מצעד הטמבלים
 
Facebook עמוד הספר (שלי! החדש!) בפייסבוק
very small קנייה מקוונת (בהנחה קורצת)



מצעד הטמבלים
הדירוג במצעד הטמבלים, כפי שתראו, מבוסס על עקרון מדעי פשוט, אותו ניתן לנסח בזהירות כך: זו דעתי ואני מסכים איתה. יש שאלות? יפה.
  • משה מטלון ואורלי לוי: מציעים להגביל את הריבית המרבית בבנקים. זה לא ישפיע לרעה על לווים בסיכון גבוה. זה לא מטומטם ברמות מופלגות. בכלל לא.
  • מרב מיכאלי: טוב... אני לא חושב שיש באמת צורך להמשיך. בכל זאת, הנ"ל כתבה השבוע מאמר אידיוטי במיוחד על חוק הספרים. לטעמה, הממונים על ההגבלים העסקיים החוזרים ואומרים שהשוק תחרותי לא מבינים כלום כי יש שתי חברות גדולות בשוק (כך במקור) אחר־כך היא מפגיזה עם הטיעון שסגירת חנויות ספרים קטנות היא פגיעה בחופש העיסוק. בשיטת התרנגולת-העיוורת יש לה גם הצעה אחת שימושית: הורדת המע"מ על ספרים. (בצד, עדיין ב"הארץ" ועדיין בשיטת התרנגולת-העיוורת, לבני ציפר יצא להיות צודק וענייני כאשר קבע: "כל שהייתי רוצה הוא שיקראו את מה שכתבתי, בכל מחיר, וזאת צריכה להיות כמדומה שאיפתו הצנועה של כל סופר."
  • ג'וליה פרלמנטו: האמת היא שעד היום לא הייתי מודע לתופעה הזו. הגברת גורסת כי יש מזימה סודית ונוראה לנקות את הסודנים מנווה שאנן כדי להפוך אותה לשכונת יוקרה לבורגנים. העזר העובדתי היחיד לטענה הוא שנדמה לה שהיא מבינה את המילה "ג'נטריפיקציה." אנשים מן המעמד הבינוני-גבוה נכנסים לשכונות חלשות, משפצים, בונים ומקימים עסקים ואז האוכלוסיה משתנה כי התושבים הקיימים "כבר לא יכולים להרשות לעצמם לגור שם" (כלומר, כך קוראים אצלה למצב בו בן השכונה מוכר את דירתו הדלה במחיר טוב למישהו אחר). אמנם נווה שאנן היא ביב־שופכין כבר עשרות שנים, ולמצבה העלוב הנוכחי הידרדרה כבר לפני יותר מעשרים שנה, מהן לפחות 15 לפני הסודנים, אבל מילא. מה שלא ברור זה איך ב"הארץ" מעניקים מקום לחיב"סית הזו. תמוה.
  • יאיר לפיד: הוא בטוח אמר משהו השבוע, לא? טוב, אם אתם מתעקשים, הוא הציג את משנתו בתחום הדיור. בעקרון, בתחום הדיור, תכניתו לבניית מבנים להשכרה לטווח ארוך במימון גופים מוסדיים אינה רעה, אך הוא לא מבין איך עובדת כלכלה. תכניתו היא כי המבנים יבנו ויתופעלו על־ידי חברות נדל"ן ואחרי שלושים שנה יועברו לרשות המדינה. כלומר, התשואה הגולמית חייבת להיות מינימום 3.3 אחוז, ובהתחשב בעלות הניהול, השיפוץ וההשקעה במבנים לאורך השנים, ככל הנראה 5 אחוז כרף מינימום (סביר יותר, 6 אחוז ברוטו לשנה). עם החזר כזה, סביר להניח שהדירות שייבנו תהיינה באיכות נמוכה במיוחד ובאיכות תחזוקה בעייתית. הפתרון של לפיד: המדינה תבטיח למוסדיים תשואה ובטחונות על הכסף. אלוהים שבשמיים!
  • אנסטסיה מיכאלי: טוב... אני לא חושב שיש באמת צורך להמשיך. מימרת ה"הומואים מסכנים, בסוף הם מתאבדים בגיל 40" כבר הפכה ל... נו, טוב. בכל זאת, מדובר בדוגמנית לשעבר. זה כמו שחקני כדורגל: אם מנת המשכל שלך מעל ל-90 לא נותנים לך לעלות על המגרש.
  • שאול מופז: טוב... אני לא חושב שיש באמת צורך להמשיך. בכל זאת, הנ"ל נשא דברים השבוע בפני ראשי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וגרס כי יש לשתף את המעסיקים והעובדים בקבלת החלטות לגבי תקציב 2013. מה המשמעות של זה? רק הוא יודע.

    כפי שניתן לראות בתרשים השקרי הבא
    פול קרוגמן, האיש והלסלוס הלא רצוני (שמתם לב?) רוכבים שוב. והפעם בתכניתנו, אסטוניה. חכו רגע, זה נעשה מעניין בהמשך. בהערה קטנה בבלוגו בניו־יורק טיימס כתב קרוגמן:

    אז ירידה - ברמת שפל - נוראית, ואחריה התאוששות משמעותית אך עדיין לא שלמה. יותר טוב מהיעדר התאוששות כלל, כמובן - אבל זה מה שנחשב היום לניצחון כלכלי?


    את הדברים ליווה קרוגמן בתרשים הבא, המדגים עד כמה ההתאוששות בלתי שלמה:



    מעט רקע. כשפרץ המשבר הכלכלי והכה באסטוניה נהגה אסטוניה כמדינות אחרות והגדילה את הוצאותיה. בתחילת שנת 2009, עם זאת, הנהיגו ראשיה מדיניות שקרוגמן היה מתאר, בתמצית, כאיכסה-פיחסה-גועל-נפש-זיפת. כלומר, במקום הרחבה תקציבית, כפי שקיינסיאני טוב כמו קרוגמן היה ממליץ להם לעשות, הם אמצו מדיניות של צנע חריף והידוק חגורה.

    התוצאה, כצפוי ולפי הספר, הייתה שפל מהיר וחריף מאוד, שעה שהכלכלה 'פולטת החוצה' את העסקים הטובים פחות. הציפייה של חסידי הצנע הייתה לשפל כלכלי חריף מאוד, שיימשך בין שנה וחצי לשלוש (בהתאם למשך הצמיחה ולהיקף הקצאת המשאבים לעסקים כושלים), ויסתיים בהתאוששות מהירה יחסית. במקרה של אסטוניה, שלא הייתה עמוסה חוב פנימי או חיצוני גדול, ניתן היה לצפות להתאוששות מהירה אף יותר. הציפיה של קיינסיאנים בנוסח קרוגמן, לעומת זאת, הייתה לשקיעה לשפל מתמשך, שקשה מאוד לצאת ממנו בלי צעדי הרחבה.

    ביולי 2010, כשנה וחצי אחרי התחלת מדיניות הצנע החריפה באסטוניה, קרוגמן הרגיש שיש לו ביד קלף מנצח:

    הדוגמאות העכשוויות למדיניות צנע אינן מעודדות. אירלנד הייתה חייל טוב במשבר הזה, ויישמה בנחישות קיצוצי הוצאה חריפים. התגמול שלה היה ירידה ברמת שפל [הביטוי חוזר, ולא במקרה, א.ר.] והשווקים הפיננסיים ממשיכים להתייחס אליה כאל סיכון חדלות פירעון חמור. חיילים טובים אחרים, כמו לטביה ואסטוניה, הצליחו אפילו פחות—וכל שלוש האומות סבלו, תאמינו או לא, משפל חמור יותר בתפוקה ובתעסוקה מאשר איסלנד, שנאלצה בגלל סדר הגודל של המשבר לאמץ מדיניות פחות אורתודוקסית.


    הסבר בצד: אירלנד נמצאת במצב קשה מאוד, אבל הסיבה היא חוב גרגנטואי שנטלה על עצמה עם קריסת הבנקים שלה. המדיניות הפחות אורתודוקסית של איסלנד הייתה פשוט התכחשות לחובותיה (ולמעשה, חדלות פירעון).

    חצי שנה מאוחר יותר, בינואר 2011, החל הביטחון הקרוגמני להתערער:

    הדוגמה המושלמת כאן הן המדינות הבלטיות: אסטוניה, ליטא ולטבייה... הן נואשות לזכות ביתרונות לטווח ארוך שהם מאמינים כי יקבלו מהצטרפות לגוש האירו... ולכן הן מוכנות לשאת צנע פיסקלי חריף עם ירידה הדרגתית בשכר, בתקווה לשקם את תחרותיותן...

    האם המדיניות הזו הצליחה? תלוי איך מגדירים "הצלחה." האומות הבלטיות הצליחו, במידה מסוימת, להרגיע את השווקים, הרואים בהן סיכון פחות בהשוואה לאירלנד, שלא לדבר על יוון. בינתיים, השכר ירד... 10 אחוז בליטא ובאסטוניה. אבל כל זה בא במחיר כבד: המדינות הבלטיות חוו ירידה ברמת שפל כלכלי [מה אמרתי לכם? א.ר.] בתפוקה ובתעסוקה. נכון שהן צומחות שוב, אבל כל הסימנים מורים על כך שיידרשו עוד שנים רבות עד שהן תצלחנה להשיב עטרה לישנה.

    הערתו העכשווית של קרוגמן, על־אף מראית העין של המלומד היורד ממגדל השן שלו ומעיר על הבלי העולם בחיוך דק ואירוני ("מאחר שאסטוניה הפכה לפתע לנער הפוסטר של מגיני הצנע"), נוקט למעשה מתקפת התגוננות, כנגד התפוררות טיעוניו הקודמים.

    הסערה שחוללו דבריו של קרוגמן הייתה כמעט מיידית, וחלק ניכר ממנה יש לזקוף לזכותו של נשיא אסטוניה. הנ"ל, תומאס הנדריק אילבס (דומני שאייתתי נכון. אולי. לא בטוח) צייץ בתגובה:

    הבה ונכתוב על משהו שאיננו יודעים עליו דבר ונהיה יהירים, מתנשאים ומרוצים מעצמנו: אחרי הכל, מדובר בשווארצעס: קישור למאמרו של קרוגמן

    אני מנחש שפרס נובל בסחר [בינלאומי. א.ר.] משמעו שאתה יכול להטיף בנושאים פיסקליים ולהכריז על ארצי כ"ארץ שממה." זה בטח קטע של פרינסטון נגד קולומביה.

    נשיא אסטוניה, כי־כן, למד באוניברסיטת קולומביה, שעה שקרוגמן למד בפרינסטון מרצה בפרינסטון (תיקון: שאול). והנשיא המשיך:

    אבל, כן, מה אנחנו מבינים? אנחנו סתם מזרח אירופים טיפשים ובורים. לא נאורים. יום יבוא וגם אנחנו נבין. נוֹסטרָה קוּלפָּה [אשמנוּ).

    הבה נחרבן על המזרח אירופים: האנגלית שלהם גרועה, הם לא מגיבים ועושים את מה שהסכימו לו ובוחרים מחדש ממשלות אחראיות.


    התגובה העסיסית עוררה, כמובן, להט רב בקהל חובבי הכלכלה, הרגיל לעימותים חריפים, אך הרבה פחות ססגוניים. אחרי הכל, כמה פעמים מזדמן לשמוע מישהו חובט בחתן פרס נובל כמי שאינו מבין דבר בתחום כלכלי כלשהו? אילבס, אגב, גדל בניו־ג'רזי שבארצות־הברית והוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה. הוא גם סוציאל-דמוקרט.

    האשמה חריפה נגד קרוגמן העלה דניאל מיטשל מ"מכון קאטו" שטען כי קרוגמן חוטא בכשל אי־הכללה הנובע מהטיית האישור שלו. כלומר, שהתרשים שהוא מביא מנוער בכוונה מנתונים שאינם תואמים את הנחתו. לפי מיטשל, קרוגמן חוטא פעמיים: פעם אחת, כשהוא מביא נתונים רק משנת 2007, תוך התעלמות ממה שהתרחש קודם לכן; ופעם שנייה כשהוא אינו מציין כי בשנה הראשונה (בשנת 2008 ועד תחילת 2009) נקטה אסטוניה דווקא מדיניות מרחיבה (כלומר, יצרה בפעם הראשונה מזה שנים גירעון בתקציב הממשלה).

    בדקתי את הנתונים. איני יכול למצוא תמיכה לטענה כי יש קשר בין המדיניות המרחיבה בתקופה הראשונה לירידה בתמ"ג—סביר להניח כי ירידה כזו הייתה עשויה להתרחש תחת כל מדיניות, אך אין ספק כי מדיניות הצנע עבדה עבור האסטונים (כפי שעבדה עבור השוודים, הניו־זילנדים, הקנדים ואחרים, שצמצמו את תקציב הממשלה).

    Estonia GDP 1995-2012

    כפי שניתן לראות בתרשים, בשנים 2005-2007 חרגה הצמיחה בתמ"ג באסטוניה מהממוצע הרב שנתי (בערך 5.2 אחוז לשנה של צמיחה בתמ"ג) ותפחה ל-10 אחוז לשנה בשלוש השנים האלו. העונש לא אחר לבוא, אך מדיניות הצנע, ככל הנראה, סייעה ביצירת נפילה דמויית V, כשבשנת 2011 כבר הסתמנה חזרה לשיעורי הצמיחה הרב־שנתיים הרגילים (הדבקה של הפיגור שנוצר מבחינת צמיחה בהשוואה לגידול הרגיל בתמ"ג ידרוש עוד כשלוש עד ארבע שנים בקצב צמיחה סביר—מה שלא סביר שיקרה).

    התרשים גם מראה כי קרוגמן, אכן, לוקט לו את הנתונים מנקודת המוצא הנוחה לו—שיאה של התנפחות שנמשכה מספר שנים—ו'מסתיר' את מה שהתרחש קודם לכן.

    למסקנה דומה הגיעו בגלובל-פוסט. הכותב, דיוויד קייס, מתוודה כי עמדת גלובל-פוסט (השייך ל-CNBC) הייתה אוהדת מאוד לקרוגמן (ואף הושפעה ממנו) אך ניתוח פרטי התמ"ג משנת 2002 (לפי אירוסטט) מביא אותו למסקנות גרפיות דומות לאלו שהתקבלו כאן. "מדוע הצמיד פרופ' קרוגמן את התרשים שלו לשיאה של הבועה האסטונית?" הם שואלים, "האם אין הדבר מעיד בסך הכל על־כך שאסטוניה עדיין לא השיבה לעצמה את ערכי בועת החוב של 2007?"

    עמדה קוטלת יותר ניתן לשמוע ב"וויקלי סטנדרט" מהכלכלן סטיב הנק ב"וול־סטריט ג'ורנל" (העוין מאוד לקרוגמן)



    אז מה נסגר עם הדבורים?
    קלקלו לחברים ב"היעלמות הדבורים" את התאוריה. לא מדובר, ככל הנראה, במדביר חרקים מסוכן ואפילו לא בקרינה ממכשירים סלולריים. "הארץ" מדווח, לפי מחקר חדש ב"סיינס" כי מדובר, ככל הנראה בווירוס הכנפיים המעוותות המועבר על־ידי קרדית וארואה (למעשה, וארואה דסטרוקטור, Varroa destructor).

    זה לא מדויק, כמובן. הקשר בין וארואה דסטרוקטור והעברת וירוסים בין דבורים תועד כבר לפני שנה, ושנתיים. יש הסכמה הולכת ומתרחבת כי הסיבה לתסמונת קריסת הכוורות, שגרמה להיעלמותן של הדבורים היא אחד או יותר מהפתוגנים האלו (יש ארבעה וירוסים בולטים כאן).

    מכל מקום, אסור להיחפז בעניינים אלו וכדאי להמתין לחוות דעת מומחה מהמשרד להגנת הסביבה ולפסיקה סופית של גלעד ארדן.

    הפנסיה של יחימוביץ'
    שלי יחימוביץ' מגלה כי לפני שהתפנתה לחיים הפוליטיים הרוויחה משכורת גלובלית של כ-54,000 שקל (דקה 46 בהקלטה המצורפת). לפי אשף הנטו של חילן טק, עם כל הניכויים כחוק, שכר כזה היה מניב נטו של כ-27,348 שקל. עתה, כחברת כנסת, שכר הברוטו שלה הוא 36,000 שקל, כשהנטו הוא 20,294. כלומר, פער של כ-7,000 שקל בנטו (הפער קטן בעיקר בגלל תשלום גדול בהרבה למס ההכנסה).



    משכורתו של חבר כנסת אינה נמוכה בהשוואה בינלאומית, אבל עדיין יכולה יחימוביץ' לטעון כי ערכה קרבן מסוים והפחיתה משכר הנטו שלה סכום של כ-84,000 שקל.

    אם נתעלם לרגע ממשכורות נוספות (האם יו"ר מפלגת העבודה מקבל משכורת? וראש האופוזיציה? איני יודע), הפחתה זו מתאזנת במידת מה בגידול בהפרשה הפנסיונית. ההפרשה בתנאים רגילים מזכה את העובד בערך בשני אחוז לשנה בפנסיה (0.166 אחוז לחודש). בכנסת, ההפרשה השנתית גדולה הרבה יותר (כארבעה אחוז לשנה או 0.33 אחוז לחודש). כלומר, אם מניחים (נכון? סביר?) כי תחת כיפת השכר הגלובלי הגבוה של 54,000 מסתתרת הכנסה נמוכה הרבה יותר לצורך חישוב פנסיה, שעה ששכר חברי הכנסת קבוע, יחימוביץ' צוברת היום תשלום חודשי בהיקף של כ-120 שקל לחודש כחברת־כנסת, לעומת צבירה של כ-70 שקל בעבודתה הקודמת (אם מניחים כי כל השכר הוכר לצורך חישוב הפנסיה כי אז הצבירה החודשית במשרה הקודמת היא 90 שקל).

    מכאן נובע כי להטבה הפנסיונית העדיפה כחברת כנסת יש משקל לא מבוטל: פער של 600 שקל לשנה (לפי צבירה נמוכה יותר בעבודה הקודמת, פער של 50 שקל לחודש) או 360 שקל בשנה (לפי צבירה על כל השכר, פער של 30 שקל לחודש). אותו סכום מתפרש על פני כל השנים בהן תזכה יחימוביץ' בתשלום גימלאות. אם נניח 17 שנים של תשלומי גימלאות, כי אז ערך ההטבה השנתית הוא בין 73,440 שקל ל-122,400 שקל.

    אם ננקוט דרך של פשרה בין שני הערכים, כי אז יתברר כי הערך של ההפרשה הפנסיונית השנתית של יחימוביץ', בחיסור הפרש התשלום בנטו בעבודתה הקודמת, הוא כ-13,300 שקלים לשנה. או, במלים אחרות, עם המעבר מכס המגישה בערוץ 2 לכנסת תנאי השכר שלה, בסיכום כולל, הוטבו ב-1,108 שקל לחודש. בחישוב לפי ברוטו בעבודתה הקודמת, מדובר בעליה של כשלושת אלפים שקל בברוטו (57,000 שקל).

    עד כאן ביחס לקרבנות.

    גרמניה צריכה לחזור למארק
    מאמר יפה של גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס-נשואה, הקורא לגרמניה לשוב אל המארק. וברוח דומה, מכתב שלי לאנגלה מרקל ב"מעריב."

    החובבן
    ראיון מעניין של אדוארד קליין עם אחד ההיסטוריונים שהשתתפו במפגשי ההיסטוריונים עם ברק אובמה (היו שלושה כאלו, האחרון בשנה שעברה). קליין הוא כותב הספר "החובבן: ברק אובמה בבית הלבן."

    מודמים!
    ובאגף המידע הקריטי והחיוני, מידע על הרכב צליל החיוג וההתחברות של מודמים ישנים. נוסטלגיה במיטבה (מ/כ לגונזו).




    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (13)
     
     
    אין לי מילה אני
    15/6/2012
    נכתב על ידי שאול

    אבל אני עומד בהבטחתי לא לריב - כי אין טעם, אז רק פירגונים וניטפוקים:
    קרוגמן מלמד בפרינסטון, הוא לא למד שם. הוא למד בייל לקולג' ואז עשה דוקטורט, כמו כולם, ב MIT.

    מסכים עם על השאר.
     
     
     
     
    טעיתי - טעות מטופשת של חוסר תשומת לב...
    15/6/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    אגב, דומני שזה נאמר בבדיחות הדעת (פרינסטון מול קולומביה) שהרי הקריירה של אילבס בעולם האקדמי, ובכן, אינה קיימת. גרוע משגיאתי, המאמר שממנו לקוחים הציטוטים (והוא מקור הבלבול שבחוסר תשומת לב שלי) מבלבל באמצע הדברים בין נשיא אסטוניה (שהוא דמות חביבה וייצוגית, אבל לא באמת קובעת את המדיניות) ובין אנדרוס אנסיפ, ראש הממשלה, וקובע כי אילבס נחשב "סמל סקס" (בשביל זה צריך הרבה דמיון) שעה שהכוונה כנראה לאנסיפ.
     
     
     
     
    הזמנת תגובות לא ענייניות... אז הנה:
    16/6/2012
    נכתב על ידי עירית לסטר לוי

    1. כמה שאתה יפה ומרשים! (ראיתי את ערב חדש)
    2. על איזה כוכב אתה יושב שנותן לך לראות את הדברים כל כך מגבוה ובפרופורציות הנכונות (כנראה, כי אני לא מבינה בדברים האלה).
    3. נהניתי לראות ולשמוע אותך אחרי כל כך הרבה שנים. אולי אפילו אנסה להציץ בספר, אחרי שהבנתי שכתבת כך שגם אמא תוכל להבין... ואני אמא.
    4. חיבוק וברכות חמות!
    חברה של אמא
     
     
     
     
    ראש האופוזיציה משתכר כשר
    16/6/2012

    ראש האופוזיציה משתכר כשר
    קישור

    [הערת המערכת: תודה על התיקון. לא ברור אם הצבירה לפנסיה היא לפי שכר זה או לפי שכר חבר כנסת]
     
     
     
     
    ועוד קישור שווה קריאה
    16/6/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    הבעיה של קרוגמן והקיינסיאניזם (נכתב על־ידי אחד מהמשפחה, וברוח אוהדת מאוד).
     
     
     
     
    לעירית ולמר שרבני
    16/6/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    לעירית,

    תודות מאליפות.

    כל זה רק גורם לי צער על שלא הייתי חרוץ דיי לשלב איורונים קטנים בשולי העמודים, כפי שביקשתי לעשות בתחילה - מה שהיה עשוי לשובב את לב המשתעממים.

    ניחא. וברוח התגובה הבלתי עניינית, בקשתו של מר אודי שרבני משייקה לוי מן הגשש החיוור. שרבני ניסה להעלות סרטון של הגשש החיוור, אך במהרה התחוור לו כי לוי אינו מתיר העלאת סרטים בלתי חוקית כזו. הוא פנה, לפיכך, במכתב אישי ללוי, בו הפציר בו, למען התרבות הישראלית, להתיר העלאה בלתי חוקית כזו, כדי שהדור החדש יכיר אף הוא את הגשש החיוור. ואת התרבות הישראלית בכלל.

    והוא צודק לגמרי. תחשבו על זה - מהי הפנסיה של שייקה לוי או של גברי בנאי (תקליטורים, די-וי-די; צפיות עם פרסומת ביו-טיוב) לעומת זיכרון הנצח שמבטיחים סרטים באיכות ירודה ביו-טיוב.

    ברוח זאת, אני מפנה קריאה למר שרבני לחלק חינם את ספרו ""למה אתה לא מחייך." הספר ראוי שאנשים יקראו אותו ויכירו אותו. המחיר של הספר הוא רק מכשול, למעשה, ולכן נטלתי לעצמי את הזכות ליצור ממנו פי-די-אף שיופץ חינם לכל דורש... אני בטוח שמר שרבני ישמח להיות שותף בתהליך הזה. ב"הווה המתקיים לאינסוף" של האינטרנט. לא כך?
     
     
     
     
    תגובה
    16/6/2012
    נכתב על ידי גרי

    האם אתה חושב שסופרים בישראל כותבים לצורכי פרנסה? האם אתה מבקש להתפרנס מהספר שכתבת? אין לי מושג כמה עותקים צריך למכור מספר עיון כדי שזה ייחשב כספר שנמכר טוב (אני משער שבין 5,000 ל-10,000 עותקים) או כמה כסף הסופר רואה מכל ספר (נניח 2 דולר נטו אחרי 5,000 העותקים הראשונים, כלומר בין 0 ל-10,000 דולר עבור ספר שנמכר טוב, אבל אני סתם זורק). אני לא מזלזל בסכומים האלה, אבל לא בשביל זה אתם כותבים. שייקה וגברי חיים ממכירות DVD? אני בספק. חוץ מזה, אפילו מערכון אחד אין ביו טיוב. זה מצער.
     
     
     
     
    ועוד קישור שווה קריאה באותו נושא
    17/6/2012
    נכתב על ידי שאול

    ניר חיימוביץ' (Duke) והנרי סיו (UBC) מושכים הרבה אש ועניין עם הטענה הבאה:
    יכול להיות שהעבודות שהלכו לאיבוד במהלך המיתון הלכו לאיבוד בגלל היעדר ביקוש מספיק. אבל הן לא חוזרות גם אם הביקוש יחזור.
    מה שהם טוענים (בפישוט ניכר) הוא שבמהלך מיתונים, כשמחזורי המכירות נמוכים, חברות מנסות דברים חדשים, טכניקות חדשות, וכו', ומוצאות דרכים להתייעל. למעשה, אחת התופעות הכי חשובות בשוק העבודה בארה"ב בעשורים האחרונים - הקיטוב של שוק העבודה, כלומר היעלמות עבודות הביניים (נשארו בעיקר עבודות ממש טובות, ועבודות ממש גרועות) קרתה כולה רק במהלך מיתונים! שוק העבודה חזר מהמיתונים עם ביקוש לעובדים ברמה גבוהה, ביקוש לעובדים ברמה נמוכה, ופחות ביקוש לעובדים באמצע. הנתונים שהם מביאים מאד משכנעים.

    עכשיו, לא רק שזה עוזר להבין את הקיטוב בשוק העבודה, אלא שזה מוסיף טיעון מאד מאד מעניין לדיון של מחסור בביקוש נגד אבטלה מבנית: אולי האבטלה נוצרה בגלל היעדר ביקוש, אבל להחזיר את הביקוש לא יחזיר את מקומות העבודה שאבדו. החברות למדו להסתדר בלי העובדים האלו.

    כמו שניר והנרי מסכמים בעצמם, זה רק המחקר הראשון שבוחן את האפשרות הזו, ומן הסתם יעסקו בזה עוד הרבה. אבל זו תרומה משמעותית לדיון של היעדר ביקוש מול אבטלה מבנית.

    למיטיבי לכת:
    http://tinyurl.com/859jzf4
     
     
     
     
    איך שכחת לספר לנו על זה-
    18/6/2012
    נכתב על ידי עומר

    http://velvetunderground.co.il/?p=18779

    תירוצים?
     
     
     
     
    עוד לינק
    18/6/2012
    נכתב על ידי שומר הלילה

    לאלה אשר אינם מיטבי-לכת:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html
     
     
     
     
    חסר הקישור למאמר של אלפר
    18/6/2012
    נכתב על ידי אסף רומנו

    גרמניה צריכה לחזור למארק
     
     
     
     
    הסברים נפתלים ביותר לתופעה שניתן להסבירה בפשטות
    18/6/2012
    נכתב על ידי גונזו

    ההתאוששות איננה התאוששות אמיתית.
    אין יפה מהדברים האלו כדי להדגים את הנתק שקיים בין הכלכלנים לבין התופעה אותה הם חוקרים כביכול. אבטלה היא מצב של מצוקה כלכלית, האין קיומה באופן מקיף באכלוסיה מעיד על קיומה של מצוקה גדולה באוכלוסיה, האין זה מה שקרוי "שפל כלכלי"?
     
     
     
     
    אסטוניה אהובתי
    19/6/2012
    נכתב על ידי מיכאל

    מוזר איך אסטוניה הצפונית והזעירה השתרבבה לראש החדשות הכלכליות?
    אסטוניה היא ארץ שגם בתקופת השלטון הסובייטי הצטיינה במשק מפותח ורמת חיים גבוהה משאר הרפובליקות של בריה"מ ז"ל. העם שיושב שם הוא עם חרשן, וורקוהוליסטי, שקט, לא מרבה בדיבור, מנומס וקריר לרוב. העיר טאלין היא יפיפייה מדיאבלית עם מגדלים, כנסיות ובתים מלפני חמש מאות – תשע מאות שנה. יש עוד כמה ערים עתיקות עם רחובות צרים ומפותלים ברחבי אסטוניה שכיף להסתובב בהן. הנוף מישורי ופסטורלי, הכבישים חלקים, התנועה זורמת ומסודרת. המזון איכותי וטעים, בעיקר מוצרי חלב. הייתי באסטוניה פעם, והיום נחמד להיזכר...
    לא היה לי משהו כלכלי לכתוב, אבל אורי ביקש תגובות לא ענייניות, אז הנה תרמתי אחת.