ובכן, כך מתנהלים ענייני הרשות המבצעת. ב-23 בינואר 2012 התקיים דיון של הוועדה המייעצת לתמיכות בעיריית ירושלים, כדי לדון ב"קריטריונים למתן תמיכות למרכזים קהילתיים המספקים שירותים ומייצגים אוכלוסיה ייחודית בפריסה כלל עירונית שאינה יכולה לקבל מענה ברמת השכונה."

לשם הארוך הייתה סיבה טובה, שכן הוא נועד כדי לשרת את תועלתו של מוסד אחד בלבד—"הבית הפתוח" המשרת את הקהילה ההומואית בירושלים, אך אינו יכול להיחשב מרכז קהילתי-שכונתי. ההצעה שעלתה על הפרק קבעה תקנים מסוימים של פעילות ומחזור כספי, שבהתאם להם תוענק התמיכה—ורעיון זה היה לצנינים בעיני אנשי "הבית הפתוח." מטרת מנכ"לית "הבית הפתוח," שנכחה בדיון אך לא צוינה בשמה, הייתה למנוע את העברת הקריטריון ולהמשיך בהעברת הכספים ל"בית הפתוח" בלי קריטריון. וככה זה הלך...


press to continue reading


 
 
  תפסו אותי עם המכנסיים למטה. אין בזה כל ספק. לפני זמן לא רב התראיינתי לתוכנית "עמנואל ובן" ברדיו ללא הפסקה. לא הכרתי את התוכנית או את אופייה, אבל ככל הנראה הוא מבוסס על תחרויות צעקות או משהו כזה. אחרי פתיח קצר העלו לשידור את חה"כ איתן כבל, האיש והאגדה, שמדרכו של עולם כנראה הכיר את אופי התוכנית ופצח מייד בשרשרת של צעקות, סיפורי מעשיות וכדומה. אני נתפסתי עם המכנסיים למטה (ולמען האמת, לו ידעתי שזה הסגנון, לא הייתי טורח להתראיין) ומר כבל יצא עם נקודה וחצי מתוך שתיים: מראיין אחד השתכנע מדבריו. השני אולי השתכנע ואולי לא, אבל רואה בו ליצן בכל מקרה.


press to continue reading


 
 
  שבוע שלישי למצעד הפופוליזם של הצעות החוק בכנסת. פופוליזם, בתחום הפוליטי, הוא הנטייה היתרה למעשי ראווה ודברי רהב דמגוגיים, המוצגים כניסיון 'להיטיב עם העם'—עם או בלי קשר למידה בה דברי הרהב או מעשי הראווה אכן מיטיבים עם העם. בכנסת הנוכחית, אם לשפוט לפי 78 הצעות החוק הפרטיות שנבחנו (הן מובאות במפורט להלן) נגועים 78 חברי הכנסת השותפים להצעות בנטייה חזקה מאוד לפופוליזם: חברי הכנסת העלו ומעלים הצעות חוק פרטיות לחלוקת עשרות מיליארדי שקלים מכספי הציבור—לפי חישובי, עלות ההצעות שהועלו במהלך חודש ינואר 2012 לבדן היא 24.06 מיליארד שקל—בלי להצעות הוקדשה תשומת לב נאותה, בלי מחשבה על סיכויי ההצלחה של ההצעות בהשגת היעדים, או אפילו על ניסוח הולם של ההצעה.

הבושה, כך נדמה, אזלה מן הכנסת. חברי כנסת מעלים הצעות המכוונות בגלוי להעסיק מאות אנשים על חשבון הציבור, בלי שתהיה לכך הצדקה (ר' דרישתו של חה"כ מולה להעסיק מתורגמנים לאמהרית בכל סניף של הביטוח הלאומי), מפריחים בלונים (התקנת דוד שמש על כל בית עסק), מציעים להטיל מס בשיעור העולה על כלל הרווח של חברות (מס קבלנים של 5 אחוז, על חברות בנייה עם רווח של 2.5 אחוז) ושלל חלומות באספמיא על חלוקת כספים ו"חינמים" למיניהם. מהיכן יבוא הכסף? אה, זה כבר סיפור שלא מעניין את חברי הכנסת הפופוליסטיים.


press to continue reading


 
 
  שלושה עניינים קטנים. הראשון נימכוזו המרהיב של רון פול, עם היחשפן של אמירות גזעניות שנאמרו מטעמו (וכנראה, גם על־ידו); השני, שערורייה לא לגמרי ברורה סביב מי-אמר-מה-מתי-ולמה והטחת העלבון האולטימטיבי: "אתה מסתמך על ויקיפדיה!"; והשלישי, בעקבות שאלתו של איתי, על עבודה לאורך ההיסטוריה. קראו בהנאה ומי שלא מתרגש מדברים כאלה, מוזמן להזריק לעצמו זריקת אדרנלין.


press to continue reading


 
 
  לקחתי חופשונת, והנה אני שב-שוב-ומשתבשב. על נפתלות ירון זליכה, על שחקני כדורגל וטעמם בנשים (ובכתובות קעקע), כבוד נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, ועל נוכלים מסוגים שונים ומשונים.


press to continue reading


 
 
  מיני עניינים שעל הפרק ותשובות לכמה שאלות. קצת מסים, קצת גינגריץ', קצת אובמה, נייטרליות רשת ועוד כמה התקטנוניות.


press to continue reading


 
 
 
זה קרה לפני הרבה שנים, ואולי עתה יש להם כבר נכדים, אך סדר העניינים עדיין תובע עיון. האם קיוותה הצעירה כי חתנה יסכים לשאתה על־אף שהיא גרושה? האם איוותה בליבה שהוא לא ילמד את העובדות לפני החתונה? או שהוא היה כהן? ומדוע, אם סרב לשאתה—מן הסתם ידע שיסרב, קרא לה לביתו כדי לומר לה זאת—מדוע ניסה להתאבד אחר־כך אף הוא? האחזה בו חרטה? או שמא, בתגובה לניסיון ההתאבדות שלה (מן הסתם בביתו, מן הסתם אל מול עיניו, בוודאי כדי להפגין בפניו מה), ביקש אף הוא להצהיר על עוצם חרטתו וננשתה ממנו העובדה שהוא לבדו בביתו שביפו, ואיש לא יבוא להושיעו? (והרי באו. באו).


press to continue reading


 
 
  ממהפכה למחאה, ממחאה למרגרינה, מחיטה לדורום (מישהו קורא את ההקדמות האלה, אגב?), על אמנים קעקוע נקמניים, על ג'וזף מקארתי, על מגיפת האונס בנורווגיה (האמנם?), על הגנה עצמית בבית המשפט (שעובדת יפה, אם אבא שלך הוא...), על בריטית עם פה ג'ורה, על האבטלה הכרונית בארצות־הברית, וכמה דברים, בקטנה.

כדאי לקרוא! אתם עוד תרצו לספר לנכדים שלכם שבזמנו, לפני הרבה שנים, קראתם את זה. לרוע המזל, ידו האכזרית של האלצהיימר תמנע זאת מכם, אך על תרופות טבעוניות, בטוחות לחלוטין וחסרות יעילות למחלה, בפוסט אחר.

press to continue reading


 
 
לא לשתות. לא לנהוג