הסיפור הבא נכתב לבקשתה של מ. הצודקת תמיד, שאמרה שאני כותב סיפורים מתחכמים מדי. עדיף להיות פשוט ותמים ממתחכם ומתגונן, עדיף לומר ישירות מלעקוף, ועדיף סלט ברוקולי על קרם ברולה. טוב, בשלישי היא טעתה, אבל אני שוב מתחכם. סיפור, אמרתי.
"אבא, למה השמיים כחולים?" שאלה הילדה, ובעיניה הבהירות השתקפו עדינות ענני הנוצה.
"מממ," אמר האב, מלטף את ההגה קלות, מנסה להרוויח מעט זמן. "אני חושב שהם כחולים כי הם רחוקים מאוד ודברים רחוקים הם לפעמים כחולים." (ובהחלט יש המשך)
זִ'יל דֶה רֶז (Gilles de Montmorency-Laval, baron de Rais) או ז'יל דה רֶץ (1404 - 26 באוקטובר 1440) היה אציל צרפתי ומרשל צרפת, שהוצא להורג באשמת כישוף ורצח מאות ילדים. (סיפור מעניין למדי...)
ראיון מעניין מאוד בנשונל רוויו עם תומס סואל, לרגל הוצאת ספרו החדש. הראיון נינוח, כרגיל, וסואל נשמע לעתים משועשע, אך מאחורי החיוך מסתתרת קדרות.
הראיון בא בעקבות הספר "לפרק את אמריקה" (Dismantling America), שהוא אסופה של מאמרים, רובם קצרים (סקירה של הטיעונים המרכזיים בספר תוכלו למצוא כאן), המצביעים על־כך שתחת שלטון אובמה אנו קרבים לנקודת ה"אל חזור" בה ארצות־הברית תתחיל לרדת מנכסיה ולשקוע. המקבילה שסואל מצביע עליה היא שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית. אובמה, לדידו של סואל, אינו הבעיה אלא התסמין האחרון והקיצוני ביותר במחלה מתמשכת. ההגנה הדמגוגית על אובמה, הוא סבור, נובעת מהחרדה פן ייבחן באמת מגדל הקלפים של פעולותיו.
את המאמר הזה כתבתי לפני כמה שנים, כשנפטר יצחק בן אהרן. הוא עשוי להפיק הנאה מלפניכם גם היום.
הכלל הנקוט הוא: "אחרי מות, קדושים אמור." נפר אותו הפעם.
הנקרולוגים בעיתונים מתפתלים פתל-היטב עכשיו כדי למצוא נימוקים וביאורים להגדרתו של יצחק בן אהרן כאחד מ"גדולי הדור." ב"מעריב" הוא מוגדר "ממייסדי העבודה." ב"הארץ" מעדיפים את "מראשי מפלגת העבודה ומהוגי הדעות המרכזיים שלה" ואילו בווינט גורסים "מאבות העבודה." לבד משורה של מאמרים משמימים וספרים, שאיש לא קרא מרצונו החופשי, מתקשים העיתונים להצביע על דבר הגות אחד של האיש הראוי להזכר, לבד ממימרת המפתח "עוז לתמורה בטרם פורענות."
לֶאוֹנִידָס דָה סִילְבָה (Leônidas da Silva) (6 בספטמבר 1913 - 24 בינואר 2004) שנודע בכינויו היהלום השחור או איש הגומי היה כדורגלן ברזילאי נודע במחצית המאה העשרים.
מה, אסור לדחוף משהו? "רדלקס," הלא היא החברה הדגולה בעולם, הוציאה תוכנה נפלאה ומרהיבה המציגה את התנ"ך כולו, בעברית מנוקדת ומוטעמת יפה, עם התנ"ך באנגלית ועם פירוש רש"י. בינתיים, זה רק ל-iPad, אבל בקרוב גם ל-iPhone. קנו! עוד ועוד! עוד! ואם לא בא לכם לקנות, לפחות הקליקו על הקישור.
מכל מיני. כל מיני לינקים שהצטברו אצלי. אולי אעלה עוד משהו בסגנון בקרוב.
לחייב, לחייב ח"כ אילטוב, הפאשיסט דו-ז'ור של התקופה האחרונה, בהברקה נוספת, שלא זכתה לתשומת לב נאותה: לחייב את המשקיעים המוסדיים להשקיע חלק מכספם בחברות היי-טק. שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מתלהב "כ8- מיליארד שקל... מהווים נתח זערורי מכספי החוסכים בחיסכון ארוך הטווח, [ו]עשויים לסייע לבנות את עתידה של ישראל... הפתרון האופטימלי הוא יצירת מצב בו המשקיעים המוסדיים יהיו מחויבים להשקיע בחברות עתירות ידע דרך קרנות למימון ביניים שמטרתן היא להפוך חברות קטנות לבינוניות ובינוניות לגדולות." וקס, כמובן, לא סתם מדבר. הוא לא סתם רוצה שאזרחי ישראל יממנו בכפייה את ענייני האיגוד שלו: הוא משכן את ביתו הפרטי כערבון למצב בו כאשר המשקיעים המוסדיים ישקיעו בהיי-טק מפסיד. גם אילטוב, מספרים לי, הטיל עיקול אישי על משכורתו לצורך זה. חבר'ה טובים.
תרנגולות בכלובים, התעללות די איחסה לי מזה. תקראו, ובעיקר בין השורות.
