אוטובוס עולה ב"להבות"
 


כמו הרבה סיפורים טובים, גם הסיפור הזה מתחיל באותיות הקטנות.

לפני כמה שבועות הועלתה בכנסת על־ידי חמד עמאר הצעת חוק מעניינת שביקשה לחייב התקנה של מערכות כיבוי וגילוי אש באוטובוסים. עד כאן, הכל כרגיל, אלא שעמאר טען בדברי ההסבר שלו כי "מנתוני מערך הכבאות הארצי עולה כי רק בשנתיים האחרונות עלו באש כ-60 אוטובוסים, כאשר חלקם היו מלאים בנוסעים."

זה כבר עורר את סקרנותי. לפי הלמ"ס יש בישראל כ-14.7 אלף אוטובוסים. אני אולי לא בקי בהוויות העולם, אבל מספר של 60 אוטובוסים שעלו באש בתוך שנתיים הוא קצב מהיר מאוד. חשוד, אפילו.

התחלתי לחפש 'מלפנים-לאחור'. חיפוש בידיעות בנושא העלה ממצאים מעניינים מאוד. ב"גלי צה"ל" דיווחו ב-4 בדצמבר על אוטובוס שנשרף וציינו כי "בשנתיים וחצי האחרונות, נשרפו 62 אוטובוסים, חלקם לחלוטין." וציינו כי מנציבות מכבי האש מסרו כי "ועדה משותפת לנציבות ולמשרד התחבורה המליצה לפני שלושה שבועות להתקין מערכת אוטומטית לגילוי וכיבוי אש."

"מעריב" דיווח למחרת היום על אותו אירוע (5 בדצמבר 2011), שנזקו, לפי אגד, מוערך בכ-700 אלף שקל והצהיר: "היה זה האוטובוס ה-60 בשנתיים האחרונות שעלה באש בישראל." בהמשך הידיעה צוין כי "שירותי הכיבוי המליצו למשרד התחבורה להתקין ב-13 אלף האוטובוסים בישראל מערכות של גלאי אש ועשן בתאי המנוע והמצברים של האוטובוסים." ובהמשך הידיעה נטען כי באגד ממתינים "שמשרד התחבורה יוציא תקינה מיוחדת להתקנות מערכות גילוי אש במנועים ומערכת כיבוי אוטומטית, אבל הנושא מתעכב." ובתרגום לעברית, על־אף הנזק הכביר שנגרם, לכאורה, באגד לא סבורים כי ההשקעה במערכות גלאי אש וכיבוי משתלמת (אחרת, הם היו מתקינים אותה כדי להימנע מהנזק). בחברה ממתינים שמשרד התחבורה יוציא תקינה, וגם ייתן את המימון או, לכל הפחות, יאפשר לה לתבוע סבסוד נוסף לעניין זה.

העניין , עם זאת, עדיין נשמע סתום, וגם "חדשות 2" לא תרמו לפיזור הערפל. בדיווחם, שהסתמך על האתר "ישראלדפנס, נטען כי "מנתוני הנציבות עולה כי מאז יולי 2009 התרחשו כ-60 אירועים בהם עלו באש אוטובוסים." כלומר, 60 בשנתיים וחצי.

הפרטים ב"ישראל דפנס" היו מאירי־עיניים בכמה מובנים. מדיווחם עלה כי "ועדה... שהוקמה בשיתוף עם נציבות הכבאות וההצלה, מפקדי שירותי הכבאות, משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות..." הגיעה למסקנה כי יש "להתקין מערכות לגילוי וכיבוי אש בכלל האוטובוסים שעל הכביש, בדומה לזו המורכבת בטנקים והרכבים הממוגנים שבשירות צה"ל."

כל העניין עדיין נשמע סתום ותמוה. כאשר שלושה מקורות חדשותיים מדווחים על אירוע, וכל אחד מהם מדווח על מספרים אחרים, יש בכך כדי להצביע, בדרך כלל, כי אף אחד מהמקורות לא קרא את הדו"ח של הוועדה בעצמו, אלא ניזון ממידע שנמסר לו על־ידי מכבי האש, המשטרה, או גורם דומה.

העניין הפך תמוה אף יותר כאשר חיפוש מקיף ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במשרד התחבורה ובשרותי הכבאות וההצלה לא העלה כל זכר לוועדה המסתורית, לנתוניה המסעירים או לאוטובוסים העולים באש.

ובכל זאת, מפתח מסוים לפתרון התעלומה ניתן במשפט קטן, בסוף הידיעה ב"ישראלדפנס." מיד אחרי המלצותיו הנחושות של רב-טפסר, שחר איילון, אך בלי שום קשר לגוף הידיעה עצמה בא המשפט הבא: "המערכת פותחה על ידי חברת "להבות" ונמכרה להתקנה על טנקים ורכבים ממוגנים גם בארה"ב. אם ההמלצה תאושר, חברת "מרכבים", מפעילה קו להתקנת המערכת באוטובוסים."

כלומר, לכאורה ועל דרך ההיקש, הדיווח בכללו כאילו נלקח מהודעת יחצ"ן. אלו נוהגים, בדרך כלל, לנסות 'למכור' ידיעות לעיתונים באמצעות מידע על מוצר או אירוע שיש בו עניין חדשותי או בהקשר חדשותי (והשריפה באוטובוס הייתה אירוע כזה) ומוסיפים לידיעה גם מידע על המוצר ששולחיהם מוכרים. בעיתונים מסננים את המידע הזה, בדרך כלל. אבל, לפעמים, הם מתרשלים.

חיפוש ב"מרכבים" לא העלה דבר, אך חיפוש ב"להבות," יצרנית מערכות כאלו, דווקא העלה נתונים מעניינים. דיווח ב"גלובס," בו מתנאים ב"להבות," תיאר את המערכת כך (8 בפברואר, 2011, וראו גם סריקת הכתבה מה-9 בפברואר בעיתון): "ב"להבות" טוענים (הדגשה שלי, א.ר.) כי מדי שנה עולים באש עשרות אוטובוסים, בעיקר בשל תקלות שמקורן במנוע. לפי נתונים של נציבות הכבאות הארצית, בשנה שעברה (היינו, 2010, א.ר.) נשרפו בכל הארץ כ-45 אוטובוסים." בדיווח "גלובס" צוין כי "עלות המערכת מוערכת ב-2,000 דולר ליחידה." למותר לציין כי המערכת של "להבות" מיועדת להתמודדות עם שריפות הנובעות מתקלות שמקורן במנוע.

שני דברים מעניינים עלו מהכתבה. הראשון היה, לטענת "להבות," כי בשנים 2011 ובמחצית השנייה של שנת 2009 הייתה בצורת מסוימת, ורק כ-15 אוטובוסים עלו באש. השני הוא כי במחיר המערכת חלה עליה חדה, מכ-7,000 שקל בתחילת שנת 2011 לכ-10,000 שקל בתחילת שנת 2012. עוד כדאי לשים לב כי ההמלצות משתנות ממקום למקום—מתביעה להתקין מערכות כאלו באוטובוסים חדשים בלבד, ועד תביעה להתקין מערכות דומות בכל אוטובוס.

כדי לבחון האם הנתונים של ה"ועדה" (או של "להבות") נכונים וסבירים, בדקתי את הנתונים מארצות־הברית. התברר כי בארצות־הברית יש מדי שנה כ-2,500 מקרים של שריפות באוטובוסים ובאוטובוסי ילדים, וכי שיעור שרפות זה מקביל לשיעור שריפות של כ-30-45 מקרים מדי שנה בישראל (בארצות־הברית יש כ-850 אלף אוטובוסים). במלים אחרות, הנתונים על מספר מקרי השריפה סבירים לחלוטין—הם נראו לי מוזרים, אך הם עולים בקנה אחד עם נתונים מקבילים מארצות־הברית.

מה שאין כן לגבי מידת הסיכון שבשריפות. מהדיווח העיתונאי ניתן היה להתרשם כי מקרי מוות בשריפות אוטובוס הם עניין נפוץ למדי. לפי הדיווח על הנתונים בארצות־הברית, עם זאת, עולה כי ב-24 השנים מ-1980 ועד 2003 היו בארצות־הברית כמעט 58 אלף מקרי שריפה, שהביאו למותם של 55. מתוך סך כל זה, כ-60 אחוז מהתאונות התרחשו בעת נסיעה (אחרות התרחשו בחנייה, בשדה פתוח, במוסך, וכדומה), וכ-69 אחוז מהם באזור המנוע. כלומר, על דרך ההיקש, כ-22 מקרי מוות לאורך 24 שנים בארצות־הברית היו תוצר של שריפות שמקורן במנוע. בהעברה לנתוני ישראל, יש סבירות למקרה מוות אחד בשריפה מדי 42 שנה. הנזק הממוצע בשריפה שמקורה במנוע הוא כ-30-40 אלף שקל.

מהנתונים האלה עולה כי, בהנחה שאורך חיי המערכת להגנה משריפות הוא כאורך חיי האוטובוס ניתן למנוע מקרה מוות אחד פעם בארבעים שנה, בעלות של כ-600 מיליון שקל. כלומר, השקעה בלתי סבירה בגובהה ביחס לנזק הצפוי.

אני חייב לציין כאן כי אין בדברי כוונה לרמז כלשהו לכך שחמד עאמר השתמש בנתונים שהוזנו על־ידי חברת "להבות" כדי לקדם את האינטרסים המסחריים שלה. חלילה וחס. אין לי גם שום כוונה אפילו לשמץ רמז לכך שהוועדה הייתה למעשה נייר עמדה של "להבות." וכמובן, אין בדברי שום כוונה להצביע על־כך שפעולה של שתדלנים מטעם "להבות" היא העומדת מאחורי הצעת החוק. חלילה וחס פעם שנייה. אני גם אסתייג מאוד מפעולות כמו הפצת קישור לדברים אלו בפייסבוק בלוויית הערות סרקסטיות. אל תעשו זאת!



הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (9)
 
 
זה סתם בולשיט
12/2/2012
נכתב על ידי אהובה תומר

 
 
 
 
חזק.
12/2/2012
נכתב על ידי אילון

 
 
 
 
* כותרת
13/2/2012
נכתב על ידי אסף הנוסף

דווקא גם מתחושה עמומה שלי (שכמובן אפשר להסתמך עליה במחקרים אקדמים) שאני לפחות פעם בשבוע שומע בגלגל"צ שיש עומס בכביש מספר 666 בגלל אוטובוס שעולה באש, וגם מחיפוש מהיר בגוגל, המספר נשמע סביר.

מעניין שבכמעט בכל אחת מהכתבות שמצאתי באינטרנט כתוב ש"בנס" או "במזל" אין נפגעים.

אז נכון שהקורסים שלי בסטטיסטיקה היו כבר די מזמן, אבל 0 נפגעים ב-60 שרפות (אם לא סופרים את ההיא שלא נבעה מבערה בתוך האוטובוס) נשמע כמעט כמו ודאות סטטיסטית.

אני מסכים לגמרי שיש ריח עשן חריף שעולה מהצעת החוק הזאת, אבל לא היה טור בקפיטליסט היומי שהתנגד להגבלות על לוביסטים?
 
 
 
 
אסף הנוסף:
13/2/2012
נכתב על ידי אליסה

זה דבר אחד להגביל שדלנות באמצעות החוק, ודבר אחר לגמרי לחסוף את מניעיהם של השדלנים ואף להתנגד להם. זה כמו הדיונים בכנסת: ח"כ אחד יכול להתנגד לדהריו או פעולותיו או הצעותיו של ח"כ אחר, אבל זה עדיין לא אומר שהוא מנסה לגרש אותו מהכנסת. זה נקרא 'דיון ציבורי'.
 
 
 
 
'לחשוף', 'דבריו' - עם הקוראים הסליחה.
13/2/2012
נכתב על ידי אליסה

 
 
 
 
לאסף
14/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

כפי שאתה יכול לראות, בדיקה של הנתונים בארה"ב דווקא נותנת חיזוק לרעיון שהשריפות הן בכמות הנטענת (בערך). המספר נשמע לי לא סביר, ראשונית, ולכן עורר את סקרנותי - ובסופו של דבר הסיפור הוא דווקא לא המספר.

לגבי לוביסטים - שיפעלו, אדרבא - אך זה אינו עומד בניגוד לחשיפת פעולתם, האין זאת?
 
 
 
 
כותרת משנה
15/2/2012
נכתב על ידי אסף הנוסף

אני מסכים לגמרי שלא צריך להגביל את הפעילות, וכן צריך שהיא תהיה חשופה לגמרי לציבור.
פשוט זאת לא התחושה שקיבלתי מהטור שרותם כתב אז. נכון שהוא הוסיף איזושהי הסתייגות קטנה, אבל הוא לא דיבר על לחשוף את הפעילות שלהם אלא רק על כך שלא צריך להגביל את הפעילות שלהם כי זה אנטי דמוקרטי.

 
 
 
 
דמם של הילדים הפלסטינים בראשך
16/2/2012
נכתב על ידי שועלן

 
 
 
 
מחר תשודר כתבה בנושא בערוץ 1
9/5/2013
נכתב על ידי בטח

מחר תשודר כתבה בנושא בערוץ 1.
שמעתי פרומו ברשת ב' שבו נטען שכל יומיים נשרף אוטובוס בישראל! 180 אוטובוסים בשנה נשמע לי מוגזם בצורה קיצונית...