דב בראש, והתגנבות יחידים של יחימוביץ'
 


שבוע שישי למצעד הפופוליזם של הצעות החוק בכנסת עם התבהרות בתמונת הצמרת, כניסה מרשימה למצעד של שלי יחימוביץ' ושובה של לוי-אבקסיס לתמונת הצמרת. יריעת הצעות החוק המורחבת (200 הצעות!) חובקת את כל הצעות החוק הפרטיות שהוגשו מסוף דצמבר בשנה שעברה ועד היום. ויש גם שיאן פופוליזם חדש והפתעות נוספות. כדאי לשים לב לכך שהפעם איננו ביריעה אחת את כל הצעות החוק, אלא רק את אלו שנוסף להן סיקור השבוע. הרשימה פשוט ארוכה מדי.

את הרשימה המלאה תוכלו למצוא כאן.

הנתונים החשובים ביותר:
  • מספר ההצעות שנסקרו: 200
  • מספר ההצעות שדורגו: 144
  • מספר חברי הכנסת שדורגו: 88
  • הציון הממוצע להצעת חוק: 31.94 (נטייה של 19.75 אחוז לפופוליזם)
  • הציון הממוצע של חברי הכנסת: 33.99 (נטייה של 28.8 אחוז לפופוליזם)
  • עלות כל הצעות החוק: 46,926,778,800 שקל

    מבחר פופוליסטי
    השבוע זימן לנו מבחר דליל במקצת של הצעות חוק, אך עדיין יש פנינים פופוליסטיות ואנטי-פופוליסטיות.
  • יוצאים בשאלה הם עולים חדשים: הצעה אווילית במיוחד באה מכיוון מרצ, המבקשת להחיל סל קליטה הדומה לזה של עולה חדש על יוצאים בשאלה. מעבר לשינוי באופי החוק והחלתו על קבוצה אמורפית לחלוטין (מיהו יוצא בשאלה? למה רק חרדים שיצאו בשאלה זכאים לסל? ומה עם חוזרים בתשובה—להם אין קשיים?) יוצא ממנו כי למחוקק מותר להעניק הטבות כרצונו למי שמחזיק בהשקפות החביבות עליו. מחר, כשמישהו מאגודת ישראל יבקש להעניק "סל קליטה" לחוזר בתשובה, במרצ מאוד יכעסו—אבל את הדייסה המטופשת הזו הם בישלו.
  • חוק הטמטום בתעסוקה: ההצעה הפופוליסטית של השבוע היא הנמצאת תיקון לחוק שירות התעסוקה של אברהם מיכאלי, שלי יחימוביץ' ושות' המבקש לשוב ולהפקיד בידי שירות התעסוקה את הבלעדיות על השמת עובדים. היום רק אחוזים ספורים (קצת יותר משני אחוז, לפי חישובי) חיפשו עבודה תוך הסתמכות על לשכות התעסוקה כמקור עיקרי—אבל למחוקקים זה לא ממש מזיז. עם קצת רצון, הם סבורים, אפשר לשנות את כיוון כוח המשיכה.
  • הכנסת היא הרשות המבצעת: הצעה שאינה נידונה כאן לפרטיה ואינה מנוקדת היא הצעת החוק של משה גפני ואחרים המבקשת להכפיף את שיקול דעתו של שר האוצר בצווים (כמו העלאה או הורדה של מע"מ) לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
  • חוק יסוד: זכויות חברתיות: הצעה מביכה במיוחד באה ממירי רגב הבלתי נלאית, שברוב חריצותה העתיקה (בלי קרדיט) את הצעת החוק בנושא זה של האגודה לזכויות האזרח, עליה כבר כתבתי בהרחבה בעבר. זה תמיד מרשים לראות עד כמה חברי כנסת ממאנים להפעיל את שכלם.
  • חיים זיגזג: חיים כץ מזגזג, כהרגלו, בין הצעות מוצלחות להצעות איומות ונוראות. הפעם, הצעת התיקון שלו לחוק הביטוח הלאומי (יחד עם אורלי לוי-אבקסיס) הייתה מוצלחת מאוד (ניקוד 13) לתיקון חוק תרומת אברים. מן העבר השני, הוא היה שותף להצעה לתיקון חוק שירות התעסוקה.
  • החוק לזה ששר הפנים יקבע הכל: בשקט ובצניעות מנסים אברהם מיכאלי ואחרים לקדם תיקון לחוק התכנון והבניה שיכפיף כל שינוי, תוספת או הריסה של "מבנה המשמש לצרכי דת" לאישורו של שר הפנים. בלי לומר זאת בגלוי, הם מכפיפים כל פעולת בנייה, בפועל, לאישורו. את התמיכה של אנשי ש"ס בזה אפשר להבין—אבל מה עושים כאן כל הפתאים האחרים?

    איפה הנתונים?
    המעוניינים בנתונים הפרטניים לגבי חברי הכנסת והדירוג יוכלו למצוא אותם במסמך האקסל המצורף כאן.

    מצב הפופוליזם
    דירוג הפופוליזם השבוע גבוה מבשבוע שעבר. הציון הממוצע לכל הצעות החוק שדורגו היה 31.94 (הצעה נחשבת פופוליסטית אם זכתה לניקוד של יותר מ-27.5), כשהציון הממוצע בכל הקטגוריות הוא 6.38. הדירוג הממוצע הגבוה ביותר הוא בקטגוריית העלות (6.97, נטייה של 32.6 אחוז לפופוליזם)

    המצעד
    המצעד במלואו מוגש לכם להלן. הצעות החוק נמדדות בהתאם לעצמת הפופוליזם או האנטי-פופוליזם שלהן. הניקוד שלנו מאפשר להצעות דירוג בין 5 (אנטי-פופוליסטי לחלוטין. הצעה יעילה) ל-50 (הצעה פופוליסטית לחלוטין).


    לתועלת אלו שאינם נמלים ומתקשים בקריאת הכתוב, את הדירוג בגודל מלא תוכלו למצוא כאן.

    הסיעות
    דירוג הסיעות מבוסס על הביצועים הממוצעים של הסיעה בכללה, ומשום כך מעניק יתר בולטות בדירוג לסיעות עם מעט חברי כנסת, שרובם פעלתניים מאוד. בכיוון ההפוך, דירוג הסיעות הגדולות ממותן.



    חברי הכנסת הפופוליסטיים
    שיטת הדירוג החדשה, החל מהשבוע החמישי, אומדת באופן מדויק יותר את עצמת הפופוליזם ואת הפעלתנות של חברי כנסת. שיטת הדירוג פשוטה: חבר כנסת שהעלה או היה שותף להצעת חוק זכה לניקוד לפי מידת הסטייה שלה מהממוצע (27.5 נקודות) כלפי מעלה או כלפי מטה.



    השבוע, כפי שאפשר לראות, התבססו שלושה חברי־כנסת בראש הדירוג, בזכות פעלתנות בלתי־נלאית ופופוליזם מושרש. אחד מהם, איתן כבל, מפגר בעליל אחרי שני המובילים, הפופוליסטים המצטיינים.

    לטובת מרכיבי המשקפיים בינינו, התוצאות מובאות בגודל מלא כאן.

    מקום ראשון: דב חנין

    זה לא רק שחנין העפיל לפסגה ושמר על מקומו: הוא עשה זאת בגדול. כל כמה שהתאמצו אחרים להדביקו, עם ארבע הצעות חוק שלהן ממוצע של 39.5, פשוט לא היה הרבה מה לעשות. חנין שותף לשיא הפופוליזם הזמני (47 נקודות) ועם מגוון ההצעות הפופוליסטיות שהוא מגיש מדי שבוע, קשה לראות מישהו מדיח אותו מן המקום הראשון, שלא לדבר על הדחה מהשלישייה המובילה. אין ספק שיש יתרון ברור ומובהק למחוקק שאין לו אלוהים, אין לו מחשבון ואין לו שום סיכוי להעביר הצעת חוק כלשהי.







    מקום שני: מירי רגב

    אם יש משהו שגורם לחנין לנדודי שינה, זו מירי רגב. עם ממוצע כמעט בלתי אפשרי של 40 נקודות להצעות החוק שלה השבוע, ועם 26.5 הצעות חוק (על הצטרפות או על הצעה שהוגשה בכנסת קודמת זוכים רק בחצי נקודה) רגב היא ההפתעה של דירוג הפופוליזם עד כה. חשוב לציין שוב, רגב היא חברת "הליכוד" והיה מצופה ממנה לנהוג אחריות רבה יותר. אבל אחריות היא לא שם המשחק עבור רגב.








    מקום שלישי: איתן כבל

    איתן כבל הוא צובר הניקוד המצטיין (1160.5 נקודות ו-34.5 הצעות חוק—הרבה לפני כל חבר כנסת אחר) אך, כפי שכבר כתבתי כבל נופל קרבן לגישה הפופוליסטית שלו: הוא חותם על־כל הצעת חוק אפשרית ולכן הוא חשוף לסכנה של חתימה על הצעות חוק הגיוניות וסבירות. השבוע הוא הגיש שלוש הצעות חוק, עם דירוג ממוצע של 41, אבל כדי להשיג את חנין ורגב, הוא יצטרך לשנס את מתניו ולהציע הרבה יותר הצעות אבסורדיות.







    מקום רביעי: עפו אגבאריה

    בשקט-בשקט, בחסות בכיר פופוליסטינו, חנין, טיפס עפו אגבאריה למקום הרביעי. לאגבאריה הייתה השבוע תקלה, בדמות הצעת חוק כמעט-הגיונית, אך הפנתר מאום אל-פאחם התאושש עם מקבץ קטלני של הצעות חוק מטופשות, שאפשרו לו לחדור לחמישייה הפותחת, ולהתבסס במקום הרביעי המכובד. לאגבאריה יש סיבה טובה לחייך.










    מקום חמישי: דוד אזולאי

    לאזולאי הייתה תקלה חמורה השבוע, בדמות מעורבות בהצעת חוק טובה למדי. הפופוליזם המושרש שלו עדיין מצדיק דירוג גבוה, אך רמת פעילות נמוכה והיגררות אחרי הצעות חוק הגיוניות של חברי כנסת אחרים (לאזולאי חולשה להצעות הגיוניות בתחום הדת) מאיימות על דירוגו הבכיר. אזולאי, במלים אחרות, הוא האויב הגדול של עצמו.











    מעבר לחמישייה הפותחת
    כוכב השבוע הוא אורי אריאל. אריאל אינו מרבה בהצעות חוק (במובן זה, הוא משתלב בקושי בעשירייה השנייה) אך ההצעות שלו הן, בדרך כלל, חרבון מופתי. מקומו השישי, מוצדק. יואל חסון וזאב בילסקי נחו השבוע, ואפשרו לאורלי לוי-אבקסיס לטפס חזרה לסביבתם. לאבקסיס נטייה מצערת להתפתות להצעות חוק טובות (השבוע, אחת כזו).

    השבוע בולטת וראויה לציון שלי יחימוביץ'. חברת־הכנסת הצטרפה למצעד בשלב מאוחר, אך כשהיא נכנסה, היא כבר נכנסה בכל הכוח: דירוג הפופוליזם הממוצע שלה (43) הוא הגבוה ביותר ומניב לה סטיית פופוליזם שלא תאומן בשיעור של כמעט שבעים אחוזים. שלוש וחצי הצעות, והיא כבר בחצי העליון של הטבלה (מקום 36). נסו לדמיין מה היה קורה אם יחימוביץ' הייתה מתעסקת קצת פחות בענייני הסיעה וקצת יותר בחקיקה: היא הייתה שוברת את תקרת הזכוכית ומעיפה את דב חנין האומלל לכל הרוחות.

    בתחתית הרשימה בולטים, כבעבר, אריה ביבי (12 הצעות) וחיים כץ (13 הצעות). הישגו של כץ מרשים שוב: למרות שותפותו להצעת חוק אסונית, הוא 'הפגיז' עם שלוש הצעות חוק הגיוניות ואף טובות. מרשים.

    על מה מבוסס הדירוג?
    דירוג הפופוליזם של האונה מבוסס על רשימת הצעות החוק הפרטיות של הכנסת. הוא מדרג כל הצעת חוק פרטית בדירוג מ-1 ועד 10, לפי חמישה מישורי בחינה:
  • ישימות: ככל שההצעה ישימה פחות, תובעת שיתוף פעולה בין רשויות וגורמים, כרוכה בתהליך ממושך, וכו', כך יהיה ניקודה גבוה יותר.
  • עלות: הצעה יקרה יותר, תזכה לניקוד גבוה יותר, עד לניקוד 10, לו תזכה הצעה שעלותה מיליארדי שקלים.
  • תוצאה: האם יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה רצויה (לדוגמה, הקטנת מספר העניים) כי אז הניקוד יהיה מינימלי. אם התוצאה תהיה מאוד לא רצויה, הניקוד יהיה גבוה.
  • אפשריות: אם יישום ההצעה באופן מלא יניב את התוצאה המקווה, הניקוד יהיה נמוך. אם התוצאה שתתקבל תהיה הופכית לחלוטין, הניקוד יהיה גבוה.
  • קבילוּת: האם דברי ההסבר של ההצעה מסברים את האוזן? האם אינם כוללים טענות שקריות, מופרכות או מופרזות? הצעה שקולה ומידתית תזכה לניקוד נמוך וככל שהיא מופרכת ורצופה הסברים שקריים או שגויים, כך יגבה ניקודה.

    משיטת ניקוד זו ניתן להבין כי הצעה מושלמת בכל המובנים: כזו שאינה עולה מאום ומפיקה תוצאות משובחות, תזכה לניקוד נמוך. ככל שההצעה גרועה יותר בהיבטי הבדיקה, כך הציון שלה יגבה.

    קו הפופוליזם וחברי הכנסת
    חברי כנסת ישראל שהגישו הצעות חוק פרטיות מדורגים לפי מידת השתתפותם והצטרפותם להצעות חוק. עבור כל הצעת חוק, זוכים השותפים לה לניקוד. מניקוד זה מחסירים את הניקוד הממוצע (27.5 נקודות) ואת מה שנשאר מוסיפים (או גורעים, במקרה של הצעה הנמוכה מהממוצע) למניינו של חבר הכנסת. לדוגמה, חבר כנסת שהגיש שלוש הצעות, שנוקדו 34, 22 ו-17 יזכה לניקוד של 6.5 על ההצעה הראשונה, -5.5 על השנייה ו--10.5 על השלישית. ניקודו המשולב יהיה, לפיכך, -9.5.

    דיון מפורט בהצעות החוק
    להלן כלל הצעות החוק הפרטיות ששימשו לבניית הדירוג, כולל הניקוד שניתן להם בכל אחד מחמישה היבטי הבחינה. ההצעות מופיעות מהעדכנית ביותר אל המוקדמת ביותר.

    1. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון - ביטול החוק)
    הצעת חוק 4023 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מוחמד ברכה וחברי חד"ש באה לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל "השולל את זכותו של האזרח הערבי לבחור את בן זוגו ולקיים חיי משפחה נורמאליים." מקום הדיון בהצעת חוק זו אינו כאן.

    2. הצעת חוק הפיקוח על חקירות שוטרים והוראות לעניין מעצרם (תיקוני חקיקה)
    הצעת חוק 4022 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של אריה ביבי נועדה לתקן את פקודת המשטרה ולהוסיף ועדה מפקחת, שתפקח על המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) ועל פעולתה. ניתן לומר דברים שונים על טיב הרעיון של הצבת פיקוח על המפקחים כדרך לשיפור הפיקוח, אך זה אינו המקום לדון בהצעות מסוג זה.

    3. הצעת חוק הקולנוע (תיקון - הצהרת נאמנות)
    הצעת חוק 4021 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי באה לתקן את חוק הקולנוע ולתבוע כי תינתן תמיכה לסרט רק אם "עורכי הסרט, מפיקיו, הבמאים שלו, והשחקנים המשתתפים בסרט, יחתמו על הצהרת נאמנות למדינת ישראל, לסמליה, ולערכיה היהודים והדמוקרטים." המקום לדון בהצעות (פשיסטיות) מסוג זה אינו כאן.

    4. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור ממס על אספקת מים ושירותי ביוב)
    הצעת חוק 4020 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את חוק מס ערך מוסף בסעיף 30, ולקבוע כי גם מים ושירותי ביוב יינתנו ללא חיוב במע"מ.
  • ישימות: ההתנגדות העיקרית לביטול חיוב במע"מ על מים ושירותי ביוב תהיה מצד האוצר, שלא ירצה לוותר על מקור הכנסה מסוג זה. יש בעייתיות ניכרת גם בשילוב בספר החוקים הטבה צרכנית בתוך מערכת פטורים המיועדת לעידוד עסקאות ופעילות משקית מסוג מסוים. ניקוד: 7
  • עלות: לחוק אין עלות, לכאורה, לבד מכך שהוויתור על מקור הכנסה אחד למדינה יביא לחיפוש אחר מקור הכנסה אחר, באמצעות העלאה של שיעורי המע"מ או של מס אחר, כנראה בעלות גבייה או עלות מנהלית גבוהה יותר. ניקוד: 6
  • תוצאה: מע"מ על מים ושירותי ביוב יוּרד, מה שיסייע לרמת החיים של צרכנים (ברמה זוטרה, ובתמורת מס חלופי) ובעיקר יסייע לחקלאים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: לחוק תהיה תוצאה שלילית, ככל הנראה, בהעלאת מסים אחרים ובהענקת הטבה משמעותית לצריכת מים חקלאית ועידוד לגידול יבולים עתירי השקאה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: נוסח החוק מדגיש את חשיבות המים, אך מתעלם מכך שהנהנים העיקריים מהחוק יהיו חקלאים—ואינו מסביר כלל מדוע הסבסוד הניכר הזה להם מוצדק. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 33

    5. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מינוי מבקר שאיננו תושב העיריה)
    הצעת חוק 4019 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי באה לתקן את פקודת העיריות ולקבוע כי המבקר הפנימי של העירייה יהיה מי שאינו נמנה עם תושביה, כדי שיחסו יהיה נייטרלי ושקול יותר, ותפחת ההשפעה הזרה עליו. מקומו של הדיון בהצעה הגיונית ויעילה זו אינו כאן.

    6. הצעת חוק הכנסת (תיקון - חובת פרסום מידע הנמסר בידי שדלן)
    הצעת חוק 4018 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של שלי יחימוביץ', חיים כץ ואחרים באה לתקן סעיפים שונים בחוק הכנסת, כך שעל שתדלן (לוביסט) ייאסר למסור מידע לחבר־כנסת, בטרם פורסם המידע במאגר המידע הפומבי של הכנסת. מקום הדיון בהצעה זו, הנראית הגיונית ומועילה, אינו כאן.

    7. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס" 122) (תיקון - דיווח על שינוי בפרטים המשפיעים על זכאות לגמלה)
    הצעת חוק 4017 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ ואורלי לוי-אבקסיס באה לבצע שינויים בחוק הביטוח הלאומי: א) לבטל חובת הודעה בכתב על שינויים במצבו של המבוטח, והתרת דיווח גם במוקד הטלפוני, בטפסים ייעודיים, או באתר האינטרנט. מבוטח יהיה גם זכאי לשימוע בפני פקיד המוסד אם לדעתו אין להטיל עליו קנס על אי-דיווח. כיום נהוגים כללים דרקוניים למדי של הביטוח הלאומי בנושא. ב) שינוי "מוסד פיננסי," מושג-גג הכולל את כל הנכסים הפיננסיים של אדם, ל"חשבון בנק," כך שיימנע המצב בו אנשים אינם מדווחים על־כל שינוי במצב חסכונותיהם, פשוט משום שאינם מודעים לכך.
  • ישימות: החוק יתבע התאמה מנהלית של הביטוח הלאומי, כמו גם של אתרו ומשרדיו, אך אינו כרוך בבעייה יישומית רחבה יותר. ניקוד: 4
  • עלות: לחוק עלות מסוימת, בתחזוקת אתר האינטרנט, טפסים, וכדומה. יש בו גם חסכון זמן ניכר עבור המבוטחים. ניקוד: 1
  • תוצאה: התוצאה תהיה שיפור מסוים באופן ההתנהלות של מבוטחים מול הביטוח הלאומי, והסרת כמה תקנות שהן בבחינת "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה." ניקוד: 1
  • אפשריוּת: אין כל סיבה הגיונית לכך שלא יחול שיפור, במיוחד בעקבות הסרת הצורך לדווח על־כל שינוי, שאינו מבוצע ממילא. לא ברור עד כמה השימוע מול פקיד הביטוח הלאומי יועיל. ניקוד: 4
  • קבילוּת: החוק מוסבר ומבואר היטב, אך נפלו בו כמה וכמה שגיאות כתיב, כתב והגהה. ניקוד: 3
    ניקוד סופי: 13

    8. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - צבירת יחידות חבילת תקשורת לא מנוצלות)
    הצעת חוק 4016 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב ואחרים היא תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בא להוסיף סעיף משנה נוסף לסעיף 51 בחוק, לפיו אם הוצעה "חבילת התקשרות," ולקוח לא מיצה את מנת דקות הגלישה, שליחת המסרונים, וכו' בחודש מסוים, ההפרש יעמוד לזכותו בחודשים הבאים. כדי להבין את משמעות ההצעה, חשוב לזכור כי חבילות ההתקשרות של חברות הסלולר קובעות מכסות גבוהות של מסרונים, דקות שיחה וכו' כדי לפתות לקוחות הסבורים כי ינצלו אותם באופן מלא—לדוגמה, חבילה של 200 מסרונים במחיר מופחת למסרון מפתה לקוחות השולחים 190 מסרונים בחודש, אך היא אינה מפתה לקוחות השולחים 10 מסרונים בחודש, שכן מחיר החבילה יקר יותר ממשלוח 10 מסרונים בתעריף מלא (או בתוכנית מצומצמת יותר).
  • ישימות: לחוק אין בעיות ישימות משמעותיות, לבד מבפרטים בהם אין משמעות לצבירה (לדוגמה, בגלישה בלי הגבלה) או במבצעים תלויי-זמן (קופונים, כרטיסים, וכו'). יש סוגיה חוקית נכבדה, הקשורה באופן בו בנוי החוזה, כך שחבילת ההתקשרות, שלא הוגדר בה זמן התקשרות, תצטרך לעבור הגדרה מחדש. צפויה, כמובן, התנגדות של חברות הסלולר. ניקוד: 6
  • עלות: לפי ניתוח התוצאה והאפשריוּת העלות ללקוחות תהיה, כנראה, הוצאה נוספת של מאות מיליוני שקלים. ניקוד: 9
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת היא צבירה והעברה של חלקים יחסיים של חבילות ההתקשרות הלאה—לקוחות יבקשו לקבל חבילה הגדולה עליהם ב"מידה אחת" לפחות (בגלל הפיתוי שבהעברת היתרה הלאה), ככל הנראה בעידודן של חברות הסלולר. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: פרקינסון קבע לפני שנים רבות כי היקף התעסוקה מתרחב בהתאם למסגרת המוקצה לו. באופן דומה, החוק החדש יגרום ללקוחות גם להגדיל את חבילותיהם וגם להגדיל את השימוש בהן. במצב הקיים, יש ללקוח מוטיבציה להשתמש במכסה שבחבילה ולא לחרוג ממנה. במצב החדש, חברות הסלולר, הלהוטות ממילא להגדיל את חבילות ההתקשרות, יציעו הצעות מרחיבות עוד יותר, בתקווה (מבוססת) שלקוחות יגדילו את היקף השימוש שלהם. שינוי צפוי נוסף הוא חבילות שאין להן "מגבלת גג" ולכן אין שום דרך להעביר יתרות. ניקוד: 9
  • קבילוּת: בדברי ההסבר נטען כי "חוק זה בא להיטיב עם כלל האוכלוסייה במדינת ישראל המחזיקה מכשירי טלפון סלולאריים" אך הוא מתעלם לחלוטין מההשלכות על דיני חוזים ומהתרחשות הסבירה בפועל בעקבות החוק. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 40

    9. הצעת חוק משק החשמל (תיקון - שינוי הרכב הרשות)
    הצעת חוק 4015 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אמנון כהן וכרמל שאמה-הכהן באה לשנות את הרכב הרשות לשירותים ציבוריים בחוק משק החשמל כך שברשות ישבו שבעה, כשהתוספת תמולא מנציג המשרד להגנת הסביבה ואיש המתמחה בתחום הסביבה.
  • ישימות: להצעה אין בעיית ישימות עקרונית, והיא ניתנת למימוש באופן פשוט למדי, לבד מכך שמומחיותם של אנשי הגנת הסביבה אינה מוגדרת היטב. ניקוד: 3
  • עלות: העלות הישירה למשק זעומה, אך צפויה עלות עקיפה של מיליארדי שקלים, עם שילוב שיקולים של "קידום השימוש באנרגיה ירוקה" ו"הפחתת פליטות גזי החממה" במערך שיקולי הרשות, לצד עיכוב פרויקטים חדשים. ניקוד: 10
  • תוצאה: התוצאה תהיה עליה ניכרת במחירי החשמל, לטובת אנרגיה ירוקה ופעולות למעבר לאנרגיה 'נקייה', כמו גם עיכוב ניכר בפרויקטים חדשים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא הפחתת פליטות גזי חממה וקידום הפקת אנרגיה ירוקה, ואין שום אפשרות, ככל הנראה, שהדבר יתרחש. התוצאה הממשית תהיה עליה במחירי החשמל. ניקוד: 10
  • קבילוּת: ההצעה מתעלמת מהדיווחים על התפקיד המרכזי שהיה למשרד להגנת הסביבה בהעלאת תעריפי החשמל, בגלל הפעולות שהצעת החוק מבקשת לעודד. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 39

    10. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - זהות העוסק בשיחה טלפונית)
    הצעת חוק 4014 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של רוברט אילטוב מבקשת לחייב עוסקים הפונים לצרכנים בשיחות טלפון לבצע זאת ממכשיר טלפון מזוהה, אליו ניתן לחזור.
  • ישימות: הבעיה העיקרית בישימות הצעה זו, כמו בהצעות דומות, היא היכולת הנמוכה לאכוף את התקנה. ה'עלות' מנקודת מבטו של הצרכן לשיחה לא רצויה נמוכה, הדינמיות של שוק המתקשרים אף היא נמוכה, ורוב הצרכנים אינם טורחים להתלונן על־כך. ניקוד: 8
  • עלות: העלות ליישום החוק, אם הוא אינו נאכף, נמוכה למדי. אם הוא נאכף, העלות עשויה להיתמר למיליוני שקלים. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המקווה היא התקשרות של עוסקים מטלפון מזוהה, אליו ניתן לחזור. ניקוד: 2
  • אפשריוּת: האפשרות הנמוכה של מוקדי שיחות לקבל שיחות חוזרות תבטל יתרונות אפשריים של החוק והוא לא ייאכף. ניקוד: 7
  • קבילוּת: ניסוח החוק בהיר והגיוני, ומבאר היטב את העילה להצעת החוק. ניקוד: 1
    ניקוד סופי: 25

    11. הצעת חוק רשות השידור (תיקון - תקצוב שידורי רשת מורשת)
    הצעת חוק 4013 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של דוד אזולאי וישראל אייכלר מכוונת להקצות סכום של שלושה מיליון שקלים לשידורי רדיו מורשת, השייך לרשות השידור. ההקצאה המוצעת היא מתקציב רשות השידור.
  • ישימות: אין בעיה של ישימות, לכאורה, שכן ההעברה היא מתקציב רשות השידור. בעיה עשויה להיווצר בגלל המעורבות של המחוקק ישירות באופן חלוקת תקציבי רשות השידור, עניין שאינו בסמכותו, לכאורה. ניקוד: 6
  • עלות: העלות לציבור היא 3 מיליון שקל. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום של החוק יביא להקצאת 3 מיליון שקל לרדיו מורשת, וגריעתם מהתקציב הכולל. בהתחשב בהיקף האוכלוסיה הדתית, דומה כי אין בחלוקה המחודשת פגיעה. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: ביצוע החוק יאפשר פעילות מוגברת של רדיו מורשת, כמבוקש. ניקוד: 1
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת, בתמציתיות, בכך שלרדיו מורשת משדרים המאפשרים לה לשדר בכל מקום בארץ. ניקוד: 2
    ניקוד סופי: 19

    12. הצעת חוק מסי מכס ובלו (תיקון - שינוי התעריף)
    הצעת חוק 4012 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של משה גפני ורבים אחרים באה לשנות את האופן בו נקבעות תקנות מכס ובלו ותקנות מס ערך מוסף. מטרת השינויים היא לדחות את שיקול דעתו של שר האוצר מפני זה של ועדת הכספים של הכנסת והכנסת בכללה, ולהכפיף את אישור הצווים לקביעת הכנסת. הנושא מעורר מחשבות רבות על מערכת המצויה והרצויה בין הכנסת לרשות המבצעת, כשכאן מבקשת הכנסת לנכס לעצמה תפקיד פעיל יותר אל מולה, אך הדיון חורג ממסגרת הנושאים הנידונים כאן.

    13. הצעת חוק רשות השידור (תיקון - פטור מאגרה למחזיק מקלט טלוויזיה שאינו מחובר לממיר)
    הצעת חוק 4011 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד באה לפטור מי שאינו מחזיק ממיר המחובר לטלוויזיה מתשלום דמי־האגרה, עם הפסקת השידור האנלוגי הניתן לקליטה באנטנות, בלי ממיר כלשהו. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    14. הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות
    הצעת חוק 4010 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של מירי רגב, כראוי לחברת הכנסת הפופוליסטית ביותר, היא פאר פופוליסטי של ממש, אלא שהיא לא כתבה אותה—היא מדקלמת את הצעת החוק של התנועה לזכויות האזרח לחוק יסוד: זכויות חברתיות. החוק גורס כי לכל אדם זכות להבטחת צרכיו ברמה המאפשרת "קיום בכבוד," "רמת חיים נאותה," "נגישות למזון מזין ובטוח [בהתאם] להעדפותיו," "דיור נאות, בר השגה ונגיש," "רמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה," חינוך והשכלה "חינם עד גיל 18... השכלה גבוהה נגישה לכל," "שכר הוגן ותשלום שווה" וכן הלאה, וכן הלאה.
  • ישימות: החוק עומד בסתירה חריפה לכל חוקי היסוד האחרים ולמעשה מבטלם, ומכונן שיטת ממשל סוציאליסטית, שיש בה שלילה חריפה של זכויות אדם, ואין כל דרך לא דיקטטורית בה ניתן ליישמו. ניקוד: 10
  • עלות: עלות החוק אינסופית, למעשה, שכן כל ההגדרות של נאותות בה הן אמורפיות. ניקוד: 10
  • תוצאה: יישום מלא של החוק אינו אפשרי במערכת דמוקרטית ובשמירה על זכויות קניין ואדם. לשם דוגמה, זכותו של אדם ל"שכר הוגן" סותרת את כל חוקי הקניין, בהעמידה את הזכות של אדם לקניינו של אדם אחר לפני זכות אדם לקניינו. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק יכונן משטר סוציאליסטי, מעין דיקטטורי ויביא לצניחה חריפה בכל המדדים בהם מבקש החוק לשפר את המצב. ניקוד: 10
  • קבילוּת: ניסוח החוק לקוח במלואו, כך נראה, מהתנועה לזכויות האזרח, אף כי אין אזכור לכך בנוסח החוק. החוק גם מתעלם מרוב ההיבטים הבעייתיים, אף כי הוא מצהיר כי החוק בא לחסל את חוקי הקניין והזכות להגנה על הקניין. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 47 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    15. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון - אישור להריסה או שינוי ייעוד מבנה דת)
    הצעת חוק 4009 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של אברהם מיכאלי ורבים אחרים מכוונת לשנות את חוק התכנון והבנייה כך שכל שינוי, תוספת או הריסה של "מבנה המשמש לצרכי דת" לא תבוצע אלא באישור שר הפנים והשר לשירותי דת. מהשינוי הפעוט, לכאורה, נובעות שתי משמעויות חשובות: ראשית, חוק התכנון והבנייה עוסק בתכנון ובבנייה, ונוגע בנושאי ייעוד או שינוי ייעוד רק בהקשר התכנוני הכולל (לדוגמה, באישור לסמכות הרשות לייעוד מבנה לצרכים ציבוריים שונים), אך אינו עוסק כלל בנושאי מבנים המשמשים לצרכים שונים ומידת ההגנה עליהם. הכנסת הסעיפים החדשים משנה אותו באופן מהותי. שנית, שר הפנים והשר לשירותי דת מקבל זכות וטו על כיתה רחבה מאוד של מבנים ובפועל זוכה למעמד של "מאשר על של תוכניות בנייה." שלישית, השינוי מכפיף את זכות הקניין של בעלים ברכוש לשימוש—מותר ושאינו מותר—שעשו בו דיירים.
  • ישימות: מורכבת מאוד. ידוע כי לאורך השנים שימשו אלפי מבני מגורים, מבני ציבור, וחלקים ממבנים אלו לצורכי דת. אין זה מקרה חריג, לדוגמה, ש"חדר" או בית כנסת שוכנו בקומת היסוד של מבנה מגורים רגיל. העברת סמכות האישור להריסה או שינוי ייעוד לשר הפנים והשר לשירותי דת—השייך בדרך כלל למפלגה דתית—יוצרת בעיית יישום חריפה, וכופה בפועל את אישורו לכל שינוי בתכנית בנייה. ניקוד: 9
  • עלות: הצבת שר הפנים והשר לשירותי דת כ"מאשר על" לכל תכנית בנייה יוצרת עיכוב משמעותי וניכר בתוכניות בנייה, במיוחד אם מתחשבים באופן השימוש הצפוי של בעלי או משתמשי מבנים. ניקוד: 9
  • תוצאה: שר הפנים והשר לשירותי דת יזכה במעמד של מאשר סופי לתכניות בניין או לשינויין. מגוון רחב של דיירים וגורמים אחרים ישתמש בקביעה בחוק כדי למנוע הריסה, פינוי או שימוש בייעוד של מבנה שעליו נטען כי שימש לצורכי דת. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: החוק ישיג את מטרתו—מניעה כמעט מוחלטת של שינוי יעוד והריסה של מבנים ששימשו לצורכי דת. אך יעדים נוספים, לא מכוונים, כמו השינוי במעמדו של שר הפנים או מערכת העלאת טענות כוזבות ("היה כאן בית מדרש לפני שנתיים") היא תוצאה לא חזויה ולא חיובית. ניקוד: 9
  • קבילוּת: השלכות החוק אינן מבוארות היטב ובמובנים מסוימים הן מוסתרות. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 43

    16. הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
    הצעת חוק 4008 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתה של מרינה סולודקין היא אחד בשורה ארוכה של חוקים, תקנות או תיקונים לחוקים המבקשים להתמודד עם 'הדרת נשים'. ניכר כי עדיין אין למחוקק דרך קבילה להעלות הצעה שאין בה חדירה חריפה למרחב הפרט. הדיון בחקיקה מסוג זה אין מקומו כאן.

    17. הצעת חוק סל הקליטה (תיקון - זכאות יוצאים לשאלה)
    הצעת חוק 4007 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של זהבה גלאון, ניצן הורוביץ ואילן גילאון באה להוסיף תיקון דרמטי לחוק סל הקליטה, לפיו מי ש"יצא בשאלה" זכאי לסל קליטה כשל עולה חדש. החוק חריג בשני מובנים: ראשית, הוא משנה את אופיו של החוק—סל הקליטה יועד לאנשים שהיגרו ממדינה אחת לאחרת. התיקון, לעומת זאת, קובע כי ניתן לייעד את ההטבות שבסל לאזרחים ישראלים ששינו את אורח חייהם. שנית, משתמע מהחוק כי למחוקק מותר להעניק העדפה לאורח חיים מסוים ולתמוך באופן פעיל בצרכי מי שמאמץ אותו, מה שפותח את הדלת לצעדים נוספים, ואף לצעדים מהופכים (לדוגמה, קנס שיוטל על מצטרף לכת או חוזר בתשובה).
  • ישימות: החוק בעייתי מאוד, שכן הגדרותיו אמורפיות. על־פי־רוב, היוצאים בשאלה אינם קהל אחיד וקצב היציאה בשאלה, אחידותו, וכו' אינם אחידים. הבירור יוכל להתבצע, לפיכך, לפי הצהרה עצמית ובכך בעיה יישומית לא מבוטלת. ניקוד: 8
  • עלות: עלות החוק המוערכת, לפי מנסחי החוק, היא כמה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: הענקת סיוע לקבוצה מועדפת על מעלי ההצעה. פתיחת דלת לבקשת סיוע לאחרים (לדוגמה, יוצאים בשאלה שלא באו מהקהילה החרדית). ניקוד: 9
  • אפשריוּת: ניסוח החוק פותח דלת רחבה לקבוצה נרחבת של מעשי מרמה, במיוחד כאשר אין כלל הגדרה ברורה של יציאה בשאלה. לדוגמה, מה ייעשה באדם שחזר בתשובה ויצא בשאלה? ומה ייעשה במי שעושה זאת מספר פעמים? ההגדרות הלקויות (ואין, בפועל, הגדרות טובות) יגרמו לכך שהחוק ייצור עיוותים נלווים חריפים. נוסף על־כך, המחוקק ובית המשפט יתקשו להסביר מדוע הופלתה קבוצה מסוימת זו לעומת, נאמר, המצטרפים לכתות, המהגרים לארצות־הברית, החוזרים בתשובה—כולן קבוצות הניצבות בפני שינויים קשים וחריפים באורח חייהם, כשלעתים קרובות הם אינם מצוידים בכל הכישורים הדרושים כדי להתמודד עמם. ניקוד: 10
  • קבילוּת: דברי ההסבר הארוכים מגדירים יציאה בשאלה באופן מעוות ("היוצאים לשאלה בישראל הם בוגרי מערכת החינוך החרדית"—ומה על היוצאים בשאלה שהיו דתיים לא חרדים?) וממשיך ומנמק כי בית גידולו של היוצא בשאלה והבחירות שערך בחייו הן עילה להעניק לו סיוע; ומסיים בנימוק שאם מוענקים כספים לחרדים, כי אז יש להעניק כספים למי שיצאו בשאלה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 44

    18. הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון - חינוך למניעת צער בעלי חיים)
    הצעת חוק 4006 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של נסים זאב, איתן כבל ואחרים בא להוסיף כי השר להגנת הסביבה יגבש תוכנית עבור כל עובדי המדינה לחינוך למניעת צער בעלי־חיים; שר הביטחון יגבש תוכנית כזו למשרתים בצבא; וכי שר החינוך יגבש תכנית חינוכית לבתי הספר. החוק משולב באופן מוזר, שלא לומר ביזרי, בתוך נוסח חוק צער בעלי־חיים, שעיקרו עיסוק בהיתרים, איסורים, הרשאות והגבלות שנועדו למנוע פגיעה בבעלי־חיים. התקנה החדשה נוספה לסעיף 4, שעיסוקו ב"איסור סירוב או מתן עדיפות במסירת בעלי חיים."
  • ישימות: הבעיה העיקרית בישימות היא היעדר תכנית הדרכה וחינוך קיימים, כמו גם הכפייה של חינוך לאהבת בעלי־חיים על מי שאין לו אהבה כזו בהכרח. עוד על זאת, לא ברור מה הכישורים בהם מחזיק המשרד להגנת הסביבה לפיתוח תוכניות חינוך והדרכה (הוא לא). ניקוד: 6
  • עלות: עלות התכנית, בעיקר במשרד החינוך, תיתמר למיליוני שקלים רבים. הביטול מעבודה יביא אף הוא לעלויות לא מבוטלות. ניקוד: 8
  • תוצאה: התוצאה תהיה העברת "שעורי חינוך" בצבא, בשירות הממשלתי ובבתי הספר, בלי מטרה ניכרת לעין שה"חינוך" מיועד להשיג. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: מטרת החוק לשנות גישתם של אנשים לבעלי־חיים באמצעות שיעורי הדרכה אקראיים, וסביר להניח כי למאמץ זה תהיה השפעה אפסית, אם בכלל. ניקוד: 8
  • קבילוּת: בהסברים נטען כי החוק קובע "שעובדי מדינה שתחום אחריותם נוגע לטיפול ואחזקה של בעלי חיים יעברו הכשרה בנושא" אך תחולת החוק בפועל היא על כל עובדי המדינה. לא מבואר גם מדוע חייבים כל התלמידים והחיילים לעבור הכשרה בנושא. ההסבר מאריך בדיון במצווה ביהדות לנהוג באופן הולם בבעלי־החיים במשק הבית, אך מתעלם מהעינוי הכרוך בשחיטה כשרה, לדוגמה. ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 36

    19. הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - ייחוד סמכות)
    הצעת חוק 4005 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אברהם מיכאלי ורבים אחרים באה לשנות את חוק שירות התעסוקה מעיקרו. סעיף 2 בחוק קובע את סמכויות שירות התעסוקה, וביניהן ריכוז ידיעות על המצב בשוק העבודה והמגמות בו, עיסוק בהשגת עבודה לדורשיה והפניית עובדים לדורשיהם, בייעוץ לנערים דורשי עבודה ובכוונתם לעבודה מתאימה. התיקון לחוק מוסיף לו סעיף ב', הקובע כי פעולות אלו יהיו מסורות באופן בלעדי בידי שירות התעסוקה ("לא תיעשה פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף קטן (א) הממומנת מתקציב המדינה, אלא בידי שירות התעסוקה"). כדי לבטח את השינוי, נוסף לסעיף 63, העוסק בתנאי הרישיון ללשכת עבודה פרטית (כלומר, חברת כוח אדם) תנאי נוסף: "מבקש הרישיון הוא אינו גוף מבוקר כהגדרתו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]." כלומר, הסעיף בחוק עוסק בהסדרת פעולתם של גופים פרטיים, אך גם אוסר על פעולתם, אלא אם כן הם מוכרזים גוף ציבורי הנתון לפיקוח מבקר המדינה.
    ההנמקה לחוק היא כי "דרך פעולה זו תוזיל את עלויות הביצוע בעשרות מונים, תותיר בידי המדינה פיקוח נאות ותיטיב עם כלל אוכלוסיית דורשי העבודה במדינת ישראל."
    כדי להבין את הצעת החוק לעומקה, חשוב ללמוד כמה נתונים על לשכות התעסוקה ותפקודן. לפי נתוני הלמ"ס רק כ-49 אחוז ממבקשי התעסוקה נעזרו בשירות התעסוקה (ירידה משיעור של כ-60 אחוז עד לשנים האחרונות), ורק 6.2 אחוז עשו זאת בלעדית דרך שירות התעסוקה. כלומר, כ-93.8 אחוז אינם מסתמכים על שירות התעסוקה כלל או באופן בלעדי. נתון חשוב שצריך להוסיף הוא כי מתוך כ-206 אלף רשומים בשירות התעסוקה רק כ-70 אלף (כשליש) היו מובטלים. כל השאר היו מבקשי הבטחת הכנסה. במלים אחרות, לפי נתוני הלמ"ס, ואם נניח כי את מבקשי הבטחת הכנסה אין למנות עם מבקשי התעסוקה, מבין כ-206 אלף לא מועסקים רק כ-4.3 אלף הסתמכו על שירות התעסוקה כמקור הראשי למציאת תעסוקה. כידוע לכל מי ש"חתם בלשכה" גם נתונים אלו עשויים להיות נגועים בהפרזה. עבור כל העובדים שאינם עובדי כפיים ברמות הנמוכות ביותר, לשכות התעסוקה כלל אינן אופציה נשקלת (ראוי, בנוסף, להתחקות גם אחר התפתחות מגמה זו. בשנת 1991 חיפשו כ-60 אחוז מהבלתי מועסקים תעסוקה דרך שירות התעסוקה. רק כ-23.5 חיפשו תעסוקה באמצעות מודעה בעיתונות, לדוגמה. לא ידוע עד כמה היה זה אכן חיפוש ועד כמה רישום לצורך קבלת דמי אבטלה.)
  • ישימות: קשה לאמוד את הישימות של ניסיון לאכוף שירות השמה תעסוקתי שרק שיעור זעיר (אחוזים ספורים) מהנדרשים לשירותיו בוחר לעשות בו שימוש עיקרי. המכשול העיקרי כאן אינו חברות כוח האדם דווקא כי אם שיטות חיפוש עבודה אחרות (חברים, עיתונים, ראיונות יזומים, וכו') העוקפים את מנגנון שירות התעסוקה כליל. גם אם מניחים כי מטרתו העיקרית של החוק היא לחסל העסקה באמצעות חברות כוח אדם לטובת שירות התעסוקה, הסיכויים להיענות הולמת מצד הציבור צנועים מאוד. השינוי גם פוגע באופן חריף בחופש העיסוק ובמערכות חוקים אחרות. ניקוד: 9
  • עלות: מיליארדי שקלים, בהתחשב בפער העלויות בין העסקה דרך חברות כוח אדם ומציאת עבודה דרך שירות התעסוקה. ניקוד: 10
  • תוצאה: סגירת חברות כוח אדם. מעבר מסיבי להעסקה שחורה או בחוזים אישיים מיוחדים במגזר הפרטי. גידול ניכר בעלויות ההעסקה בשירות הממשלתי. ניקוד: 9
  • אפשריוּת: לחוק אין כל אפשרות מעשית להשיג את יעדיו. קרוב לוודאי שהוא יחריף את מצבם של עובדים חלשים. ניקוד: 9
  • קבילוּת: ניסוח החוק קלוקל, אולי אף חסר פשר, וההסברים לו כוללים טענות שאינן אמת ("תוך הסתייעות בגופים פרטיים מקצועיים, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין"), טענות שאין שום יסוד להניח שהן אמת ("תיטיב עם כלל אוכלוסיית דורשי העבודה במדינת ישראל") וטענות שלא ברור מי מושאן ("דרך פעולה זו תוזיל את עלויות הביצוע בעשרות מונים"). ניסוח מביך ואולי אף מביש. ניקוד: 10
    ניקוד סופי: 47 (שיא הפופוליזם, בשלב זה)

    20. הצעת חוק איסור הכחשת שואה (תיקון - פושע הכחשת שואה)
    הצעת חוק 4004 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתו של מיכאל בן ארי מכוונת להחמיר את החקיקה העוסקת בהכחשת שואה. מקום הדיון בהצעה זו אינו כאן.

    21. הצעת חוק השתלת אברים (תיקון - עדיפות בתרומת אברים לתורם חי שתרם לקרוב משפחה)
    הצעת חוק 4003 הנמצאת כאן
  • כללי: תיקון טוב וענייני לחוק תרומת אברים, שמבקש להסיר את הקביעה בחוק המונעת קדימות בתור לתרומה ממי שמבקש לתרום אבר (מן החי) לקרוב משפחתו. החוק מתיר היום בקדימות רק לתרומת חי שהיא "שלא לנתרם מסוים."
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות כלשהן: 1
  • עלות: לחוק אין עלות, למעשה, ויש בו קיזוז בעלות בעידוד שהוא נותן לתרומה מן החיים. ניקוד: 1
  • תוצאה: הגדלת מספר התורמים לבני משפחתם. תיתכן השפעה שלילית, בקנה מידה זניח, לתרומה מן החיים למי שאינם בני המשפחה. ניקוד: 3
  • אפשריוּת: קרוב לוודאי שהמטרה המיועדת תושג. יתכן כי יהיה לחץ מסוים על בני משפחה, אך השפעה זו תהיה זניחה, בסך הכל. ניקוד: 3
  • קבילוּת: נוסח דברי ההסבר מבאר את הבעיה, אך בולל שלא לצורך הסברים הקשורים לתרומה מן המת. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 12

    22. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביטול איסור הכללת תרופות מצילות חיים בשב"ן)
    הצעת חוק 4002 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חיים כץ ורחל אדטו, ומצטרפים עפו אגבאריה ומרינה סולודקין, באה לבטל את האיסור על הכללת תרופות מצילות חיים במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים (שב"ן). ההצעה היא חלק ממאבק מתמשך על טיבו והיקפו של סל התרופות של משרד הבריאות. התרופות הכלולות בסל זה מוצעות במחיר נמוך ולכן נגישות מבחינה כספית לכל—אך עלותן הגבוהה גורמת לדחיקת תרופות אחרות אל מחוץ לסל התרופות. שירותי שב"ן של הקופות מציעים את התרופות במחיר נמוך לבעלי ביטוח משלים. הצעת החוק היא סוג של הרמת ידיים של הכנסת: המחוקקים השותפים לה סבורים כי אין סיכוי שהמדינה תסכים לממן את כל התרופות מצילות החיים במסגרת הסל, ומסתמכים על היכולת להצטרף לביטוח משלים גם לאנשים חולים כדרך להעניק להם גישה לתרופות במחיר זול ובבטחה.
  • ישימות: החוק אינו כרוך בבעיות ישימות ניכרות, אך יש לו התנגדות עיקשת מנימוקים "חברתיים." ניקוד: 5
  • עלות: לחוק עלות נמוכה יחסית, אך תסתכם בייקור של חלק מהביטוחים. עבור המיעוט הנדרש לתרופות יהיה מדובר בשיפור ניכר ומהותי. ניקוד: 6
  • תוצאה: שיפור הנגישות לתרופות מצילות חיים בעלות נמוכה יחסית לניקוד: 4
  • אפשריוּת: תשיג את יעדה, אך יש אפשרות מסוימת כי קופות החולים ינסו לערוך מניפולציה בסל התרופות מצילות החיים שלהם. ניקוד: 1
  • קבילוּת: דברי ההסבר מבוארים ובהירים. הם מתייחסים לאי־העמידה של משרד האוצר בציפיות, אך מתעלמים מההקשר הרחב יותר של החוק. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 21

    23. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - תכניות ומרכזי טיפול באלימות במשפחה)
    הצעת חוק 4001 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורלי לוי-אבקסיס ואחרים נועדה להוסיף לחוק אלימות במשפחה סעיפים שיסמיכו את שר הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע תכניות לטיפול באלימות במשפחה, ולהקים מרכזים כאלו, כנדרש. נוסף על־כך טיפול במרכזים כאלו נוסף לחוק העונשין ולחוק שחרור על־תנאי ממאסר.
  • ישימות: הבעיה היישומית העיקרית היא תקציבית, וזו אינה חריפה, נוכח היעדר התנגדות ברורה למרכזים כאלו. ניקוד: 6
  • עלות: מיליוני שקלים ואולי אף עשרות מיליוני שקלים. ניקוד: 8
  • תוצאה: יוקמו מרכזים לטיפול באלימות במשפחה וטיפול יוצב כתנאי בשחרור על־תנאי ובענישה—היינו, תוספת ביורוקרטיזציה. הפחתת האלימות במשפחה היא, כמובן, מטרה שיש לראות בחיוב. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: מן המחקר שנעשה בנושא (לדוגמה כאן ובמיוחד במטא-ניתוח כאן) עולה כי ההשפעה של טיפול מסוג זה אינה משמעותית במובנים של מוּעדוּת. כלומר, לתכניות השונות אין השפעה. השפעה שלילית נוצרת בגלל אפקט 'אשליית הטיפול' המתקיימת כל עוד מונח שהטיפול הוא בעל השפעה חיובית. ניקוד: 9
  • קבילוּת: דברי ההסבר מתייחסים להקמת מרכזים כדבר טוב כשלעצמו, והאסמכתה העיקרית ליעילות הטיפול ("תכניות לטיפול באלימות במשפחה בקהילה למעשה פועלות כבר משנות השבעים בארה"ב, קנדה ובריטניה. ואכן, במדינות בהן הופעלו תכניות אלה, צומצם באופן משמעותי מספר הגברים האלימים שחזרו לסורם") אינה נכונה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 37

    24. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - ביטול ההתיישנות בעבירות מין חמורות)
    הצעת חוק 4000 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של מירי רגב, אורית זוארץ ועינת וילף באה לבטל את ההתיישנות החלה בסדר הדין הפלילי בעבירות מין חמורות כמו "אינוס, עבירות מין במשפחה, מעשה סדום ויחסי מין בין מטפל למטופל." החוק קובע היום כי ההתיישנות אינה חלה על המקרים הבאים: א) עבירות רצח וניסיון לרצח. ב) עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. ג) מעורבות בקשר כנגד מי שכיהן כראש הממשלה. כעת מוצע להרחיב את יריעת אי־ההתיישנות גם לעבירות אונס, עבירות מין במשפחה, ויחסי מין בין מטפל למטופל. השאלה האם אכן יש צורך ביחס מועדף זה, ואיזו תכלית הוא משרת, בהתחשב בזיכרון אירועים שחלו לפני שנים רבות, נכבדה ומעניינת, אך מקומה אינו כאן.

    25. הצעת חוק המפלגות (תיקון - הצטרפות כחבר מפלגה)
    הצעת חוק 3829 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של יוחנן פלסנר ואחרים נועדה לשפר את מידת האמון שרוחש הציבור למפלגות באמצעות מניעת 'חברות בזק', קבלני קולות ומפקדי ארגזים, הצעת מועמדות כעבור זמן קצר, חברות במפלגה אחרת, ועוד. הדיון בעצם החוקיות או הנחיצות של קביעת נהלים בחוק למפלגות נחוץ בהחלט, אך מקומו אינו כאן.

    26. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת גלאי אש)
    הצעת חוק 3828 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חמד עמאר באה לתקן את פקודת התעבורה ל"התקנת מערכת לגילוי וכיבוי אש ברכב מנועי המיועד להסיע עשרים אנשים או יותר, מלבד הנהג, ואשר צוין ברישיון הרכב כאוטובוס." עמאר מסתמך על גל דיווחים בעיתונות בחודש דצמבר בנושא וטוען כי "רק בשנתיים האחרונות עלו באש כ-60 אוטובוסים, כאשר חלקם היו מלאים בנוסעים." ערכתי תחקיר קצר ממנו עולה כי יש אפשרות כי הפרסומים יזומים על־ידי חברה מסחרית העוסקת בהתקנת מערכות גלאי אש וכיבוי.
  • ישימות: החוק כרוך בהוצאה נכבד, שהיא מכשול הישימות העיקרי. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק עשרות מיליוני שקלים בשנה (10,000 שקל להתקנת מערכת אחת, כפול 13,000 אוטובוסים). היישום של החוק גם ימנע אבדן רכוש ניכר (נזק של כ-22 אלף שקל בכל מקרה, לפי המחירים המקבילים בארצות־הברית), אך העלות גבוהה עשרות מונים. ניקוד: 8
  • תוצאה: התקנת המערכת עשויה למנוע מקרה מוות אחד בכמה עשרות שנים, בעלות של כ-400 מיליון שקל. המערכת תמנע נזק שנתי מוערך של כמיליון שקל, בעלות יישומית של עשרות מיליונים. ניקוד: 8
  • אפשריוּת: ספק אם המערכות ימנעו מקרה של דליקה קטסטרופלית או אירוע חריף, ובוודאי שהעלות הנקובה אינה סבירה ביחס לנזק. ניקוד: 8
  • קבילוּת: נוסח ההצעה נוקב במספר השריפות, אך אינו מציין את מספר הפצועים וההרוגים, אם היו כאלו, ובכך שומט את הקרקע תחת הנימוק הבטיחותי. הנימוק הכספי (כדאיות ההתקנה) אינו מוזכר, כנראה משום שאין כדאיות כזו. אין גילוי נאות לגבי החברה המסחרית המקדמת את החקיקה. ניקוד: 9
    ניקוד סופי: 40

    27. הצעת חוק נציב תלונות הציבור על פרקליטים
    הצעת חוק 3827 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של אורי אריאל באה להקים נציבות שתעסוק בבירור תלונות על תפקודם של תובעים (פרקליטים, בנוסח החוק). הצעה מורכבת, מעניינת ובעייתית, אך מקום הדיון בה אינו כאן.

    28. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי)
    הצעת חוק 3826 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של חנין זועבי וג'מאל זחאלקה באה לבטל את האיסור בחוק מס הכנסה שלילי על השתתפות עובדים המועסקים אצל קרוב משפחה. בעיית הישימות העיקרית של התיקון היא כי לא ניתן למעשה לפקח על הצהרות כוזבות בו. הדיון בנושא חורג מתחום סקירה זו.

    29. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול הגבלת רשיון נהיגה)
    הצעת חוק 3825 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעת החוק של עפו אגבאריה וחברי חד"ש באה לבטל את סעיף המשנה בחוק ההוצאה לפועל (סעיף 66א', סעיף קטן 6) המאפשר לרשם ההוצאה לפועל להגביל או לאסור את רישיון הנהיגה של חייב. התיקון מועלה בנימוק מעניין, לפיו התפקוד של ההוצאה לפועל בענייני חוב לקוי, כי הערעור על החרמת הרישיון עולה בדמים, וכי לעתים קרובות אין המבקש זוכה לבטל את ההגבלה. הנימוק הזה בעייתי, שכן הוא אינו מערער, בפועל, על נחיצות הצעד או על יעילותו, כי אם על האופן הקלוקל בו הוא מיושם, המביא את החייבים לעבירה על החוק (נהיגה בלי רישיון). נימוק כזה הוא שווה ערך לטענה כי יש לבטל את מס ההכנסה כי יש פקידי שומה מושחתים. למרבה המזל, מועלה גם טיעון נוסף, לפי ההגבלה היא סנקציה דרקונית ולא מידתית. ואחרים יטענו, אפקטיבית מאוד. מכל מקום, הדיון בהצעת חוק זו מקומו אינו כאן.

    30. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון - הנחה בארנונה לסטודנטים)
    הצעת חוק 3824 הנמצאת כאן
  • כללי: הצעתם של דב חנין וחברי חד"ש באה לתקן את סעיף 12 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), העוסק בארנונה, בהוספת תיקון הקובע הנחה של 40 אחוז בארנונה לסטודנט, למשל תקופה של ארבע שנים (48 חודשים).
  • ישימות: בעיית הישימות העיקרית של החוק היא תקציבית והצהרתית. חלק ניכר מהכנסותיהן של העיריות, ובמיוחד בערי האוניברסיטה, בא מתשלומי ארנונה, וסטודנטים מהווים נתח נכבד משוכרי הדירות. הבעיה השנייה היא הקושי הניכר הכרוך בהנחה אינדיבידואלית על תשלום הארנונה במקרה של שותפים. בעיה נוספת היא הסלט החקיקתי: ההנחות בארנונה נקבעות בתקנות, וכאן תקנה ספציפית וייעודית משולבת בחקיקה הראשית. ניקוד: 7
  • עלות: עלות החוק מבחינת הירידה בהכנסות הרשויות היא כ-200 מיליון שקל. העלות תגולגל לפתחו של הציבור, כמובן. ניקוד: 9
  • תוצאה: תוספת ביורוקרטית והענקת הנחה לסטודנטים—תוצאה שטובה לסטודנטים ורעה לכל השאר. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: השיפור בתנאי החיים של הסטודנטים אפשרי, גם אם קטן. נזק לכל שאר משלמי הארנונה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: החוק מנומק בעיקר בקביעה שהטבה כזו ניתנת לתלמידי ישיבות. אין הסבר מדוע מצוקתם הכלכלית של סטודנטים—צעירים בראשית דרכם—זכאית לתיעדוף על־פני זו של אחרים. ניקוד: 8
    ניקוד סופי: 38



    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (13)
     
     
    .
    14/2/2012
    נכתב על ידי אפי

    "עלות: העלות לציבור היא 3 מיליון שקל. ניקוד: 7".

    הניקוד לא אמור להיות ליניארי?

    לא הבנתי מה הבעיה בהצעה של גפני בנוגע להכפפת שיקול דעת שר האוצר לועדת הכספים? איך זה גורם לטשטוש בין המחוקקת למבצעת?
     
     
     
     
    19. מה?
    15/2/2012
    נכתב על ידי פצי

    אם הוסיפו את התנאי "מבקש הרישיון הוא אינו גוף מבוקר"
    אז איך זה מתיישב עם המשפט
    "אוסר על פעולתם, אלא אם כן הם מוכרזים גוף ציבורי הנתון לפיקוח מבקר המדינה." ?
    התנאי אומר את ההפך הגמור - לא יינתן רשיון לגוף מבוקר
     
     
     
     
    דני נווה כבר מזמן לא בכנסת
    15/2/2012
    נכתב על ידי יוסי

     
     
     
     
    לפצי
    15/2/2012
    נכתב על ידי אליס

    זה דווקא הגיוני: התיקון בסעיף 2(ב) אומר שלא תיעשה פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף קטן (א) הממומנת מתקציב המדינה, אלא בידי שירות התעסוקה, כאשר הדגש הוא על המילים "מתקציב המדינה", כלומר הם לא מעוניינים שגופים ממשלתיים למיניהם יעשו פעולות ייחודיות לשירות התעסוקה. לכן, הם לא מאפשרים לגופים ממשלתיים כאלה (=גופים מבוקרים) לבקש את הרישיון מלכתחילה.
    תיקון לאורי: הבטחת הכנסה ולא אבטחת הכנסה. מלשות, ככה קוראים לחוק.
     
     
     
     
    הסתירה היא אצל אורי, לא בחוק
    15/2/2012
    נכתב על ידי פצי

    החוק מונע מגופים מבוקרים לקבל רשיון
    ואילו אורי כתב שהחוק מונע מגופים לא מבוקרים לקבל רשיון
     
     
     
     
    לאפי, לגבי הניקוד; ליוסי, לגבי דני נווה
    15/2/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    לגבי עלות: היא לא ליניארית אלא במכפלה (7= כמה מיליונים; 8 = כמה עשרות מיליונים וכו').
    לגבי דני נווה: האיש אינו שם, אך הוא נכנס לרישום בגלל הצעה שהעלה בכנסת קודמת. אוריד אותו מהרישום, עם זאת. זו שגיאה.
     
     
     
     
    טעיתי, טועים
    15/2/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    לפצי,

    את צודקת ואני אשנה את הנוסח (להבא, כאן אותיר את קלוני ברבים). החוק נועד, בפועל, כדי לחסל אפשרות של "אורות בתעסוקה" או שיטה אחרת שאינה עוברת דרך שירות התעסוקה. תנאי אי-הביקורת על-ידי מבקר המדינה הוא אחד התנאים לאי-מתן רישיון.

    להגנתי, הניסוח היה כה מעורפל עד שקשה היה להבין מה כוונת המחוקק. לדוגמה, נאמר "לא תיעשה פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף קטן (א) הממומנת מתקציב המדינה, אלא בידי שירות התעסוקה" שעה שהפעילויות בסעיף נוקבות ב"שירות התעסוקה" כך שהנוסח יוצא משהו כמו "שירות התעסוקה ירכז ידיעות..." בסעיף א' ובסעיף ב' אוסרים על כל גוף מבוקר אחר להיות שירות התעסוקה.

    כאמור, יתוקן.
     
     
     
     
    זה לא כל כך נעים לראות
    15/2/2012
    נכתב על ידי אסף הנוסף

    הלינק לרשימה המלאה שבור. צריך להיות
    http://www.haoona.com/article_i.asp?id=1035
    ולא כפי שפורסם.
     
     
     
     
    תיקנתי בתיקוני המתוקנים
    15/2/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    את עניין הקישור
     
     
     
     
    הערה קטנונית
    16/2/2012
    נכתב על ידי פצי

    נראה לי שהחמרת קצת עם חוק יסוד זכויות חברתיות.
    בסופו של דבר השאלה היא איך בית המשפט יפרש את החוק,
    שהעקרונות שינחו אותו יהיו "תכלית ראויה" ו"מידתיות"
    סביר להניח שלכל בגץ שיוגש על סמך החוק, המדינה תשיב
    שהמדינה עונה כבר על הצרכים בשלל פעילויות, כמו ב"בגץ הקיום כבוד", שאז בית המשפט קיבל את עמדת המדינה.
     
     
     
     
    שלי שמעה את זעקתי
    17/2/2012
    נכתב על ידי שועלן

    כל הכבוד לה.
     
     
     
     
    לפצי ועוד קטנה
    17/2/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    לפצי,

    החמרתי או הקלתי? לתפישתי, השאלה אינה איך יפרש בית־המשפט "תכלית ראויה" או "מידתיות" שכן לבית־המשפט (כל בית משפט) לא צריכה להיות סמכות כלל לפרש עניינים כאלו (ולגבי הקיום בכבוד, גם כאן לא הייתה סמכות לבית המשפט לקבוע, לדעתי). אני לא חושב שבית המשפט יכול לקבוע מהו, למשל, הטיפול הטוב ביותר האפשרי, שכן זה תובע ממנו כמה דברים שהוא לא יכול לעמוד בהם:
    * לקבוע מהו תחום האפשרויות (בחוק הוא מוגדר אבסולוטית) - עניין שבית משפט אינו יכול לבצע, לדעתי.
    * מאחר שהאפשרויות מוגבלות, בהגדרה, הוא צריך לקבוע מי יהיה זכאי לקבל את הטיפול הטוב יותר ומי לא (בהכרח, אם קבוצה מסוימת מקבלת יותר, אחרת מקבלת פחות) - עניין שבית המשפט אסור שיקבע, לדעתי.
    * לקבוע מה זכאי אזרח לקבל מהמדינה, שעה שהמדינה אינה הגורם המממן (שהצד השלישי (מי שצריך לשלם על זה) אינו בעל זכות עמידה).

    בית המשפט אינו פתרון לזה.

    ושכחתי קודם לומר תודה לאליס קרמרמן, שהעירה על הבטחת הכנסה.
     
     
     
     
    פרודוקטיביזציה
    6/4/2012
    נכתב על ידי דב

    בהקשר להצעה שממליצה על הענקת סל קליטה ליוצאים בשאלה -

    על פניו העניין פשוט: מי שיוצא בשאלה חייב להיכנס למעגל העבודה כי אין לו עמותות שיקיימו אותו בעוד הוא משנן, נניח, את קרל מרקס או את זיגמונד פרויד. לכן הוא מתחיל לייצר, בניגוד לחוזר בתשובה שמפסיק לעבוד, מתחיל לשנן ונתמך (לפחות חלקית) על יד מס ההכנסה של אלה שכן עובדים.

    לכן הצגת שני התהליכים האלה כסימטריים היא דמגוגיה נקייה.

    כמובן שדי ברור שבמבנה הפוליט הקיים ההצעה ממילא לא תתממש ולכן מטרת הצגתה היא תעמולתית.