממוצע (ניכוי שנתי ממוצע של 18.9 אלף, שהם ירידה של 17.5 אחוז).

משרות לא אכותיות
סעיף מרכזי שני בתכנית הכלכלית עוסק בשכר ובשוק התעסוקה. לפי התכנית, הבעיה היא, כרגיל, היעדר השקעה ממשלתית ופעילות פרטית פסולה: "חוסר השקעה ממשלתית בניהול מדיניות פעילה בשוק העבודה גרמו לכך שרוב המשרות החדשות שנוצרו בעשור האחרון הן משרות לא איכותיות וברמות שכר נמוכות." כדי לתת תרופה למצב זה מוצעות פעולות שונות:
  • להגדיל את תקציב ההכשרות המקצועיות (10.2 מיליארד שקל)
  • לבטל העסקת עובדי קבלן במגזר הציבורי (4.86 מיליארד שקל)
  • להוסיף פקחים לאכיפת חוקי עבודה (0.3 מיליארד שקל)
  • להעלות שכר מינימום ל-55 אחוז מהשכר הממוצע (2.4 מיליארד שקל). התרשים הנלווה, אגב, מצביע על עליה בשכר המינימום, שנקבע כי היא "בזכות מפלגת העבודה" אף שרמת שכר המינימום קבועה, ביחס לשכר הממוצע, כבר 14 שנה).
  • חיסול תכניות חלופיות לשירות התעסוקה: "רגולציה—ללא עלות תקציבית."

    פרק ארוך למדי עוסק (ללא הקצאה תקציבית) בשינוי הנהלים בשוק ההון כמו הגבלת תספורות (ללא וויתור על שליטה), הגבלת עסקאות בעלי־עניין, הגברת חובות הגופים המוסדיים מול בעלי־עניין, חיזוק הדירקטורים בחברות ציבוריות, הגבלת שכר בכירים בחברות בורסאיות, חיוב בעלי שליטה להזרים הון פרטי למימון הסדרי חוב, הגבלת דיבידנדים לשליטה ממונפת, איסור חלוקת דיבידנד ללא רווח אמיתי, ניתוק הזיקה בין בעלי שליטה למעריכי שווי, פירוק חברות פירמידה, הפרדת השליטה בין נכסים ריאליים ופיננסיים, ושיפור הליכי הפרטה של שירותים שהם מונופולים טבעיים.

    באופן טיפוסי, התכנית מתווה לא דרכים 'פוזיטיביות' לשיפור ההתחרות, שיביאו לצמצום נהלים פסולים, אלא דרכים 'נגטיביות' של הגברת האכיפה והפיקוח. אין בהצעות כל נגיעה בעובדה שבישראל קיימת הגבלה חריפה מאוד, שלא לומר איסור, על תחרות בתחום הבנקאות, הביטוח והמימון. לדוגמה, הפרדת השליטה בנכסים ריאליים ופיננסיים אינה נדרשת אם תהיה אכן אפשרות לכניסת גורמים חדשים לתחום הבנקאות.

    בהמשך הפרק מטופל נושא הפנסיה. כאן מוצע להעלות את שיעור האג"ח המיועדות (כלומר, להגדיל את החובה להחזיק חסכונות באג"ח ממשלתי) בעלות של 3.6 מיליארד שקל, לסבסד את ההפרשות לפנסיה של עובדים בעלי שכר נמוך (1.8), הקמת וועדה ציבורית לשינוי מודל החיסכון הפנסיוני, וניהול פנסיוני של בעלי שכר נמוך באמצעות הביטוח הלאומי.

    סה"כ בפרק זה עמדו ההוצאות על 23.16 מיליארד שקל. בסיכום כולל, ההוצאה עד כה מסתכמת ב-85.7 מיליארד שקל במיסוי נוסף. מנקודת המבט המשפחתית העלות הממוצעת למשפחה היא 37,271 שקל לשנה. מנקודת המבט של השכר הממוצע מדובר בירידה של 2,164 שקל בחודש בשכר הממוצע (ניכוי שנתי ממוצע של 25,977 שקל, שהם ירידה של 24 אחוז בשכר הממוצע).

    הורדות, סוף-סוף!
    הפרק השלישי של התכנית עוסק בהורדת מחירי הדיור והמזון. הסעיף הראשון הוא דיור, והוא כולל בניית דירות ציבוריות, הפקעה של חמישה אחוז מכל בניין באזורי הביקוש לידי המדינה (לטובת זכאי הדיור הציבורי) וכל זאת "בתמורה להנחה במחיר הקרקע"; בניית אלפי יחידות דיור באזורי ביקוש על קרקע בבעלות עירונית וניהול מערכת החכרה לזוגות צעירים; כינון מחדש של חוק הגנת הדייר (כי "ממשלת ישראל אינה מסדירה ואינה מפקחת על שוק הדיור להשכרה. כתוצאה מכך השוק אינו יציב")—ההצעה כאן היא וריאציה של הצעת חוק שהעלתה יחימוביץ' בעבר; וביטול הפרטת מנהל מקרקעי ישראל.

    התכנית תלושה מן המציאות, אך כאן היא בחברה טובה: כך נראות רוב התכניות של רוב המפלגות. הרעיונות האיומים ונוראים של הפקעת דירות לטובת המדינה, כינון חוק הגנת הדייר מחדש, או ניהול דיור ציבורי על־ידי הערים רק יגרמו לעליה במחירי הדיור והשכירות... מה שרק יגביר את הקריאה של היחימוביצ'ים לעוד צעדים מסוג זה לרגל החמרת המצב. אח, וואס!

    לפי התכנית, עם זאת, לא תידרש הקצאה תקציבית כלל, ולכן לא אוסיף כאן הערכות פרטיות שלי לגבי תוספת העול בפועל.

    כדי להוריד את מחירי המזון מציעה התכנית, באופן טיפוסי, להרחיב ולהגביר את הפיקוח על מוצרי מזון, להפחית את המע"מ על מוצרי יסוד בהדרגה (אבדן הכנסות של 9.3 מיליארד שקל).

    את אבדן ההכנסות נצטרך לתמחר בעליה במיסוי בתחומים אחרים ולכן נסכם כי ההוצאה התקציבית עד כה הצטברה ל-95 מיליארד שקל שהם, למשפחה, 41,315 שקל. לעובדים, מדובר בירידה של 2,399 שקל בשכר החודשי הממוצע (ניכוי שנתי ממוצע של 28,795 שקל, שהם ירידה של 26.6 אחוז בשכר הממוצע)

    תחרות הוגנת
    כדי להפוך את ההתחרות בשוק באופן הוגן מציעה התכנית לסייע ב"כלכלה הוגנת לטובת עסקים קטנים ובינוניים" בדמות הלוואות ממשלתיות לעסקים קטנים (באמצעות ערבות או ישירות, 0.5 מיליארד שקל), הגדלת קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים (0.15 מיליארד שקל), שיתוף עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים, ביטוח אבטלה לעצמאיים (0.695 מיליארד שקל), הפרשה לפיצויי פיטורים לפרילנסרים, ביטחון תעסוקתי לפרילנסרים והקמת קרטלים של ספקים ונותני שירותים.

    הסעיף האחרון, בפועל, משמעו שספקים, פרילנסרים ונותני שירותים יוכפפו לסמכות איגוד או אגודה שיקבעו מחירי מינימום.

    בתחום התעשייה ההצעות העיקריות הן להגדלה משמעותית של ההשקעה בחינוך מקצועי טכנולוגי (1.5 מיליארד שקל), להגדלת תקציב המדען הראשי ל"מו"פ תעשייתי" (9 מיליארד שקל), הקמת תשעה אזורי תעשייה בפריפריה (6.6 מיליארד שקל), תמריצים להעסקת מהנדסי היי-טק בפריפריה (0.5 מיליארד שקל) ומענק למפעל בפריפריה שאינו מייצא. הסעיף האחרון נועד לממן מפעלים לייצור מקומי במסגרת חוק עידוד השקעות הון, שמטרתו המוצהרת היא לעודד מפעלים מייצאים. בפועל, זו סובסידיה.

    סה"כ בפרק זה עמדו ההוצאות על 18.9 מיליארד שקל. בסיכום כולל, ההוצאה עד כה מסתכמת ב-113.97 מיליארד שקל במיסוי נוסף. מנקודת המבט המשפחתית העלות הממוצעת למשפחה היא 49,552 שקל לשנה. מנקודת המבט של השכר הממוצע מדובר בירידה של 2,878 שקל בחודש בשכר הממוצע (ניכוי שנתי ממוצע של 34,536 שקל, שהם ירידה של 32 אחוז בשכר הממוצע).

    מיסוי הוגן
    השער החמישי בתכנית לכלכלה הוגנת של יחימוביץ' עוסק במיסוי ובאופן טבעי, זה המקום לחפש בו את המימון למכלול ההוצאות הנרחב (כ-114 מיליארד שקל) שמבקשת יחימוביץ' להוציא.

    פרדוקס הניצול
    סעיף ראשון על סדר היום הוא ניהול "הוגן" של משאבי הטבע. יחימוביץ' גורסת, בו זמנית, כי יש להשקיע את הכנסות המדינה מתמלוגי גז בקרן מיוחדת שתעביר מדי שנה "חלק מהכנסותיה לטובת תקציב המדינה בהיקף שלא יעלה על שיעור ההחזר השנתי החזוי ארוך הטווח של השקעותיה." כלומר, המדינה תהיה רשאית לנצל חלק מהריבית, אך לא לגעת בקרן.

    לדוגמה, אם נניח כי כלל הגז במאגרים יניב הכנסות של כ-120 מיליארד שקל לאורך שנות קיומו, כי אז מדובר בהכנסה שנתית של כ-4 מיליארד שקל. בניכוי הוצאות בשיעור מזערי של 30 אחוז, ובהנחה של מס של 60 אחוז, הכנסותיה השנתיות של הקרן תהיינה 1.68 מיליארד שקל. משמעות הדבר הוא שהמדינה תוכל להשתמש בתקציבה בהכנסות בהיקף של 50 מיליון שקל (לפי ריבית של 3 אחוז על ההשקעה) מדי שנה. הסכום הזה מגוחך והוא יישאר מגוחך גם אם נניח כי מדובר בהכנסות של 120 מיליארד דולר (200 מיליון שקל) או אפילו 200 מיליארד דולר (336 מיליון שקל). למעשה, אפילו אם נניח שמדובר בהכנסה נכבדת יותר וכי מדינת ישראל תיקח כל אגורה ותשתמש בה לתקציב השוטף, היא אינה מסוגלת לכסות יותר מאחוזים ספורים מהתכנית של יחימוביץ'.

    אבל כל זה רק עניין תאורטי, שכן יחימוביץ' גורסת כי "מאחר ונפט וגז טבעי הינם משאבים מתכלים שאינם ברי תחליף, המצויים במחסור עולמי ואשר הביקוש להם גובר, ייאסר ייצואם במטרה להבטיח כי תושבי ישראל, בהווה ובדורות הבאים, הם שייהנו מאוצרות טבע אלו" [העברית העילגת, במקור]. וזה יוצר בעיה: אם הגז יסופק לחברת החשמל במחיר זול, לא יהיה לחברת הגז רווח ממשי ומכן שגם לא תהיה קרן לעתיד ולמימון ההוצאות. שתי התכניות של יחימוביץ' סותרות זו את זו.

    אבל אנחנו עוד נחזור לזה אחר־כך. יחימוביץ' עדיין לא גמרה לטפל ברווחים האלה.

    קרן השפע התמידית: העשירים
    שדה המערכה להרחבה התקציבית הוא, כרגיל, העשירים. בתכנית של יחימוביץ', מדובר בעשירון העליון או, במקרים חריגים, בעשירון העליון והתשיעי. חשוב להבין, לפיכך, את היקף המיסוי שניתן להטיל. המאון העליון נהנה מהכנסות של כ-53 מיליארד שקל (לפי מנהל הכנסות המדינה, נתוני 2010, וכך גם בהמשך), העשירון העליון נהנה מהכנסות של 157 מיליארד (הוא חובק גם את המאון), ואילו העשירון התשיעי נהנה מהכנסות של 61.8 מיליארד. שני העשירונים העליונים משלמים 96.4 מיליארד שקל במיסוי ישיר, מה שמותיר בידם 175.6 מיליארד שקל (שיעור מיסוי של 35 אחוז, לפני מסים עקיפים, בממוצע; במאון העליון: שיעור של 39 אחוז). זהו, אם כן, המאגר הכספי ממנו מתכוונים לשאוב את עיקר ההכנסות.

    המימון להרחבה התקציבית הנדיבה של התכנית עתיד לבוא ממספר מקורות. הראשון הוא העלאה של מס החברות עד לרמה של 30 אחוז, כממוצע ה-OECD (כך נטען). ההצעה טוענת כי ההורדה במס החברות גרמה להפסד של 3 מיליארד שקל בהכנסות מדינה לאורך העשור האחרון. הנתונים אומרים אחרת. למעשה, בתקופת ההורדה במס החברות הוכפלו הכנסות המדינה ממס חברות מ-15.2 מיליארד שקל בשנת 2003 ל-31.7 מיליארד שקל בשנת 2006. לעצם העניין, הערכת ההכנסה מהעלאת מס החברות ("אשר תחול אך ורק על חברות הממוקמות בעשירון העליון של ההכנסות"—כלומר, 92 אחוז מהחברות) מוערכת לפי התכנית ב-12.5 מיליארד שקל.

    לא ברור מאיפה בא המספר הזה. לפי ההכנסות בשנת 2011 ההכנסה מהעלאה של אחוז במס החברות, כאשר המצב הכלכלי איתן (ב-2009, כשהמצב לא היה כן, ירדו ההכנסות בשליש) ערכה 1.28 מיליארד שקל בתוספת הכנסות. כשהמס מוחל על העשירון העליון בלבד, העלאה של המס מ-24 אחוז ל-30 אחוז תניב הכנסות של 7 מיליארד שקל.

    עוד העשירים מתבקשים לוותר על הטבות מס חברות. הטבות אלו נאמדות ב-5.6 מיליארד שקל ובשילוב עם העלאת שיעורי המס בחוק עידוד השקעות לחברות מקווה התכנית לזכות בתוספת הכנסה מוערכת של 7.73 מיליארד שקל.

    כדאי להזכיר כאן כי כלל ההכנסות הניתנות למיסוי של בעלי החברות ושות' (כלומר, אלו שיצטרכו לשלם את המס המוגבר) מסתכמת בכ-46 מיליארד שקל ברוטו ואחרי מס ישיר, 31.26 מיליארד. כלומר, יחימוביץ' מבקשת להעלות את המס על קבוצה זו מ-14.8 מיליארד שקל ל-35 מיליארד שקל, שהם מס, שהם כ-75.89 אחוז מס ישיר.

    נזכור את המספרים האלה, ונמשיך הלאה.

    מקור הכנסות נוסף שרואה התכנית של יחימוביץ' הוא מ"הון שחור." אליבא דיחימוביץ' "כ- 80% ממנו נובעים מתכנוני מס אגרסיביים של החברות הגדולות במשק... אשר אינם לגיטימיים אף אם אינם אסורים על פי חוק." יש כאן כמובן סתירה: אם ההון שחור, הוא אינו חוקי. זו הפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, שמישהו מגדיר תכנון מס כעבריינות—אבל זה בדיוק הטריק. ההון השחור כהגדרתו המקובלת הוא הכנסות של בעלי מקצוע כאינסטלטורים, מובילי דירות, שיפוצניקים ועובדים 'בשחור', ובמיוחד בערים אקראיות כמו בני־ברק או טייבה. הגדרת "הון שחור" כהכנסה שחברות הצליחו לפטור ממס באמצעות תכנוני מס הופכת את הקערה על פיה, ומאפשרת להמציא הון: ההון השחור הופך באחת מהכנסה לא מדווחת להכנסת חברות לא ממוסה!

    כדאי לעמוד לרגע על הנס המרשים הזה של בריאת יש מאין. זה לא קורה הרבה בחיים. זה החישוב:
    א. כלל הכנסת בעלי החברות והמנהלים מהעשירון העליון: 46.119 מיליארד שקל (נתוני 2010).
    ב. מתוך זה הם משלמים היום 14.854 מיליארד שקל, מה שמותיר לנו 31.264 מיליארד שקל שניתן לגבות.
    ג. מתוך זה כבר גבינו בשלב העלאת מס החברות וחיסול הטבות המס 20.23 מיליארד שקל. נותרו לנו, לפיכך, 11 מיליארד שקל.
    ד. עתה מטפלת יחימוביץ ב"תכנוני מס אגרסיביים" באופן יעיל וגובה מס של 100 אחוז על כל ההון השחור ובסך הכל 35 מיליארד. כלומר, בעלי החברות יצטרכו לשלם 24 מיליארד שקל יותר מכלל הכנסתם.

    מיסוי בשיעור של 152 אחוז! נפלא! אני מתחיל להעריץ את יחימוביץ'. למה אמרתי שאין לה חוש הומור?

    נמשיך הלאה? בוודאי. התחושה הנעימה והחמימה כבר כאן.

    הרווחים הכלואים
    הסעיף הבא בגיוס הכספים של יחימוביץ' הוא "הרווחים הכלואים." רווחים אלו נוצרו בעקבות סעיף 51 בחוק לעידוד השקעות הון (להרחבה כתובה היטב, ר' דברים שכתב דר' אבי נוב) שקבע כי כאשר מחלקים דיבידנד בחברה שקיבלה הטבה או פטור במס חברות יהיה צורך לשלם גם את המס על הדיבידנד וגם את מס החברות שממנו הייתה החברה פטורה החברה בעת הפקת הרווח.

    לכאורה, אין בסעיף היגיון: מדוע להעניק פטור ממס מסוים לחברה ואז להטיל את המס כשהרווח ממומש בחלוקת דיבידנד? הסיבה פשוטה: המדינה ביקשה שהחברות לא יחלקו דיבידנד כדי לבנות בתים בארסוף אלא ישמרו את הכסף בקופה וישקיעו אותו בהמשך פיתוח החברה או בקניית חברות אחרות. החברות נהגו לפי 'המלצת' החוק וכך הושקעו כספים בפיתוח ובקניית חברות או פשוט נצברו רווחים שלא חולקו כדיבידנד.

    משנקלעה המדינה למצוקה תקציבית החלה החמדנות מפעמת בעורקים, אך המדינה לא הייתה יכולה לשים ידה על ציפורי הרווח המצייצות בכלוב יותר משיכלו לעשות זאת בעלי החברות שנמנעו מחלוקת רווחים. לכן חוקק תיקון שעה לחוק עידוד השקעות הון, שמאפשר 'להפשיר' רווחים ולחלקם תוך מימוש של הטבת המס, בתנאי שמחצית ממנו תושקע בישראל (יצוין כי יש גם דיון שלם בנושא פרשנות החוק ביחס לציפורים שברחו מהקן, הושקעו בקניית חברות בחו"ל בעבר ועתה מצייצים להם ומניבים רווחים על עצים אחרים—אבל זה סיפור אחר ונפרד).

    ההצעה של יחימוביץ' נפרדת מדקויות אלו ומציעה לערוך "גבייה חד פעמית של מס על רווחים אשר הופקו לפי חוק עידוד השקעות הון ולא הושקעו בארץ כנדרש לפי החוק." ההכנסה המוערכת מצעד זה, כך התכנית, היא 15 מיליארד שקל. כלומר, אם ניתן לפרש שורה בודדת וסתומה זו בתכנית, יחימוביץ' סבורה כי מיסוי הרווחים שהושקעו בקניית חברות זרות ("רווחים אשר... לא הושקעו בארץ") יניב 15 מיליארד שקל. מכאן עולה, לפי שיעור מס חברות הנוכחי, כי מדובר בהשקעות חוץ שהערכתן לצורכי מס היא 250 מיליארד שקל, שעה שהיקף הרווחים הכלואים מוערך ב-120 מיליארד שקל בלבד.

    הכוונה האמיתית היא, מן הסתם, לחישוב פשוט יותר: 120 מיליארד שקל רווחים כלואים, כשחצי מהם הולך להשקעה בארץ והחצי הנותר ממוסה במס חברות בשיעור הרגיל (25 אחוז) מניבים 15 מיליארד שקל. אבל חישוב כזה יוצר גם בעיה: איך ממסים רווחים שלא חולקו? כאן בא לעזר הביטוי "גבייה חד פעמית"—כלומר, במקום חוק או הסדר מס, ממשלת ישראל בראשות שלי יחימוביץ' פשוט תיקח את הכסף מקופות החברות בנוסח שודדי הים הוותיקים והחביבים. היה חוק, יש חוק, יהיה חוק—לא משנה, אנחנו צריכים את הכסף.

    שובו של הגז
    הפרק הבא בתכניתה של יחימוביץ' עוסק ברווחי ניצול משאבי טבע נוסף על הגז שנמצא מול חופי ישראל. במלים אחרות, הטלת מיסוי גבוה על כי"ל. לפי התכנית, מיסוי כזה יניב הכנסה של 9 מיליארד שקל. בשנים 2009-2011 היה הרווח הממוצע של כי"ל לפני מס מס של כי"ל כ-5.48 מיליארד שקל, עליהם שילמה מס בשיעור ממוצע של 1.045 מיליארד שקל לשנה (19 אחוז). נניח, באופן מקסימליסטי, שכל הכנסות כי"ל הן ממחצבי ים המלח וכי יוחל על כל הרווח שיעור מס של 60 אחוז. במקרה כזה, תפיק המדינה תוספת הכנסה של 2.24 מיליארד שקל במסים.



    מקורו של הפער (6.75 מיליארד שקל בשנה) בין ההכנסות המקוות להכנסות בפועל נובע שוב מחשבונאות כפולה. זוכרים שיחימוביץ' טענה כי יש להזרים את רווחי הגז ל"קרן השקעות לאומית," שממנה המדינה תיקח רק את הריבית? ובכן, מאז עברו כמה עמודים ולמה להתעסק בעבר—מה שהועבר לקרן בעמוד 52 הועבר! בהחלט הועבר! אבל עכשיו, כשרגלינו נטועות בעמוד 57, צריך להיות מציאותיים ולהעביר את הכסף בכל זאת לקופת המדינה.

    זו פרשנות קצת צינית. בהחלט ייתכן, לדוגמה, שיחימוביץ' פשוט לא טרחה לפתוח ולעיין במאזני כי"ל ומאחר שידוע שהם מרוויחים מלאנתלפים כסף אז היא רשמה מספר שנשמע טוב. 9 מיליארד לא נשמע שטחי כמו 10 מיליארד, לדוגמה. נשמע כאילו היה כאן חישוב והגיעו ל-9 ולא לעשר.

    העשירים! תנו עוד!
    חשבתם שגמרנו עם העשירים? יחימוביץ' רק מתחממת! בפרק הקודם של התכנית נגבו מסים בשיעור של 152 אחוז ממנהלים, בעלי חברות ועשירים באופן כללי. אבל כל זה עדיין רחוק מלהיות מספק. יש צורך בעוד כסף. עתה מציעה יחימוביץ' להעלות את מדרגות המס העליונות ל-50 ול-55 אחוז על בעלי הכנסות של 50 אלף ו-67 אלף ומעלה (היום נהוגות מדרגות של 48 אחוז ושל 55 אחוז). מצעד זה מצפה יחימוביץ' להפיק 9.56 מיליארד שקל. הצעה נוספת היא להשוואת מס על רווחי הון למס על העבודה לבעלי חברות (אך לא על קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, וכדומה). מכך מקווה יחימוביץ' להפיק עוד 7.31 מיליארד שקל.

    המאון העליון בישראל (הבחינו בינו לבין מאון העצמאיים העשירים ביותר, הכולל את בעלי החברות והמנהלים) נהנה מהכנסות של 53 מיליארד שקל, עליהן הוא משלם כ-21 מיליארד שקל מס, מה שמותיר בידו 32.4 מיליארד שקל. אם נניח כי הוא יצטרך לשלם את מסי החברות נטולי ההטבות ואת ההכנסות לרגל חיסול תכנוני המס האגרסיביים (55.23 מיליארד שקל) הרי שהוא ייגמר לנו ולא יהיה מי שישלם מס במדרגות המס העליונות כפי שמבקשת יחימוביץ' לעשות. לכן, יש צורך להרחיב את היריעה ולבחון את המיסוי אל מול העשירון העליון בכללו. וזה החישוב:

    א. כלל הכנסות העשירון העליון: כ-157 מיליארד שקל.
    ב. מס המשולם כבר עתה: 58.2 מיליארד שקל.
    ג. העלאת מס חברות וחיסול הטבות: 20.23 מיליארד שקל.
    ד. טיפול ב"תכנוני מס אגרסיביים" (הון שחור): 35 מיליארד שקל.
    ה. העלאת מס על המדרגות העליונות: 9.56 מיליארד שקל.
    ו. השוואת מס רווחי הון: 7.31 מיליארד שקל.

    סה"כ מס: 130.3 מיליארד שקל—מיסוי של 83 אחוז. כדי להמחיש את הנקודה: הכנסתו הממוצעת של אדם מהעשירון העליון היא 40,867 שקל. מתוכם תישאר בידו הכנסה נטו של 6,927 שקל.

    האין זה נאה?

    מס עיזבון
    מקור הכנסה נוסף הוא מס עיזבון על בעלי הכנסות גבוהות. המס יוטל על בעלי עיזבון של 15 מיליון שקל ומעלה, בשיעור מדורג מ-5 אחוז עד 12.5 אחוז (30 מיליון שקל ומעלה) וההכנסה המקווה ממנו היא 4.22 מיליארד שקל בשנה.

    נתוני OECD מצביעים על־כך שהכנסה בשיעור כזה תציב את ישראל במקום השני בין המדינות המפותחות בגובה ההכנסות ממס כזה ביחס לתמ"ג (0.48 אחוז). מבנה המס המוצע, עם זאת, שונה מזה המקובל במדינות עם הכנסות מס עיזבון גדולות, שכן במדינות כמו בלגיה מס העיזבון מוטל בדרך כלל באופן רחב על כל עיזבון מכל סדר גודל. המס המוצע בישראל דומה לזה שבארצות־הברית (מס על בעלי עיזבון בערך גבוה) ובהתאמת סדרי גודל וגובה המס ניתן לצפות להכנסה של חצי מיליארד עד מיליארד שקל בלבד.

    צריך, עם זאת, לזכור כי כאשר המסים המוטלים על אדם בחייו גבוהים, גם גודל עיזבונו קטן. ספק כמה עיזבון יותירו אחריהם אנשים עם הכנסת נטו של 6,927 שקל ובוודאי נוכל להניח כי עם מיסוי בשיעור של 83 אחוז על העשירון העליון גם היקף מס העיזבון יקטן באופן דומה. במלים אחרות, אם המס הישיר היום על העשירון העליון הוא 39 אחוז, כשהמס הישיר יגדל ל-83 אחוז מס העיזבון יקטן בשיעור דומה. כלומר, אם נניח הכנסות מס עיזבון בהיקף אמריקני ובהתחשב בפערי גודל האוכלוסיה וגובה המס ההכנסות ממס עיזבון תהיינה 237 מיליון שקל לשנה ולא 4.22 מיליארד שקל לשנה.

    החישוב כאן כוללני וגס, אך הוא נותן תמונה טובה, לדעתי, על סדרי הגודל.

    חוב הוא הכנסה
    סעיף הכנסות נוסף אינו כרוך במיסוי כי אם בחוב: בהתאם לתחזית הצמיחה השנתית תקבע תקרת גירעון גמישה ומתעדכנת וכך " ייווצרו מקורות ליישום תכניות הפעולה." התכנית צופה מכך הכנסה של 15 מיליארד שקל. אלא שתקרת הגירעון המיועדת (3 אחוז) נמוכה כבר עתה מהגירעון בפועל (4.2 אחוז). בפועל, מכאן, במקום הכנסה הייתה ממשלת יחימוביץ' נדרשת עתה לקצץ 11 מיליארד שקל מהתקציב. נזכיר גם כי הגירעון בשנת 2011 היה 3.3 אחוז, בשנת 2010 הוא היה 3.73 אחוז, ובשנת 2009 הוא היה 5.15 אחוז.

    כלומר, אם להסתמך על ניסיון ארבע השנים האחרונות, התכנית של יחימוביץ' לא הייתה מתפלשת על מיטת מים עם 15 מיליארד שקל בשטרות קטנים ולא מסומנים אלא עמלה כדביבון על קונצרטה לקצץ ולקצץ ולקצץ. לא הכנסות של 15 מיליארד שקל בשנה אלא קיצוץ של 10 מיליארד שקל בשנה.

    עוד סעיפים כפולים
    הזכרנו קודם את סעיף התחבורה. לפי התכנית, עיקר המימון לתכניות הגרנדיוזיות (17.25 מיליארד שקל) היה אמור לבוא מ"שינוי סדרי עדיפויות בתוך הפרויקטים הקיימים במשרד התחבורה." עתה מסתבר כי שינוי סדרי העדיפויות עובד שעות נוספות: לא רק שהוא מאפשר ליחימוביץ' להימנע מרישום הרפורמה בתחבורה כהוצאה (כפי שראינו, החישוב שגוי) עתה ניתן לרשום אותו בעליצות כהכנסה! איזה כיף! תקציב פיתוח הכבישים העירוניים ותקציב פיתוח הרכבת (ביחד, כ-5.1 מיליארד) יבוטלו ובזכות הביטול הם יעצימו כוח, יאכלו הרבה תרד ויתפחו ויהיו להכנסה של 15 מיליארד שקל.

    חישוב נהדר, האין זאת? אני יכול להציע גם להוסיף לזה. אפשר, לדוגמה, לומר שלא נבנה טיל למאדים ואת הכסף שנחסוך (123.84 מיליארד שקל) נרשום כהכנסה ואז יהיה לנו כסף לכל התכנית!

    באופן דומה, מה "העלאת דמי ביטוח בריאות בשיעור של 0.5% בלבד," שלא נרשמה כהוצאה במקום אחד, תניב הכנסות של 6 מיליארד בצד השני. כפי שכבר ציינתי, לפי הביטוח הלאומי התקבולים מדמי ביטוח בריאות, נכון לשנת 2010, הם 20.4 מיליארד שקל. כלומר, העלאה של חצי אחוז תניב הכנסות של כ-100 מיליון שקל.

    אקורד סיום: המכס
    סעיף אחרון בתכנית הוא ביטול ההחלטות על הורדת המכסים של ועדת טרכטנברג. לא ידוע לי על יישום ההחלטות, אך לפי התכנית ביטולן יביא להגדלת ההכנסה ב-2.25 מיליארד שקל. כדאי הזכיר כי כלל ההכנסה ממכס לשנת 2009, לפי מנהל הכנסות המדינה, היה 2.4 מיליארד שקל. איך ביטול הורדה יביא להכפלת ההכנסה—ליחימוביץ' פתרונים.

    והערת סיום
    בסוף הדו"ח מובאת טבלה ש'מאזנת' את ההוצאות וההכנסות. אני חושב שכדאי לתלות אותה בהגדלה על המקרר. בכל פעם שאתם חושבים להצביע ליחימוביץ', לכו באותה הזדמנות להוציא משהו מהמקרר לאכול.

    לפי התכנית של יחימוביץ' (אני מסתמך כאן על הטבלה בסוף המסמך) על החברות ועל "העשירים" יוטלו מסים בשיעור שנתי של 87.57 מיליארד שקל. אף שחישבתי את המיסים לפי העשירון העליון בכללו, ברי כי מיסים על חברות, מיסי עיזבון על נכסים בהיקף של עשרות מיליונים, העלאת מדרגת מס למי שהכנסותיהם גבוהות מ-50 אלף שקל, וכדומה—כל אלו מיועדים באופן מובהק לא לעשירון העליון בכללו כי אם למאון העליון. אותו מאון אמור לשלם יותר ממה שיש לו. איך אפשר להתייחס ברצינות לדבר כזה?

    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (41)
     
     
    האם אתה תומך במפלגת עלה ירוק - הרשימה הליברלית? נראה שהם מקדמים רעיונות דומים למה שאתה מציג פה.
    6/12/2012
    נכתב על ידי אזרח

     
     
     
     
    המממ... לא יודע.
    6/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

     
     
     
     
    יפה מאוד
    6/12/2012
    נכתב על ידי אריק

    הרגת אותי מצחוק עם הקריקטורות :)
     
     
     
     
    תקבולים עבור מערכת הבריאות, ביטוח לאומי
    6/12/2012
    נכתב על ידי hubh

    אם הבנתי נכון מהקישור ששמת תקבולי הביטוח הלאומי עבור מערכת הבריאות הם 11.5 מיליארד ש"ח (20.4% מתקבולים של 56.5 מיליארד ש"ח ב-2010)

    כלומר למימון הסעיף תידרש העלאה של כ-40% בתקבולים...
     
     
     
     
    הסכומים שהיא מציינת הם כמדומני ל-5 שנים
    6/12/2012
    נכתב על ידי גרי

    ולא לשנה אחת. 140 מיליארד ש"ח, קרי 28 מיליארד ש"ח בשנה.
     
     
     
     
    הערה קטנה
    6/12/2012
    נכתב על ידי אורח

    אתה חוזר לאורך המאמר כמה פעמים על העניין שהעלאה של חצי אחוז בדמי ביטוח הבריאות שווה ל100 מיליון ש"ח.
    אני חושב שהם התכוונו להעלה של חצי אחוז בשיעור דמי ביטוח הבריאות כלומר אם כיום משלמים 5% מהמשכורת אחרי ההעלאה ישלמו 5.5%. בדיוק כמו שכשאומרים שהמע"מ יעלה באחוז מתכוונים שהוא יעלה מ16% ל 17% ולא ל 16.16%.
     
     
     
     
    לאורח, בנוגע לדמי ביטוח הבריאות...
    6/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    אתה אולי צודק - אבל כך-או-כך הסכומים אינם מסתכמים. גם העלאה של חצי אחוז בתשלום היא רק עליה של עשרה אחוז בתקבולים.
     
     
     
     
    גרי, העלייה בהוצאות תהיה מודרגת לאורך חמש שנים...
    6/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    בסוף התקופה, ההוצאות השוטפות אמורות להיות שנתיות (יש, כמובן, גם הוצאות חד-פעמיות). חלק מהחישובים שם גם מבוססים על טרכטנברג וגם שם יש הוצאות חד פעמיות (הוצאות מעבר לשיטה אחרת) והוצאות שוטפות שאחר כך תהיינה תוספת לתקציב.

    מכל מקום, אבדוק את הנושא ואם אכן כך, אעדכן את התחשיבים.
     
     
     
     
    הרגת אותי מצחוק עם החסכון על הטיל למאדים D:
    6/12/2012
    נכתב על ידי ארז

    ולגבי המאמר, סחטיין על צליחת התוכנית הכלכלית של יחימוביץ, דליית המטעמים וכל החישובים.
    אני מודה שקטונתי מלהבין בנושאים הללו, ושאין לי דרך של ממש להכריע בין נכונות הטיעונים שלך לבין הטיעונים של היועצים הכלכליים של יחימוביץ' (שלמרות הנימה האישית והסרקסטית מולה, ברור לשנינו שהיא לא ייצרה את המספרים הללו אלא אק חתמה עליהם).
    אשמח לקרוא טוקבקים של מבינים גדולים ממני.
     
     
     
     
    גם אם המספרים לא מדוייקים, הנזק שלהם כן....
    6/12/2012
    נכתב על ידי אילון

    כך או כך אורי.... אפילו אם רק פסיק מהתכנית של יחימוביץ' יעבור, הרי שאפילו לא הגעת לקצה קצהו של העיקר, וזה התמריצים השליליים שיתקיימו במערכת מרגע שהמלצות אלה ייושמו. למשל, כל הרגולציה המטורפת על שוק ההון, תהיה לה השלכה ישירה על כמות ההשקעות ועל כמות העסקים החדשים במשק.

    בנוסף, ההנחה המובלעת של יחימוביץ' היא שכסף שהעשירים מרוויחים וממוסה לא משמש את השוק לפעילות אחרת (כלומר.... אנחנו יודעים ש"העשירים" צורכים עם הכסף הזה ויוצרים מקומות עבודה, או שהם משקיעים אותו בחברות בבורסה ויוצרים מקומות עבודה ומוצרים שיופיעו לנו על המדפים, או שהם פשוט חוסכים אותו ובכך מביאים לדפלאציה של מוצרי הצריכה).

    אז אם לקחת את כוח הקנייה של העשירים, שלפני כן הם הוציאו אותו על רשימת המכולת שלהם או אולי על צימר בצפון, ואתה עכשיו נותן אותו לממשלה, הרי שהפרוייקט הממשלתי בהכרח יבוא על חשבון הכנסתו של הצימר בצפון או הקיוסק השכונתי. לא ניתן להגדיל צריכה ממשלתית מבלי לגרוע אותה מהצריכה הפרטית.
     
     
     
     
    אורי- למי אתה מצביע?
    7/12/2012
    נכתב על ידי אחד אחר

    למי מהמפלגות (האמיתיות לא הקיקיוניות) יש מצע כלכלי הכי פחות מזיק לדעתך?
     
     
     
     
    כמה הערות
    7/12/2012
    נכתב על ידי אברהם רוזנבלום

    מהם המספרים האמיתיים של מספר המיטות לנפש בישראל? לא הצלחתי להבין.
    לגבי הקמת קרטלים של פרילנסרים, ההצעה שלה היא למרבה הפלא הצעה ליברטריאנית למהדרין, ביטול האיסור בחוק על התאגדות שכזו, אין כאן כפיה על שום פרילנסר להיות חבר באיגוד שכזה.
    לגבי תחבורה, רוב ההצעה שלה באה כתקציב חד פעמי (3.75 מול 13.5)
     
     
     
     
    האם יחימוביץ' הציגה בתוכנית גרף של "מרכז אדווה"?
    7/12/2012
    נכתב על ידי ליאור

    כך ניתן להבין מהפיסקה השנייה. אם כן, מדובר בשערוריה.
     
     
     
     
    לפי העניין של הגז
    7/12/2012
    נכתב על ידי סתם אחד

    נראה שכל פרק חובר על ידי אדם אחר והם לא טרחו לדבר אחד עם השני. בנוסף משתמע שיחימוביץ מתכוונת לקדוח בים התיכון כדי לנצל את מאגרי "ההון השחור" (נפט?), אחרת אין הסבר למספרים המנופחים שהיא מציגה.
     
     
     
     
    100 מיליון שקל
    7/12/2012
    נכתב על ידי ליאור

    כפי שכתבתו לך למעלה מדובר על האחוזים מהצד של המשלם:
    אתה מדבר על חצי אחוז מהמחיר הקיים - לדוגמא אם אני מרוויח 1000 שקל וכרגע אני ב-5%, אני משלם 50 שקל. החישוב שאתה עשית הוא של חצי אחוז מה-50 שקל שאני משלם כרגע, שזו תוספת של 0.25 אגורות בלבד. אבל התוכנית מדברת על העלאת השיעור, כך שלא מדובר על 0.5% מהמחיר הנוכחי, אלא 0.5% נוספים על השיעור הנוכחי שזו תוספת של חמישה שקלים. 0.25 אגורות מול חמישה שקלים. זה פי 20! ממה שהסתמכת עליו.

    בנוסף לכך מדובר על תוכנית חומש. זה אומר שאת ה-4.2 מיליארד יש לחלק ב-5 = 0.7 מיליארד לשנה.

    על פי היחס שבין החישוב שלך לבין הכוונה אמיתית (פי 20), אפשר לראות כי תוספת של 0.5% יכולה להוסיף עד 2 מיליארד שקלים בשנה (100 מיליון כפול 20). כמובן שהמספר הזה קצת גבוה ממה שזה יצא בפועל, אבל זה רחוק קילומטרים מ-100 מיליון. גם אם נאמר שמדובר רק בשליש, זה עדיין מכסה בקלות את התוספת.
     
     
     
     
    עיוות האישפוז הכללי
    7/12/2012
    נכתב על ידי חיים פיירברג

    מדד זה, שאמור להיות קריטריון לרמת ההשקעה החוזרת באזרח הוא מטעה לגמרי ובר השוואה רק בעיגון הנחות יסוד. המדיניות הרווחת בישראל כבר עשרות שנים היא לצמצם את השהות בבתי חולים באשפוז הכללי לטובת האשפוז הביתי או הטיפול האימבלטורי ( טפל ושכח). התפיסה הרפואית הזאת אינה חדשה והיא לא רק ישראלית ובעקבותיה ירד ממוצע האשפוז משבוע ויותר בתחילת שנות השבעים לשלושה ומטה כיום. לדבר השפעה כמובן על האשפוז הכללי והעברת סדרי העדיפות למחלקות מתמחות. בקיצור, העסק יותר מורכב מגרף צבעוני...
     
     
     
     
    אמבולטורי כמובן
    7/12/2012
    נכתב על ידי חיים פיירברג

     
     
     
     
    כל ההנחות שלך נופלות ידידי
    7/12/2012
    נכתב על ידי אביעד

    המאמר שגוי מיסודו, התוכנית של מפלגת העבודה היא לחמש שנים (ככה שאם מערכת חינוך נורמאלית צריכה תוספת של 18 מיליארד שקל ע"פ מפלגת העבודה, אז זה 3.6 מיליארד שקל בשנה) והחישובים ששאתה עושה הם כאילו כל התקציבים הם חד שנתיים. בנוסף אני מניח שתוספת של 0.5% למס בריאות היא לא הגדלה של מס בריאות בחצי האחוז, אלא העלאה של מס בריאות מ-3.1% ל-3.6% (ובהתאם למשכורות גבוהות יותר).
     
     
     
     
    תקציב דו שנתי - עוול נוראי. תוכנית חומש - גאונות סוציאליסטית
    7/12/2012
    נכתב על ידי אביעד אחר

    קצת מוזר לגלות ששלי, שהתנגדה בנחרצות מעל כל במה לתקציב הדו-שנתי, מציגה תוכנית תקציבית לחמש שנים קדימה...
     
     
     
     
    לאברהם רוזנבלום
    7/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    לאברהם רוזנבלום, העלית שתי שאלות:

    מהם המספרים האמיתיים של מספר המיטות לנפש בישראל? לא הצלחתי להבין.



    לפי הלמ"ס יש בישראל 43,102 מיטות בבתי־חולים, מהן 14,771 באשפוז כללי. כלומר, היחס לאוכלוסיה הוא (שוב, לפי הלמ"ס) 5.5 מיטות לאלף איש בכלל בתי החולים ו-1.88 מיטות באשפוז כללי. רוב המיטות בבתי־החולים ובמוסדות מוקדשות לאשפוז סיעודי (מחלות ממושכות).

    הוספת 2,300 מיטות באשפוז כללי, כפי שמציעה תכנית יחימוביץ', משמען הוספת 15 אחוז למספר המיטות.

    החישוב של OECD מבוסס כנראה על נתוני רישום של משרד הבריאות ואינו כולל טיפול סיעודי וטיפול פרטי (כלומר, אינו כולל מיטות טיפול בקיבוצים וכדומה). נתוניו מצביעים על־כך שמספר המיטות בבתי החולים הוא 25,445, המייצגים ממוצע של 3.24 מיטות לאלף. לפי OECD ישראל מדורגת במקום ה-24 מתוך 35 מדינות מדורגות במספר המיטות. אחריה מדורגות (לפי סדר): קנדה, ספרד, אירלנד, ארה"ב, בריטניה, ניו-זילנד, שוודיה, טורקיה, צ'ילה ומקסיקו. לפניה מדורגות בטווח של חצי אחוז: אוסטרליה, איטליה, פורטוגל ונורווגיה. את הרשימה מובילות יפן, קוריאה, גרמניה, אוסטריה, הונגריה, צ'כיה ופולין.

    החישוב של OECD שונה ממדינה למדינה, כמובן. ביפן ובקוריאה, המובילות את הרשימה, משולבות גם המיטות לטיפול סיעודי. באוסטריה כלולים טיפולי יום, וכן הלאה.

    המשכת וכתבת:

    לגבי הקמת קרטלים של פרילנסרים, ההצעה שלה היא למרבה הפלא הצעה ליברטריאנית למהדרין, ביטול האיסור בחוק על התאגדות שכזו, אין כאן כפיה על שום פרילנסר להיות חבר באיגוד שכזה.



    בוודאי שיש כאן כפייה. אין שום משמעות להתארגנות של פרילנסרים אלא אם כן יש דרך למנוע ממזמין השירות להיקשר בעסקה עם מי שאינו חבר בארגון. לדוגמה, אין שום דבר בחוק ההגבלים העסקיים (המוצג כסיבה לצורך בהיתר) להקים אתר שבו יוכל כל פרילנסר ללמוד על מחירים מומלצים ולא להיקשר בעסקה עם מי שמציע תשלום נמוך יותר. פעולה כזו אינה פוגעת בהגבלים העסקיים - הפגיעה בחוק נוצרת אם ההתארגנות היא מונופול על אספקת השירות.

    ולבסוף כתבת:

    לגבי תחבורה, רוב ההצעה שלה באה כתקציב חד פעמי (3.75 מול 13.5)



    וזו סוגיה מעניינת. ידוע לנו כי הממשלה תומכת היום בתחבורה הציבורית בהיקף נרחב למדי: 1.1 הוקצו בשנת 2011 לכבישים עירוניים ועוד 2.665 מיליארד היו תמיכה בתחבורה הציבורית באוטובוסים נטו.

    במלים אחרות, כבר היום מוקצים 3.76 מיליארד לתחום התחבורה הציבורית באוטובוסים. אם התכנית של יחימוביץ' קוראת להקצאה שוטפת של 3.75 מיליארד, הרי שהיא קוראת לקיום אותו תקציב בדיוק.

    אבל התכנית קוראת להגדלה ניכרת של ההשקעה בכבישים עירוניים, הגדלה ניכרת של התקצוב לרכישת אוטובוסים (מעבר לאוטובוסים רבי קיבולת), הגדלה ניכרת של צי האוטובוסים והנהגים, ולצד אלו הפחתה ניכרת של מחיר הנסיעה (חינם או 2 שקלים).

    כלומר, ברי כי היעד של הכפלת הנסועה (מ-20 אחוז היום ל-30-50 אחוז) בתחבורה הציבורית, לצד הפחתת המחיר תתבע הכפלה ויותר מכך של התקציבים. לדוגמה, היום מסיעים דן ואגד במקובץ כ-404 מיליון נוסעים (החישובים, לפי הנתונים כאן וכאן) והנסיעות מסובסדות ישירות בכ-2.1 מיליארד שקל. כלומר, כל כרטיס אוטובוס מסובסד ב-5.2 שקל (המחיר אינו מדויק, כי לא ידוע לי היקף הנסועה בשירותים מתחרים).

    נניח, לצורך העניין, כי אכן תושג הכפלה של התעבורה האוטובוסית, בעיקר בערים, ותהיינה לנו כ-810 מליון נסיעות מדי שנה, במחיר ממוצע של כשקל לנסיעה. במצב כזה, יהיה צורך בהגדלת הסובסידיה ב-3.6 מיליארד שקל.

    כל זה מביא אותנו לאומדן זהיר של תקציב תחבורה ציבורית של 7.36 מיליארד בתקציב השוטף - כפול מהתקציב הנטען. כל זה עוד לפני שהתחלנו לעסוק בסוגיות תשתיתיות, ומערכות הסעה רכבתיות בערים (או שמערך הרכבת הקלה פשוט יבוטל?). הקביעה הסתמית (ככל הנראה) של 3.75 התבססה על ההנחה שעלויות הנסיעה באוטובוסים לא תגדלנה או (אפשרות צינית) שהן פשוט תוכפלנה, או שפשוט לא עשו חשבון.

    אזכיר כבדרך אגב כי נזנח כאן צד ההכנסות, כלומר, שהעליה בתחבורה הציבורית תגרום לירידה מקבילה בשימוש ברכב. כלומר, אם נניח שתהיה ירידה של 25 אחוז בשימוש ברכב פרטי היא תתבטא בירידה של 770 מיליון שקל בהכנסות המדינה מאגרות תחבורה, בירידה של 3.4 מיליארד במיסוי עלויות משתנות (בעיקר דלק) וירידה של 2.7 מיליארד שקל במכס, מס קנייה ואגרות רכב. הווה אומר, צריך לחשבן גם ירידה של 6.87 מיליארד שקל בהכנסות המדינה מכלי רכב פרטיים.
     
     
     
     
    אדווה
    7/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    ליאור, שאלת:

    האם יחימוביץ' הציגה בתוכנית גרף של "מרכז אדווה"?



    יש תרשימים של מרכז אדווה בעמודים 4 ו-32.
     
     
     
     
    מספרים מנופחים (ל"סתם אחד")
    7/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    סתם אחד העיר:

    נראה שכל פרק חובר על ידי אדם אחר והם לא טרחו לדבר אחד עם השני. בנוסף משתמע שיחימוביץ מתכוונת לקדוח בים התיכון כדי לנצל את מאגרי "ההון השחור" (נפט?), אחרת אין הסבר למספרים המנופחים שהיא מציגה.



    זה בהחלט אפשרי. בהתקשר להערה אחרת כאן, לגבי העובדה שיחימוביץ' רק "חתמה" על הדו"ח שחובר על־ידי אחרים: האחריות הסופית היא בכל מקרה שלה.
     
     
     
     
    אורי, הפוסא הזה מופיע בבמה הלא נכונה.
    7/12/2012
    נכתב על ידי עמי, ת"א

    לפי הטוקבקים אין פה הרבה קוראים שמתלבטים בין מפא"י לבין שוק חופשי. אתה בסך הכל משכנע את המשוכנעים. פוסט כזה צריך להתפרסם בבמה שמגיעה לקהלים מגוונים יותר.
     
     
     
     
    נופלות או לא? לאביעד
    7/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר


    אביעד, כתבת:

    המאמר שגוי מיסודו, התוכנית של מפלגת העבודה היא לחמש שנים (ככה שאם מערכת חינוך נורמאלית צריכה תוספת של 18 מיליארד שקל ע"פ מפלגת העבודה, אז זה 3.6 מיליארד שקל בשנה) והחישובים ששאתה עושה הם כאילו כל התקציבים הם חד שנתיים. בנוסף אני מניח שתוספת של 0.5% למס בריאות היא לא הגדלה של מס בריאות בחצי האחוז, אלא העלאה של מס בריאות מ-3.1% ל-3.6% (ובהתאם למשכורות גבוהות יותר).



    אולי אני טועה, אבל אם כן, המספרים לא מסתדרים (לבד ממס בריאות, שם נראה לי שזה דווקא יכול להסתדר): חלק מההקצאה הוא תשלומים חד-פעמיים, אבל העיקר הוא תשלומים שוטפים שגודלם יגדל בהדרגה עד שיגיע לגובה הסופי (תשלום שנתי). לדוגמה, לפי וועדת טרכטנברג, מימון ילדים בגילאי 3-4 (כ-300 אלף) עלה למדינה 1.3 מיליארד שקל, והוועדה המליצה על תוספת חד פעמית (מחולקת לאורך חמש שנים) של 1.75 מיליארד שקל לבינוי ואחר כך על תוספת תקציב שוטפת של 1.8 מיליארד ועוד תוספת של מיליארד שקל לצהרונים באותו גיל. כלומר, על תקצוב של כ-13,600 שקל לילד.

    כאן דובר בילדים בגנים עירוניים, והעלויות של טיפול בילדים בני שנתיים הן, כמובן, גבוהות הרבה יותר. בהתחשב בכך שבטקסט התכנית מודגש שהחינוך יהיה "חובה" מובן שהוא יכלול את כל הילדים. הערכה זהירה היא שהעלות בגילאים אלו תהיה גבוהה הרבה יותר. מאליו ברור כי ההוצאה לחינוך ילדים בגיל זה אינה חד-פעמית אלא שוטפת ומתמשכת. אם נניח כי העלות של ילד בגיל שנתיים היא כ-3,000 שקל כי אז מדובר בתוספת תקציב שוטף של 5.7 מיליארד שקל. בתכנית מצוין סכום של 6.9 מיליארד שקל.

    דוגמה אחרת היא העסקת מורים עובדי קבלן. לנושא העסקתם הישירה (כלומר, על חשבון המדינה) מוקצים כאן 2 מיליארד שקל. ההערכות בנושא משתנות, אבל סבורים שיש 10-15 אלף כאלו. העסקתם של אלו בשכר נטו של כ-6,000 שקל תסתכם בעלות מעביד של 1.7 מיליארד שקל (אם מדובר ב-15 אלף מורים כאלו).

    דוגמה שלישית, שוב מתחום החינוך: מוצע להגדיל את ההוצאה לחינוך היסודי והעל יסודי לרמה המקובלת במדינות OECD והסכום הנקוב: 10 מיליארד שקל. מדובר בהגדלה של 50 אחוז בתחום הגנים, 33.2 אחוז בתחום היסודי ו-44 אחוז בתחום העל יסודי. לפי תקציב משרד החינוך מוקצים היום 29 מיליארד לחינוך יסודי, קדם יסודי ועל יסודי נטו (כלומר, בלי עלויות אמרכלות, מטה, וכדומה). לתועלת החישוב החסכוני, נאמר כי התקציב לשנת 2011 (כ-35 מיליארד שקל) יוגדל בשיעור הנמוך ביותר (33.2) ויצא כי התקציב השנתי יהיה 46 מיליארד שקל - הפרש של 11 מיליארד שקל בהוצאה השנתית.

    השתכנעת? אם לא, אולי תחשוב קצת יותר סוציאליסטית. ככה זה עובד:

    א. הוצאות הממשלה לשנת 2012 אמורות להיות 388 מיליארד שקל.
    ב. יש גירעון של 39 מיליארד שקל.
    ג. שטח משוחרר לא יוחזר. זה התקציב שלנו לנצח נצחים נשיקה במצחים!
    ד. מכניסים להילוך אוטו-סוציאליסטי, שבו אין לגובה המיסים או התקציב כל השלכה על הפעילות הכלכלית.
    ה. לכן, מונח כי הצמיחה הכלכלית תהיה 4.0113 אחוז בשנה, כי מספר עם כל כך הרבה ספרות אחרי הנקודה אינו יכול להיות בלתי־מדויק.
    ו. פותחים מחשבון ומקלידים 388 ועוד 39 כפול 1.040113, כפול 1.040113, כפול 1.040113, כפול 1.040113, כפול 1.040113.
    ז. יוצא לנו שתקציב 2017 יהיה 516.127 מיליארד.
    ח. מורידים מזה את התקציב הראשוני (423.988 מיליארד)
    ט. יוצא לנו 92.138 מיליארד שקל.
    י. תוספת התקציב הרצויה הייתה 92.17.
    כ. מ.ש.ל. התכנית עובדת!

    אני לא טוען, כמובן, שכך בדיוק מתנהלים הדברים. בהחלט ייתכן שלמי שכתבו את התכנית יש אקסל והם השתמשו בו בסעיף ו' ובסעיף ח'!
     
     
     
     
    רגע.. אז היא לא מאמינה שיימצא תחליף אנרגיה זול, ever?
    7/12/2012
    נכתב על ידי עמית

    כי אז, למה לשמור את הגז לעשרות שנים קדימה? הרי תוך 10 שנים מכסימום יימצא מקור של אנרגיה מתחדשת, כפי שהשמאלירוקים אומרים. מה הטעם לשמור את הגז לעתיד בו לא יהיה לו שום ערך, במקום למקסם רווחים עליו מייד?
     
     
     
     
    סבסוד תחבורה ציבורית
    8/12/2012
    נכתב על ידי אברהם רוזנבלום

    האם הנסיעות בשאר חברות התח"צ מסובסדות? וא"כ האם זה כל הנסיעות או רק נוער וותיקים?
     
     
     
     
    אורי, החישוב שלך בוצע בהערכה גסה. בפועל, עלות התוכנית לכל משפחה היא הרבה יותר גבוהה
    9/12/2012
    נכתב על ידי יהונתן אגם

    לפי אתר הלמ"ס מספר המשפחות לשנת 2011 עמד על 1,834,800
    ומספר ראשי משקי הבית עמד על 2,204,100.
    עלות התוכנית למשפחה היא הרבה יותר גבוהה לטעמי הן בחישוב משפחתי והן בחישוב למספר משקי הבית.
     
     
     
     
    לאברהם וליהונתן
    9/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    לאברהם רוזנבלום:
    כתבת: "האם הנסיעות בשאר חברות התח"צ מסובסדות? וא"כ האם זה כל הנסיעות או רק נוער וותיקים?"

    לפי משרד התחבורה אין סיבסוד לרכישת אוטובוסים בחברות אחרות ומכאן אני מניח כי לנסיעות יש סבסוד. העולים לקווים פרטיים אינם עושים זאת עם כרטיסיות צעיר או וותיק, ולכן הנחתי היא כי אין סבסוד כזה. לא חקרתי את הנושא מעבר לכך, ולכן לא אנסה לנחש מעבר לכך.

    ליהונתן אגם, "לפי אתר הלמ"ס מספר המשפחות לשנת 2011 עמד על 1,834,800 ומספר ראשי משקי הבית עמד על 2,204,100."

    הנתון שאתה מצטט, אם אני מבין נכון, הוא של משפחות יהודיות. לפי השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס (כאן) היו בישראל, נכון לשנת 2011, כ-2,204.1 משקי בית.
     
     
     
     
    קורע!
    9/12/2012
    נכתב על ידי גרופי

    חבל שלא ביטלת שליחת טיל לשמש וחזרה העלות של זה הרבה הרבה יותר גבוהה!, היינו מרוויחים פי כמה!
     
     
     
     
    אורי, כלל המקורות שבידי מצביעים על כך שנפלה טעות בחישוב שלך. מבקש שתעיין שוב במקורות הבאים
    9/12/2012
    נכתב על ידי יהונתן אגם

    מספר המשפחות לשנת 2011 בכלל המגזרים: 1,834,800
    מקור: http://www.cbs.gov.il/www/publications/meshek_bait/profil_mish.pdf
    מספר משקי הבית לשנת 2011 בכלל המגזרים: 2,204,100
    מקור: http://www.cbs.gov.il/www/publications/meshek_bait/profil_mb.pdf
    הנתון שהבאתי כלל לא מתייחס למשקי הבית היהודים בלבד אלא לכלל משקי הבית
    כך עולה מהנתון שגם אתה הבאת לפי המקור הבא: http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st05_01.pdf
     
     
     
     
    83% מס לעשירים - חישוב לא הגיוני!
    9/12/2012
    נכתב על ידי אורןה

    בסוף הרי מעניין אותנו כמה הנטו שלנו יידפק.
    החישוב שמסיק שעשירים שמרוויחים 40,867 ירוויחו 6,927 ש"ח נטו, נשמע לי לא סביר.
    היה הגיוני לחשב את הנטו החדש מול הישן ברמת הפרט, ע"פ העלייה במדרגות המס ומס הבריאות, באופן ישיר.

    אבל החישוב שנעשה השתמש בנתונים לא רלוונטיים כמו הגברת המיסוי על רווחי הון וגרוע מכך - הגדלת המיסוי על הון שחור - כדי לחשב את הנטו החדש והנורא, או להגיע למספר הדמגוגי 83% מס.

    לא סביר שהגברת האכיפה על תשלום מסים (מה שהוגדר כאן כהכנסות מהון שחור) תחשב להגדלה של אחוז המס הנגבה!
     
     
     
     
    שאלה ספציפית.
    9/12/2012
    נכתב על ידי אלון

    אורי, כשאתה עורך את החשבונות של נטל המס למימון התכנית של יחימוביץ' (וכן, אני שם בצד לרגע את המימונים הכפולים ואי-הדיוקים), האם אתה זוכר לאזן אותם מול הקיטון (לפחות לכאורה) בהוצאות? על תחבורה, על חינוך, על חשמל וכו'? כי להערכתי, זה מסר שמובלע בתכנית - ארגון מחדש של סדרי העדיפויות הכספיים של האזרחים. כיסחת את התכנית לעילא, אבל זה גורם לחוסר הכישרון של יחימוביץ' להסוות את הפער האידיאולוגי האמיתי בינה לבין הימין.

    בנוס, איך תסביר את העובדה שכל המומחים המעורבים בדו,ח לא ראו את מה שאתה כותב? זו שאלה כנה. אני מודע להטיות שמתרחשות אצל חוקרים שמנסים לקדם אידיאולוגיה, אבל ברמה כזו? זה לא קצת לא סביר?
     
     
     
     
    אורי, האם בדקת את הערות הטוקבקים?
    9/12/2012
    נכתב על ידי ארז

    ואם כן, האם תהיה הוגן דיו לתקן את הטור?
     
     
     
     
    והשורה התחתונה...:
    9/12/2012
    נכתב על ידי גיל

    מישהו משקשק כאן שתבוסתו של המועמד המועדף עליו (רמז: מתחיל ב-ר') תחזור על עצמה גם כאן.

    מזל שלנתניהו וחבורת הפאשיסטים שלו אין תוכנית בכלל, אחרת עוד היינו צריכים לקרוא ולנתח אותה...אבל זה בסדר..47% (....) מהתומכים של נתניהו לא יודעים לקרוא (חוץ מבסידור התפילה...) אז הם בין כה וכה לא יצביעו ל"עבודה"...
     
     
     
     
    בכוונתי להציג חישוב מתוקן כולל לכל הסעיפים
    10/12/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    בקרוב מאוד.
     
     
     
     
    למה אין טור פרידה בקפיטליסט היומי? לא יפה.
    10/12/2012
    נכתב על ידי דוד

     
     
     
     
    לגיל האחוס״ל הסמולני והמתנשא
    12/12/2012
    נכתב על ידי ניר

    קריאת תגובתך היהירה והמתנשאת משהו (והאופיינית לכשכמותך) דווקא גרמה לי נחת.
    בעוד הקבוצה המצטמצמת של קוראי הארץ (כמוכי ירח / נפגעי כתות) ממשיכה להטיל יהבה על תוכניות ופנטזיות לא רלוונטיות ולא ריאליסטיות כמו; התכנסות, אוסלו וסוציאליזם קומוניסטי מסוכן (כנראה כיוון שגבולות השיח ב׳הארץ׳ מצומצמים לגבולות השמאל הראדיקלי בלבד), עושה רושם שרוב העם התפכח מהאשליות ונוטש את קבוצת הפנטזיונרים ה׳אינטלגנטים׳ (בעיני עצמם) שהציגו קונצנזוס מסולף, ועתה, נראה שהבוחר, שמצבו הכלכלי מעולם לא היה טוב יותר בהשוואה הסטואית והשוואה בינ״ל, עומד לבחור בקבוצת הימין שהאידאולוגיה הכלכלית שלה הגדילה את הרווחה הכללית במדינה בצורה המשמעותית ביותר אי פעם. דווקא ביבי (ממשיכו של בגין) הפך את המשק הסוציאליסטי ההסתדרותי ריכוזי למשק מערבי פתוח ומפותח.
    אנשי המחאה ברוטשילד הפגינו גם על דברים נכונים (ריכוזיות ומכסי מגן גבוהים שגרמו למונופולים דורסניים) אולם הגרעין - אנשי הסמול הראדיקלי האחוס״לים הפגינו בעיקר נוכח חילופי האליטות בחברה הישראלית (מאשכנזים חילונים שמאלנים לאליטה רב תרבותית).
    *הח״מ הינו אשכנזי חילוני ימני
     
     
     
     
    ניתוח מעולה
    13/12/2012
    נכתב על ידי חזי שטרנליכט

    זה ניתוח מעולה. אין לי משהו שנון להגיד. כשעיינתי בתוכנית לראשונה, פשוט לא האמנתי מי יכול להעלות כזה דבר על הכתב.

    הכותב של התוכנית, ככל הנראה אחד מראשי המטה של יחימוביץ (ואני חושד שלא היו באמת "מומחים" שכתבו את התוכנית, או גרוע מכך, שהיא נוסחה על ידי אנשי מדעי החברה שמומחים בלהכין תוכניות חומש), צץ לאחרונה בדה-מרקר וענה לחלק מהביקורת המופנית כנגד הדבר הזה.

    בכל מקרה, על המקרר שלי אני תולה את הכתבה הזאת, סמל ומופת.
     
     
     
     
    Apple iPhone לכל פועל!
    13/12/2012
    נכתב על ידי אשר פט

    הנאיביות של כותבי המסמך מתגלה ברוב הדר בהצעה לפתח "אפליקציות מבוססות SIRI" - דע-אקא - כל פועל יהיה זכאי לא סתם לטלפון פלבאי - לא, יוצרי מסמך מפואר זה רומזים ששלי תחלק iPhone לכל פועל! Apple הוא מותג של סנובים מהמעמד הביניים הגבוה - ואלא הם כותבי המסמך. כמה מגוחך!
     
     
     
     
    אשר - התבלבלת במשמעות SIRI
    15/12/2012
    נכתב על ידי אורןה

    מדובר בתקן למידע זמן-אמת על תחבורה ציבורית. מודה שזה מבלבל.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Service_Interface_for_Real_Time_Information
     
     
     
     
    מיד בשורה הראשונה ניכרת התייחסותך המזלזלת והלא עניינית
    17/12/2012
    נכתב על ידי משה

    "התכנית לכלכלה הוגנת של שלי יחימוביץ', תחת השם התמוה Yair312".
    האם שלי יחימוביץ' אחראית לקריזות של מעלי הקבצים בלמהנט?
    אם היית הולך לאתר שלה היית מגלה שלקובץ יש שם כלבבך - פלאן2013 (http://www.shelly.org.il/sites/default/files/files/plan2013.pdf). נחה דעתך?

    למען האמת נראה שרוב דבריך מופרכים וחסרי שחר, ובחל להעמיס על השרת שלך. רק הערה אחת: "התרשים הנלווה, אגב, מצביע על עליה בשכר המינימום, שנקבע כי היא "בזכות מפלגת העבודה" אף שרמת שכר המינימום קבועה, ביחס לשכר הממוצע, כבר 14 שנה)."
    ואני שואל: האם העובדה ששכר המינימום ממשיך להיות קבוע ברמתו ביחס לשכר הממוצע אינו בזכות מפלגת העבודה?

    טוב, ביי